המדינה מציגה: קורס פסיכומטרי חינמי שאמור לצמצם את הפערים החברתיים

מהפכה בעולם הפסיכומטרי: המטרה – שוויון בסיכויי הניגשים לבחינה הפסיכומטרית. בזמן שמחיר ממוצע של קורס פסיכומטרי באחד מהמכונים הפרטיים בישראל נע בין 6,000 ל-8,000 ₪ (סליחה יואל, 7,900), האם קורס הפסיכומטרי של המדינה, המוצע לגמרי בחינם לראשונה בישראל, ישבור את השוק? הלכנו לבדוק!

 

על מה כל המהומה?

המשרד לשוויון חברתי בליווי וייעוץ המרכז הארצי לבחינות והערכה (הגוף שכותב את הבחינה הפסיכומטרית) יצאו במחזור ראשון של ”הפסיכומטרי של המדינה” – קורס חינמי לחלוטין אשר לראשונה בישראל מאפשר ללמוד לבחינה הפסיכומטרית- בזמן, במקום ובקצב שלך. המטרה: לייצר שוויון בסיכויי הניגשים למבחנים הפסיכומטרי.

 

מה היא בכלל הבחינה הפסיכומטרית

החל משנת 1981 נערכת בישראל הבחינה הפסיכומטרית אשר משמשת ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות ולמכללות. ציון הפסיכומטרי, הניתן על ידי שקלול התוצאות מבחינה שעורך המרכז הארצי לבחינות והערכה, נחשב למנבא הטוב ביותר שנמצא עד כה להצלחת המועמד בשנת הלימודים. כלומר, ככל שציוני הפסיכומטרי של המועמד גבוהים יותר, כך הוא ייטה לקבל ציונים גבוהים יותר גם בלימודיו באוניברסיטה. ברוב הפקולטות באוניברסיטאות בארץ ניתן לציון הפסיכומטרי משקל השווה, בקירוב, לזה של בחינת הבגרות, והציון המשוקלל משמש לשתי מטרות: במחלקות שבהן הביקוש ללימודים עולה על ההיצע, בחירת המועמדים בעלי הציון הגבוה יותר, מתוך הנחה שלהם סיכוי טוב יותר להצליח בלימודים; ובכל המחלקות, הצבת רף מינימלי מתוך הנחה שמי שאינו מגיע אליו יתקשה ממילא לסיים את הלימודים. הבחינה מתקיימת חמש פעמים בשנה ומתבצעת בשפות עברית, ערבית, ספרדית, צרפתית ורוסית על מנת לייצר סיכויים שווים לדוברי שפות נוספות.

 

מחלוקת אקדמית

הבחינה הפסיכומטרית עמדה לא פעם במרכז מחלוקת אקדמית שכן יש מי שטוען כי הבחינה אינה מאפשרת סיכויים שווים לכולם, כיוון שבעלי רקע תרבותי מסויים נוטים להצליח בה יותר מבעלי רקע אחר (היכרות עם שפה גבוהה, פתגמים וכן הלאה). טענה נוספת כנגד הבחינה היא חוסר השוויון מעצם קיומם של שירותי ההכנה לבחינה במסגרת מאורגנת תמורת תשלום. אם ההשתתפות בהכנה כזו מניבה תועלת משמעותית לנבחנים ואינה משפרת את הכישורים הנחוצים להצלחה בלימודים אקדמיים, פירושו של דבר הוא שהבחינה אינה מודדת מה שהיא אמורה למדוד. סוגיית תרומתה של ההכנה בתשלום להצלחה בבחינה שנויה אף היא במחלוקת ולדברי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה תרומתם של המכונים בתשלום לציוני הנבחנים קטנה מאוד.

 

בעבר נשמעו בעוצמה קולות הקוראים לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, ובינואר 2014 אף הצהיר שר החינוך דאז שי פירון על כוונותיו הממשיות לבטלה ולהסתמך על תוצאות בחינות הבגרות כתנאי קבלה למוסדות הלימוד הגבוהים. אך בשל התנגדות ראשי האוניברסיטאות הטוענים לבעיה בטוהר בחינות הבגרות ורמתן, נראה שהבחינה תמשיך לשמש כלי מיון מרכזי בקבלה ללימודים.

