יחידת ה-מתאבדים – ביקורת סרט
ב-2016 יצא לאקרנים מה שהיה אמור להיות אחד מסרטי “האנטי גיבור” הקאלט של כל הזמנים – “יחידת מתאבדים”. גדולות צפו לסרט ההוא של דיויד אייר, שהיה לו את כל הקסט והפוטנציאל לבעוט לדיסני בביצים ולעשות להם וודג’י. אבל הוא פשוט היה גרוע. “ספור משעמם”, “דמויות שלאף אחד לא אכפת מהן”, “כל מיני וודו שיט לא קשור לכלום של מכשפות” – נכתבו על המצבה של הסרט בבית הקברות לסרטים גרועים מבית היוצר של DC. נעשה Fast Forward ל-2021 והבמאי ג’יימס גאן לוקח אליו את המושכות מאחורי האיטרציה המחודשת לסרט הקודם שנקרא “יחידת ה-מתאבדים” בה הידיעה. כעת נשאלת השאלה, האם גאן יצליח להביא קצת מהקסם של סרטי “שומרי הגלקסיה” לעולם של DC או שמה ייזכר לדיראון עולם בתור ה-הוא שעשה את ה-ריבוט ה-גרוע לסרט ה-גרוע מ-2016?
בבסיסו “יחידת המתאבדים” הוא בדיוק כמו קודמו. יחידה צבאית חשאית בפיקודה של אמנדה וולר (ויולה דייוויס) המונה אסירים מבית הכלא “בל ריב”, נשלחת אל אי בדיוני בשם קורטו מלטיז אי שם בדרום אמריקה. המשימה היא 1 – לשרוד את הסביבה העוינת; 2 – לשרוד אחד את השני; 3 – להשמיד בניין מסתורי ובו נשק רב עוצמה. הספור של יחידת המתאבדים הוא כזה שיקח אתכם מנקודה A ל-B כאשר מה שיש באמצע לא כזה משנה כי הם פשוט רוצחים שם אנשים על ימין ועל שמאל בצורה הכי גרוטסקית שיש, לפעמים גם תוך כדי תחרות זה בזו. למעשה מהרגע שהחבר’ה נוחתים על החוף ועד הכתוביות בסוף זה כמו “רמבו 1 2 3 4 5” אחד גדול ועוד לא אמרתי מילה אחת על זה שסילבסטר סטלון נותן את קולו לקינג שארק שלעס שם לוחמי גרילה שלמים, כלומר כשהוא לא חצה אותם לשניים קודם לכן. להוסיף כאן נפח, רבדים וטוויסטים בעלילה די מביס את הייעוד של הסרט בתור חווית אקשן-פקשן עם גיבורי-על וחבל שלא צמצמו למינימום את הניסיון הנואש והפתטי לעורר בצופה הזדהות עם חלק מהגיבורים.
במהלך 133 דקות מהסרט תתקלו בכתריסר גיבורים/נבלים, אך רק שניים מהם לדעתי שווים ציון (לשבח). אידריס אלבה שמגלם את בלאדספורט – מכונת הרג מיומנת שמייצרת כלי נשק פסיכים מתוך החליפה שלה; ובאופן מפתיע ג’ון סינה שמשחק את פיסמייקר – מומחה לכלי נשק שחונך להרוג מגיל 0.
שחקן טוב לדעתי מראה את יכולותיו האמיתיות כשהוא נכנס לנעלי דמות כמה שיותר מטופשת. קחו למשל את רוברט ד. ג’וניור וטום קרוז “ברעם טרופי”. שניהם כוכבים מהשורה הראשונה ולפחות עבורי שניהם יזכרו לעד לא בתור איירון-מן ולא בתור איתן האנט, אלא בתור האוסטרלי שחושב שהוא שחור והקירח המטורף עם ידי הענק.
