לגור אצל ההורים אחרי החתונה ועם תינוקת: “הדרך היחידה להגיע אי פעם לדירה משלנו”
המסלול הרגיל של צעירים שמסיימים את התיכון, מתגייסים לצבא ואחרי השחרור וטסים לדרום אמריקה, כבר מזמן לא נגמר שם. אחר כך הם יוצאים מהבית, עושים תואר, מתחתנים ו… חוזרים להורים. ראיון עם זוג אמיץ שנחשף עם התופעה שעד לא מזמן נשמעה לנו כמו נפילה לתהום: “זה הפך לנורמה”.
שמרית ודורון הם זוג נשוי + בת שנתיים וחצי, הכנסתם הממוצעת עומדת על כ-15,000 שקלים. מזה כשנה גרים אצל ההורים של שמרית, הם כבר סגרו מינוסים מהלוואות סטודנט ועכשיו הם מתחילים לפתח חיסכון קטן. לכתבה הזו הם התראיינו כדי לחלוק מהחוויה שלהם, למרות שביקשו שנשמור על פרטיותם עד כמה שאפשר. עכשיו, שנה אחרי הצעד הגדול ההוא, הם מודים: “הרגשנו שאין ברירה. שאם אנחנו לא עושים את הצעד הזה אנחנו נתחיל לשקוע בחובות. הגענו למצב שההוצאות יותר גדולות מההוצאות או כמעט שוות להן, וכשלא – אז זה היה נתח כל כך קטן שהוא נבלע ולא באמת ייצר חיסכון. ההפרש בין לגור בבית של ההורים לבין בחוץ הוא כ-4,000 ₪ לפחות ויכול להגיע ליותר. זה כסף שעכשיו אנחנו עוד איכשהו חוסכים.”
איך הייתה ההרגשה לגור אצל ההורים כשאת כבר אמא בעצמך?
“חששתי מאוד. אני יכולה להגיד שבמידה מסוימת הרגשנו שזה מסמן סוג של כישלון. זה לא מה שכל זוג מדמיין אחרי חתונה. למזלי להורים שלי יש יחידה נוספת ואנחנו לא גרים ממש בתוכם, אבל אין ספק שגם ככה יש קשיים. אני רואה בסביבה שלנו המון זוגות חברים שחוזרים אחד אחרי השני לבתי המשפחות, זה כבר נהיה המסלול הרגיל, הדרך היחידה להגיע אי פעם לדירה משלנו.“
כסף לא קונה בריאות נפשית
“התברכנו בהורים מקסימים ובעלי בקשר מצוין איתם, יש לזה גם פלוסים שאי אפשר להתעלם מהם. הם סבא וסבתא הרבה יותר מעורבים מאשר היו אם היינו גרים בעיר אחרת. לנו הם עוזרים המון בלשמור על הקטנה, והיא קשורה אליהם בטירוף. הם נותנים לנו את השקט שלנו ורגישים לקושי של זוג צעיר במרחב שהוא לא שלו. לפעמים קל לשכוח שגם להם זה לא קל. הם גידלו ילדים גדולים שפרשו כנפיים ויצאו מהבית, תומכים בכל מה שהם יכולים, אמנם מצבם טוב אבל אני בטוחה שיש רגעים שהם תופסים את הראש ואומרים ‘איפה השקט שלי?’ או ‘למה אני מחליפה חיתולים בזמן שיכולתי להיות סבתא כיפית מרחוק?’ למשל.”
“יש רגעים שבלי לשים לב הם יכולים להעיר על החינוך של הקטנה, וזה מוציא אותי מדעתי,” מוסיפה שמרית. “ויש גם הרגשה כללית לא נעימה באוויר שלא מדברים עליה – ש’אסור’ לנו עכשיו להוציא הוצאות גדולות, זאת אומרת, אנחנו גם מבינים את זה, אבל כשהיינו מותשים משנת העבודה הזאת ועברה לנו לרגע בראש המחשבה לטוס לחו”ל קצרצר – ויתרנו על זה הרבה בגלל ”מה יחשבו’. יש גם את הצורך לכבד ולעדכן לאן הולכים ובאים וכו’ שזה מכביד אחרי שהתרגלת להיות אדם עצמאי ויצאת מהבית.”