 

 

מבנה הבחינה הפסיכומטרית

הבחינה הפסיכומטרית בודקת את יכולות המועמד בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. היא מורכבת משישה פרקים – שניים בכל נושא, שלכל אחד מהם מוקצבות 20 דקות – ומשני פרקים נוספים המכונים “פרקי פיילוט”, בדרך כלל בנושאים שונים, אשר נראים כפרקי בחינה לכל דבר, אך אינם נכנסים לציון המשוקלל ומשמשים לצורכי מחקר והשוואה סטטיסטית. לנבחן אין כל דרך לדעת מה הם “פרקי הפיילוט”, ולכן הוא חייב להתייחס לכל הפרקים כאל “פרקי אמת” שציונם ייחשב בציון המשוקלל. כל השאלות ניתנות בצורת שאלות אמריקאיות. בנוסף, קיים בשנים האחרונות בבחינה גם פרק כתיבת החיבור, לו מוקצב זמן של חצי שעה, כאשר הציון עליו מהווה רבע מהציון בתחום המילולי (כלומר 10% מכלל הבחינה)

.

הציונים בבחינה הפסיכומטרית נעים בין 200 ל-800, והם מהווים שקלול של הציונים בכל אחד מהתחומים, כאשר התחום הכמותי והתחום המילולי מקבלים 40% כל אחד מהציון, ותחום האנגלית מקבל 20% מהציון. הציונים בכל תחום נעים בין 50 ל-150, ותלויים במספר הטעויות של הנבחן באותו תחום, וכן בחישובים סטטיסטיים נוספים. מטרתם של חישובים אלו היא לדאוג לכך שציונו של נבחן לא יושפע ממועד הבחינה. הציון הסופי הוא יחסי, כלומר משקף את מיקומו של הנבחן ביחס ליתר הנבחנים, על פי נתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בשנת 2013, רק כ-5.6% מהנבחנים צברו 701 נקודות או יותר ורק 8 נבחנים מתוכם קבלו 791 ומעלה. באותו אופן, באותה שנה, כ-4.9% מהנבחנים קיבלו 350 או פחות.

 

 

קורס פסיכומטרי פרטי – קשת המחירים והשירותים

תעשייה שלמה התפתחה סביב עולם הבחינה הפסיכומטרית, רוב הרובם של המכונים הפרטיים מציעים קורס פסיכומטרי שיימשך לרוב בין חודשיים לשלושה חודשים, בכיתה המונה 20 עד 30 תלמידים במתכונת דו או תלת שבועיים ומתן מטלות לתרגולי בית. המדריך מחויב להיות מי שקיבל ציון מעל 700 וכן עבר את קורס המדריכים של החברה.

 

את השירות הזה (בשינויים קלים בין מכון למכון) תוכלו לקבל מרשתות מכונים מוכרות וכן ממכונים פרטיים שממוקמים בעיקר במרכז הארץ. גם קשת המחירים לשירות היא רחבה, כך במכונים היקרים כמו ”יואל גבע” ו”800” עלות הקורס תנוע סביב 7,900 – 8,000 ₪. במכונים כמו ”קידום’‘ ו”היי קיו” המחירים ינועו סביב ה6,000 ₪ ואיתם בדרך כלל גם ניתן להתווכח מעט על המחיר. יוצא הדופן הוא מכון ”רפואה לעם” שהוקם בשנים האחרונות ופועל בהתנדבות על ידי סטודנטים לרפואה שמתנגדים למכונים הפרטיים שעלותם מוגזמת, והם מציעים קורס בעלות נמוכה על מנת לאפשר לכולם להיכנס בשערי האקדמיה. עלות הקורס של “רפואה לעם” כולל את חומרי הלימוד וערכת הספרים שלהם עומדת על 1720 ₪ וכולה מושקעת בהחזרת הוצאות הלימוד שכן הגוף פועל כשירות לציבור ללא מטרות רווח.

 

סנסציה בתחום הפסיכומטרי: קורס פסיכומטרי של המדינה

מכונים כמו ”רפואה לעם” וכן מכונים המציעים רק ערכות ספרי לימוד ללימודי עצמי כבר הציעו בעבר אלטרנטיבות זולות יותר לקורסים היקרים הקיימים בשוק. אך ”קורס הפסיכומטרי של המדינה” שנפתח השבוע בפעם הראשונה, מציעה לראשונה בתולדות הבחינה – קורס פסיכומטרי מלא בחינם.