בדומה, לקחו את שתי הדמויות ממקודם והוציאו אותן מנקודת הנוחות שלהן. בלאדספורט הוא מנהיג החבורה בעל כרחו. הוא לא סובל שם אף אחד. בטח שלא את פיסמייקר שכל הזמן מנסה להתחרות בו. הוא ישב בכלא על כך שהצליח לשלוח את סופרמן לטיפול נמרץ עם קליע קריפטונייט כך שהוא לגמרי bad ass mofo ומנגד כן סובל מפוביה מסוימת שאחראית לשתיים וחצי מהבדיחות בסרט שכן מצליחות לפגוע. אמרתי כבר שהוא מגולם על ידי אידריס פאקינג אלבה?
סינה היה די גרוע כשחקן עד היום. יש שיגידו שגם כמתאבק. בין אם זה “במארין” או “במהיר ועצבני 9” he sucks. אבל! אולי משהו בקסדת כסף בצורת אסלה עם אייקון של יונה מוטבע במצח שהוא חובש לראשו קצת מיקד אותו. איך משחקים דמות ששואפת לשלום עולמי תוך כדי רצח ברוטאלי של כול המתנגדים לו? דווקא הבייבי-פייס המתנצל הזה שלו, שנראה כאילו הוא מחייך גם ביום רע, הצליח למכור את הדמות הזו שהיא הכי מסתורית מכולן אף על פי שהיא מקבלת לא מעט זמן מסך. זה לכאורה נשמע טוב ויפה שהצליחו להוציא משהו אפילו מסינה, אך האמנו לי שזוהי לא יותר מתעודת עניות עבורו.
הבעיה הכי גדולה שלי עם “יחידת המתאבדים” היא שהוא חלול לחלוטין. זה בסדר שהסיפור הוא בגדר המלצה, באמת. יודעים מה? זה אפילו סבבה. אבל מה עוד יש פה מעבר לכמה מוזרים זרוקים על אי באמצע שום מקום שטובחים בכל מה שזז? האם הסרט מגניב? כבר אמרנו שהריגות הן חלק אינטגרלי מהסרט. אך האם הן עשויות היטב? ובכן, זה לא בדיוק The Raid או ג’ון וויק בלשון המעטה. לוחצים על ההדק ללא הבחנה וכאילו שום דבר לא קורה. כן, מישהו מת אבל זה מוות חסר כול משמעות; האם הסרט מצחיק? ישנם שלל וואן-ליינרים ששזורים לאורך הסרט ועוד כל מיני גגים מכוונים היטב – כולם פוגעים כמו במטווח של סטורם טרופרס. גאן שהוא גם אחד הכותבים של “שומרי הגלקסיה” שבר אותי לשניים וזה עוד עם סרטי PG לכל המשפחה. אז מה לעזאזל קרה לו כאן?! דווקא במעבר לסרט שהוא R-rated עם הרבה פחות חסמים פתאום הלך לחפש בדיחות גרועות באינטרנט או סאם שיט? מילא אם זה היה רק אני אבל כ-450 איש ישבו על הידיים במשך כשעתיים וחצי וכמעט ולא פצו פה. איך אמר פעם אדי מרפי? That shit ain’t funny, madafaka.
נכון לכתיבת שורות אלו The Suicide Squad נמצא על ציון 92 ב-RottenTomatoes ו-7.6 ב-IMDB עם ציוני משתמשים לא רחוקים וגם בארץ יש לא מעט שמשבחים. ואילו אני לא יכול להפסיק לשאול את עצמי אם משהו לא בסדר בי. מה לא ראינו את אותו סרט? אין מצב. זה היה אחד לאחד כמו אותם סרטים של DC ש-DC מאומנת היטב ומורגלת לעשות גרוע ושכול העולם ואשתו, הולך, רואה וקוטל; אולי אני מזדקן? די, נו. טעם באוכל יכול להשתנות, טעם בבגדים יכול להשתנות אבל טעם בסרטים IS FOR LIFE.
קרדיט תמונות: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט ישראל