מדד המחירים לצרכן: איך הוא נקבע ומה חשוב לדעת?

הגורם האחראי לקביעת מדד המחירים לצרכן הוא למעשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי המדד הוא למעשה הערכת השינויים בסל הקניות שלנו מדי חודש. הרמה הנקבעת משפיעה הלכה למעשה על החזרי ההלוואות, על ריביות של חסכונות וכן, גם על דמי המזונות. אם כן, מה קרה למדד בשנה האחרונה, האם זה טוב או רע ולמה עוד אפשר לצפות?

הסבר: מה הוא מדד המחירים לצרכן?

באופן כללי, מדד המחירים לצרכן מחושב על ידי הלמ”ס ובהתאם לשווי המוצרים השכיחים בסל הקניות של הצרכן הישראלי הממוצע. מדד המחירים הזה נקבע ביחס לתקופת בסיס (למשל ביחס לשנה הקודמת או לחודש המקביל). הוא מבוסס על הוצאות משק הבית בישראל, וכך הוא מבטח שינויים במחירי מוצרים ושירותים. לרוב מקובל להתייחס לקטגוריות מרכזיות, לרבות מזון, בריאות, דיור, הלבשה, חינוך, פנאי, תקשורת ו”שונות”. אחת לשנתיים נקבעים מחדש אחוזי החלוקה בין הקטגוריות השונות, כך שיבטאו את המדד בצורה האמינה ביותר (לדוגמה – במדד המחירים לצרכן של שנת 2015, אחוזי הקטגוריות בהרכב המדד היו: מזון – 16.7%; דיור ואחזקה – 34%; הלבשה והנעלה – 3%; בריאות – כמעט 6%; חינוך ותרבות – 12%; תחבורה ותקשורת – כמעט 20%; ועוד).

תדירות פרסום המדד

טבלת מדדי המחירים מתפרסמת אחת לחודש, כאמור – על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הטבלה הזו מתייחסת למספר מדדים, בהם מדד המחירים לצרכן, מדד ללא דיור, מדד ללא ירקות ופירות, מדד ללא אנרגיה, ועוד. פרסום מדדים שונים מסייע לנתח את מצב המשק הישראלי לאשורו, גם בקרב אוכלוסיות, למשל, שהוצאותיהן אינן ממוצעות (למשל – אצל משפחות שאין להן הוצאה על דיור).

מדד המחירים לצרכן יורד – מה זה אומר עלינו?

באוקטובר 2018 רשם מדד המחירים לצרכן עלייה של 0.3%. העלייה הזו עומדת בתחזיות האנליסטים, ובאופן כללי ניתן לזהות עלייה עקבית בקצב של 1.2% ב-12 החודשים הקודמים. ראוי לציין כי בחלק מהקטגוריות נרשמו עליות משמעותיות יותר. למשל, בכל הקשור למחירי הלבשה והנעלה נרשמה עלייה של 8.1%, בעוד מחירי הירקות עלו ב-1.5%. מנגד ניתן לזהות ירידה של 1.6% במחירי הפירות וירידה של 0.5% בעלויות התחבורה.

מדד המחירים – ומחירי הדיור

עוד נתון מעניין, והוא בוודאי מסקרן את הישראלים המשתוקקים לרכוש דירה חרף מצוקת הדיור, הוא מדד מחירי הדירות. גם כאן יש עלייה, אם כי היא מדודה יחסית. בחודשים אוגוסט וספטמבר הייתה עלייה של 0.1% בהשוואה למחירים ביולי-אוגוסט, ובאופן כללי (במבט על פני 12 חודשים רצופים) קיימת דווקא ירידה בשיעור של 1.9%. מחירי הדירות החדשות ירדו בתקופה הזו ב-0.6%, בעוד שיעור העסקאות שבוצעו בסיוע ממשלתי, כלומר במסגרת תכניות מחיר למשתכן או מחיר מטרה, עומד על 34.1%.

אינפלציה ודיפלציה ומדד המחירים לצרכן

“אינפלציה” הוא מצב של עליית מחירים מתמשכת – כלומר, עליה מתמשכת במדד המחירים לצרכן. מצב שבו מדד המחירים לצרכן רושם ירידות באופן רצוף נקרא דיפלציה, או אינפלציה שלילית. בנק ישראל שואף להגיע למצב בריא של 1%-3% אינפלציה (עליות מחירים) בשנה – אולם אנחנו רואים כי זה לא תמיד המצב.

מצב של אינפלציה שלילית לאורך זמן נקרא מיתון, ובעוד על פניו זה ניראה נחמד, שהמחירים יורדים – ולנו יש יותר הכנסה פנויה – האמת די שונה. מיתון הוא מצב שבו פחות כסף מחליף ידיים בשוק. זה אומר שהמשכורות והרווחים בשוק הם נמוכים יותר, ושהסיכוי גדל שנראה הקטנות של ייצור מקומי, פיטורין, וצמצום היקפי פעילות בחברות קטנות וגדולות בשוק.

דיפלציה (מיתון) היא טובה רק לשוק אחד: שוק הלווים. בכל ההלוואות הצמודות למדד נראה ירידה בגובה ההחזרים (או עלייה מתונה בגובה ההחזרים של הלוואות שנלקחו לפני למעלה משלוש שנים). מדד המחירים לצרכן משפיע בדרך כלל באופן הפוך על השקעות, חסכונות ופיקדונות – אשר הופכים פחות אטרקטיביים.