 

 

 

מה מציע הקורס

ככלל מדובר בקורס מקוון. קורס פסיכומטרי חינמי מציע מסלול חינמי הכולל שיעורי וידיאו ‘און ליין’ הזמינים 24/7, תוכניות לימוד מפורטות לפי שלוש תוכניות לימודים (60 יום, 90 יום או 120), מאגר לומדות גדול ותרגולים. הקורס מציע גם ‘מסלול מורחב’ בעלות סמלית של 250 ₪, המסלול המורחב מציע את כל מה שמציע המסלול הבסיסי ובנוסף שיעורים כיתתיים וכן שיעורים פרטיים און-ליין.

 

 

יתרונות הקורס

לפני הכול מדובר בקורס היחיד שעושה שימוש בשאלות אמיתיות של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל”ו). כך, במסגרת קורס פסיכומטרי נגיש וזמין לכל דורש, אפשר לקבל הצצה אל “מאחורי הקלעים” של המבחן, ובעיקר ללמוד איך לפתור את השאלות בצורה הטובה ביותר. השיעורים מועברים על ידי אלעד שווייצר (כותב ספרי ‘פסיכו’) וליאור כהן (בעל מכון הפסיכומטרי הגדול ביותר באילת), שניים מהמדריכים הוותיקים והמקצועיים ביותר בארץ, ומומחים לבחינה הפסיכומטרית, המחברים ספרי לימוד, שאלות ומבחנים ועוסקים בתחום הפסיכומטרי למעלה מ-15 שנה. והחלק הטוב ביותר, כמובן: הקורס מועבר בחינם (או בעלות סמלית של 250 שקלים עבור תוספת של 28 שעורים כיתתיים, 7 שיעורים פרטיים ובדיקה של 10 חיבורים).

 

החסרון הבולט של הקורס הוא תצורתו האינטרנטית, הדורשת משמעת עצמית גבוהה.

 

 

איך זה עובד

נרשמים באתר המשרד לשוויון חברתי ומקבלים סיסמא לאתר ‘קמפוס’ באמצעותו מקבלים גישה ל45 שעות וידיאו זמינים לצפיה 24/7. על פי אתר הקורס, זהו קורס הפסיכומטרי המקיף ביותר מבחינת שעות לימוד נטו, יותר מכל קורס פרונטלי אחר. הספרים הרשמיים של הקורס (אליהם ניתן לקבל גישה אינטרנטית חינמית ברשת או להזמינם במחיר עלות כעותקים קשיחים) מכילים כ-4,500 שאלות פסיכומטריות אמיתיות של מאל”ו (המרכז הארצי לבחינות ולהערכה). זהו הקורס היחיד שקיבל אישור ממאל”ו להשתמש בשאלות אמיתיות מהבחינה הפסיכומטרית – הניסוחים תואמים בדיוק לבחינה, רמת הקושי של השאלות מדויקת ומבוססת על סטטיסטיקות של אלפי נבחנים. כל תלמיד מקבל גישה למערכת אקס-קמפוס, הכוללת לומדת מילים, מחשבון תרגול חישובים ומערכת ניתוח סימולציות וניהול זמנים. לומדת המילים ומחשבון תרגול החישובים זמינים גם באפליקציה של אקס-קמפוס.

 

אתר הקורס מציע ממשק נוח וידידותי, מותאם אישית לתוכנית הלימודים שבחרת (חודשיים, שלושה וארבעה חודשים), מערכת לתחקור סימולציות, מילון און- ליין המאפשר סינון ולמידת מילים, איזור אישי הנמצא במעקב אחרי קצב התקדמות התלמיד וכן מערכת תמיכה בה ניתן לשאול שאלות ולקבל תשובות. המערכת עצמה נוחה לשימוש, ותלמיד שעשה בעברו קורס פסיכומטרי באחד מהמכונים היקרים והנחשבים יגלה כי איכות המערכת של הפסיכומטרי של המדינה אינה נופלת מהם וייתכן שאף מתעלה.

