הכניסה לרווקים אסורה – היישוב הקהילתי שמקבל זוגות בלבד

כשמדמיינים יישוב קהילתי מדמיינים חברה קרובה ומגובשת, אנשים שערבים זה לזה ושמים בצד הבדלים (גם אם הם מהותיים) בין האחד לשני. לפעמים נדמה שצמד המילים יישוב קהילתי מביא איתו אהבה ללא תנאים, קבלה של האחר ללא אפליה או שאילת שאלות ובלבד שבזכות כל אחד מהפרטים תיבנה קהילה מלוכדת, אחידה וכזאת שכולם בתוכה שווים. אין ספק שבמחשבות זה נראה ונשמע נפלא. מסתבר שבישראל שנת 2019 – המצב לא כזה ויישובים קהילתיים רבים מבצעים סינון בוועדות הקליטה והקבלה של תושבים חדשים, זאת על אף קיומו של חוק האוסר על אפליה שנובעת ממצבו האישי של אדם זה או אחר. הדוגמה העדכנית ביותר: היישוב חיננית.

חיננית – עם ועדת קליטה חיננית מעט פחות

היישוב הקהילתי חיננית ממוקם בסמיכות למחלף עירון באזור מערב השומרון המתפתח, בואכה חריש וממערב לו – חדרה. היישוב הוקם בשנת 1981 ומייסדיו חרטו על דגלם את חיי הקהילה בלב חיק הטבע. הסביבה המבודדת, הקרבה לכביש 6 וכל מתקני הקהילה שנבנו ונבנים שם משכו ועודם מושכים משפחות צעירות מכל רחבי הארץ שנהנות ממחירי דירות נוחים ואטרקטיביים לצד צירי תחבורה ראשיים ונוחים אשר מאפשרים הגעה קלה לכל מקום בארץ. הכל נשמע טוב ויפה, עד שמגיע אדם רווק, איכותי ובעל ניסיון חיים מרשים ומעניין – ובקשתו לרכוש דירה ולהתגורר ביישוב נדחית בשל העובדה שאינו נשוי ובעל משפחה.

מסתבר שמקרה כמו זה אינו היחיד וביישובים קהילתיים רבים כיום מסתתרות מאחורי התמונות השיווקיות גם התניות בנוגע לדיירים שעתידים לאכלס את השכונות החדשות. בניגוד למה שכתוב וההפך ממה שנאמר על ידי סוכני מכירות כאלה ואחרים – היישובים לא באמת פתוחים לכולם וישנם אפילו מקרים שבהם חוסר השוויון נאמר בפה מלא. מי שמתעקש לפנות לערכאות משפטיות בשל האפליה יכול ורשאי לעשות כן, אך אז מתווסף איום בדבר “סימון” שלו על ידי היזמים. במילים אחרות – סוכני המכירות ויזמי הפרויקטים לא יפרסמו בשום מקום דרישות או קריטריונים לקבלה – אך מי, שעל פי שיקול דעתם לא מתאים לפרויקט’ לא יתקבל ולא יוכל לרכוש דירה. אפליה מאחורי הקלעים.

הנחיות פרטיות מתחת ללשון החוק

כאמור, במדינה קיים חוק אשר אוסר על אפליה במעמדו ומצבו האישי של אדם. יחד עם זאת – על מנת לשמור על הצביון שאותו רצו ורוצים יזמי הפרויקט ביישוב חיננית להנחיל – הם מקיימים ועדת קליטה וקבלה שבסופה יישלחו לדרכם בשלל תירוצים מי שאינם עומדים בקריטריונים שנקבעו ללא פרסום. כך אנשים רווקים שלא יוכלו להיקלט כתושבים במקום ואין לדעת לאן עניין כזה יכול להמשיך ללא פיקוח, שכן אם אפליה קיימת – היא יכולה גם להמשיך ולהפלות אוכלוסיות נוספות. הרציונל, כביכול שעומד לנגד עיניהם של היוזמים ומקימי הפרויקט הוא האופי והצביון של היישוב – משפחתי וקהילתי. מה, אם כך, יחפש כאן אדם רווק ללא ילדים, אישה ומשפחה?

החוק – לטובת כל הצדדים

חשוב לדעת שעל פי החוק אפשר ומותר לקיים ועדת קבלה ולהתנות את רכישת הדירות על ידי התושבים הפוטנציאליים באופן כזה שהאופי הקהילתי יישמר והמכנה המשותף יהיה רחב ככל האפשר ומקשר בין כל התושבים. יחד עם זאת, החוק מסייג התניה שבסיסה בנתוניו האישיים של המבקש – גיל, מוצע, גזע או נטיות מיניות. בתי המשפט עסוקים לעייפה בתיקים הקשורים לתביעות וערעורים על ההחלטות של ועדות קבלה אלה ועד כה רובן ככולן – התקבלו והדיונים נפסקו לטובת העותרים ונגד ועדת הקבלה היישובית. המסקנה המתבקשת היא שגם אם רוצים מייסדי היישוב החדש לשמור על האופי המיוחד והקהילתי שלו – יש דרך לעשות זאת ולא מומלץ להתחכם עם דקויות החוק.