מסתכלים קדימה על המטרה הגדולה: בית
“אחרי תהליך רציני של התייעלות כלכלית הגענו למצב שאנחנו חוסכים בין 3,000-4,000 ₪ בכל חודש. זה מצטרף להון עצמי קטן שיש לנו מהחתונה ומהחסכונות של קודם, אבל שנינו יחסית צעירים והדירה נראית רחוקה מתמיד. אנחנו כל הזמן מזכירים לעצמינו את המטרה הסופית: בית. בית משלנו שנרצה לגור בו ולגדל בו את המשפחה שלנו. קן חם כמו בחלומות, נראה לי שזה משהו שמאוד טבוע בתרבות הישראלית, וגורם לכולנו לדמיין כך את המטרה הנכספת. שנינו מלומדים ובתחילת דרכינו, אין ספק שההכנסות יעלו עם הנסיון ויש לאן להתקדם, אבל גם ההוצאות כשבהמשך נרצה להמשיך להרחיב את המשפחה. יש הרבה חששות ולפעמים המטרה נראית כל כך רחוקה שזה מייאש להסתכל על הסוף. אנחנו אומרים לעצמינו – נחסוך את המינימום שצריך ולפחות נשלם משכנתא במקום שכירות שתממן לאיזה משקיע את המשכנתא שלו. אבל הדרך ארוכה ומפותלת.”
למי זה מתאים ואיך חוסכים כמה שיותר?
“אני מציעה למי ששוקל לגור אצל ההורים שקודם כל יהיה מספיק כנה אחד עם השני לדעת אם זה מתאים,” שמרית אפילו לא מהססת. “במערכות יחסים טעונות בין בנות זוג לחמות, למשל, הייתי נמנעת מדבר כזה בכל מחיר. לפעמים ממש אין ברירה, ושמעתי גם על משפחות שלמות עם שניים ושלושה ילדים שגרות בחדר אחד בבית של ההורים, כולם יחד. מיותר לציין שקשה עד בלתי אפשרי לקיים ככה חיי משפחה, שלא לדבר על זוגיות. זה סיר לחץ שזה רק עניין של זמן עד שהוא יתפוצץ. מנגד, אם אתם מכירים את המערכת יחסים וחושבים שהיא תעמוד בזה, הסכומים שאפשר לחסוך יכולים להיות שווים את האיפוק.”
“העצה הכי טובה שלי היא לעשות תוכנית רצינית לפני, ממש סוג של משטר, ולתחום את התקופה הזאת לתקופה הקצרה ביותר האפשרית שגם לכל הצדדים ידוע תאריך הסיום שלה. הוודאות עוזרת הרבה ומאפשרת לכולם לנשוך שפתיים ולהגיד לעצמם “רק עוד כמה חודשים, לא שווה לריב על זה”. כדאי לעשות קיצוץ מטורף בהכל בחודשים האלה כדי לצמצם כמה שיותר, כמובן בלי להרגיש שמנצלים את ההורים. כך משך הזמן יהיה הקצר ביותר וגם החיסכון יהיה כל כך משמעותי שתרגישו שזה היה שווה את זה. שנה אצל ההורים בהחלט יכולה לתת לזוג צעיר את המקפצה שהוא צריך להתחיל בבית משלו, יש תופעה שצריך להזהר ממנה, הרגשתי אותה אצלינו בתחילת הדרך והיא הצורך ”לפצות” את עצמינו על ”הסבל” בלי לשים לב. אצלי זה קרה בקניות, אצל בעלי קצת בבילויים אצל חברים. הצורך ”להתנתק” קצת ולהתרחק. ואז אתה מוצא את עצמך מוציא יותר כסף ממה שתכננת ועל שטויות. חשוב לשים לב איפה ה”דליפות” כדי שכל זה לא יהיה לשווא.”