 

האם קורס פסיכומטרי מטעם המדינה מתאים גם למי שכבר עשה קורס בעבר?

כך ענה אלעד שוויצר, אחד המדריכים הראשיים בקורס: “הקורס מתאים גם למי שרוצה לגשת בפעם הראשונה (יש שיעורים של כל החומר והסברים מאוד מפורטים), וגם למשפרי ציון. גם אלה וגם אלה יכולים להתקדם בקצב שלהם, לדלג על נושאים שהם שולטים בהם ולהתעכב רק על מה שהם צריכים. בנוסף, בשיעורים הכיתתיים בקורס מתוגבר יש שיעורי חזרה שהמדריכים עוברים בהם על שאלות ברמה גבוהה יחסית, ותלמידי הפיילוט ציינו שזה מאוד עזר להם להפנים את החומר וללמוד ולהבין טוב יותר כל מיני ניואנסים פסיכומטריים. אגב, בפיילוט היו הרבה מאוד מועמדים לרפואה שניגשו 4,5,6 פעמים ויותר, והם אמרו שלמרות זאת הקורס חידש להם הרבה דברים בדרכי הלימוד, כך שאני באמת חושב שהוא יכול לעזור גם לתלמידים שניגשו כבר כמה וכמה פעמים.”

 

הסוף למכונים היוקרתיים?

רק הזמן יגיד. נראה שהאפשרות של המשוחררים הטריים הניגשים לבחינה הפסיכומטרית להשתמש בכספי המענק הצבאי שלהם על מנת לכסות את עלות הקורס, מקלה על ההחלטה להוציא את הסכומים הגבוהים עבור הקורסים על אף שיעילותם לא הוכחה. כך הפך המבחן הפסיכומטרי ממבחן שאמור לנבא את הצלחת המועמד בעולם האקדמי לתעשייה כלכלית רווית אינטרסים וחוסר שוויון בין מעמדות. דוגמא בולטת הינם הסטודנטים לרפואה אשר נדרשים לציון פסיכומטרי גבוה מ740 ונדרשים לבצע את הבחינה בדרך כלל מספר פעמים. לא לכולם קיימת האפשרות לבצע את הקורס מספר פעמים, כל שכן להשקיע את כל כולם בהתמסרות ללמידה אליו ונטרול מפעילות אחרת כמו עבודה.

 

מערכת הקורס ”קמפוס’‘ מביאה איתה תקווה. קמפוס הנו פרויקט דגל של ישראל דיגיטלית בתחום החינוך וההשכלה, שהוקם לטובת צמצום פערים חברתיים, הגברת שוויון ההזדמנויות למגוון אוכלוסיות ומתן פתרונות הכשרה גמישים לשוק העבודה המתחדש. באתר (לאחר הרשמה חינמית) תוכלו לגשת למגוון קורסים חינמיים של האוניברסיטאות השונות וכן לקורס הפסיכומטרי של המדינה. ההתפתחויות הטכנולוגיות של זמננו מאפשרות לכל אחד ואחת ללמוד בכל מקום, ובכל זמן. מהיום, כל מה שצריך כדי לגשת לקורסים ותכנים ממוסדות מובילים מהארץ ומהעולם, להכשרות מקצועיות ולמסלולי הסמכה במגזר הציבורי, הוא חיבור אינטרנט. הפלטפורמה הדיגיטלית פתוחה המאפשרת חיבור של כל אזרחי מדינת ישראל, בפריפריה ובמרכז, לחוויית למידה מותאמת אישית, על ידי המרצים הטובים בתחומם – ובחינם. מטרת המיזם היא להגדיל את הנגישות להשכלה מקצועית ואקדמית לציבור הרחב, ולהפוך את הלמידה להזדמנות הנמשכת לאורך מסלול חיים שלם למידה דיגיטלית היא מגמה שהולכת ותופסת תאוצה בעולם ונחשבת כיום למיומנות תעסוקתית נדרשת ומשמעותית בשוק העבודה.

 

 

שינויים נוספים ושוויון חברתי צפויים בתחום החינוך

בתחום החינוך, בשיתוף משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), כוללת התכנית קורסי פסיכומטרי מקוונים שיונגשו חינם לכל האזרחים באמצעות פלטפורמת קמפוס לאומית וכן שיעורים פרטיים מקוונים לעשרות אלפי תלמידי תיכון בשנת הלימודים הבאה, רובם משכבות מוחלשות. כמות זו תגדל באופן משמעותי ומדורג בשנים הבאות. כמו כן, הושקה פלטפורמה לקורסים אקדמיים מקוונים פתוחים לציבור, שיוכלו להיות מוכרים כנקודות זכות אקדמיות.

 

במשרד לשוויון חברתי אמרו כי מטרת התכנית היא “למנף את ההזדמנויות הטמונות במהפכה הדיגיטלית כדי לאפשר צמצום פערים חברתיים וגיאוגרפיים, צמיחה כלכלית מואצת וקידום ממשל חכם וידידותי לאזרח. התכנית כוללת פרויקטים בשורה ארוכה של תחומים בשילוב משרדי הממשלה השונים. כך למשל, בחודשים הקרובים צפויה הממשלה להשיק פלטפורמה מקוונת של ‘מנוע הזכויות’, מנוע חיפוש שיאפשר לכל אזרח להזין את פרטיו האישיים, ולשקלל עבורו את מלוא הזכויות שהוא זכאי לקבל וכיצד עליו לממשן.”

 

ישראל דיגיטלית – לא רק בחינוך

את התוכנית ישראלית דיגיטלית בה הושקעו 1.5 מיליארד ₪ מובילה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, הממונה על המיזם הלאומי. על-פי התכנית, המדינה תפעל למינוף ההזדמנויות הטמונות במהפכה הדיגיטלית ובקדמה הטכנולוגית, המידע והתקשורת כדי לאפשר צמצום פערים חברתיים וגיאוגרפיים, צמיחה כלכלית מואצת, וקידום ממשל חכם וידידותי לאזרח. במשרד לשוויון חברתי הסבירו כי לתוכנית שלוש מטרות על: צמצום פערים חברתיים (קירוב הפריפריה הגאוגרפית והחברתית, הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור ומיצוי זכויות), צמיחה כלכלית מואצת (קידום תעשיות ועסקים דיגיטליים, פיתוח שוק התעסוקה בעידן הדיגיטלי, תמיכה בפיתוח תשתיות) וממשל חכם וידידותי (הנגשת הממשלה והשלטון המקומי, קידום ממשל חדשני ואפקטיבי ושיפור המוצרים הציבוריים)

 

בתחום הבריאות ובשיתוף משרד הבריאות, מתקיים פיילוט לניהול מערך התורים וייעול תהליכי הטיפול בחדרי המיון. עוד אושר בממשלה, לגבש תכנית לאומית לקידום הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה למשק הישראלי. בנוסף, החליטה הממשלה למנות לראשונה גורם ממשלתי, מנכ”ל המשרד לשוויון חברתי, להביא לגיבוש תוכנית לאומית לערים חכמות. כמו כן נקבע, כי תגובש תוכנית לאומית לאוריינות דיגיטלית בשיתוף משרד הטכנולוגיה והמדע, שתוביל לצמצום הפער הדיגיטלי בין אזרחי ישראל, במסגרתה, למעלה מ-100 אלף אזרחים יעברו הכשרה דיגיטלית בשנים הקרובות, רובם אזרחים ותיקים, חרדים, ערבים וכן מקבלי הבטחת הכנסה.

 

בהתייחסותה למיזם ”ישראל דיגיטלית” השרה גמליאל סיכמה: “מיזם ישראל דיגיטלית מהווה אבן יסוד בעבודת המשרד לשוויון חברתי, בחתירתו לצמצום הפערים ההולכים ומתרחבים בחברה הישראלית וליצירת הזדמנות שווה עבור כל אזרחית ואזרח בישראל. באמצעות התוכנית שאישרנו, נביא למצב שבו לכל ילדה וילד בישראל יהיו התשתיות והידע הדיגיטלי הנדרשים למימוש מלוא הפוטנציאל שלהם, תוך גישה רחבה ושווה למגוון ההזדמנויות שמציע העולם הטכנולוגי. התוכנית תאפשר הזדמנות אמיתית למוביליות בחברה הישראלית ותקרב את היום שבו ילדה מדימונה או ילד מרהט, יקימו את הגוגל או הפייסבוק הבאים”.