איך לגליזציה של מריחואנה יכולה להשפיע על הכלכלה הישראלית?
בעבר, אם מישהו היה אומר את המילה קנאביס או מריחואנה בקול רם מדי, לא מעט אנשים סביבו היו מרימים גבה. לעומת זאת, כיום, כמעט בכל בר תל אביבי טיפוסי ניתקל ברבים המלווים את כוס הבירה בג’וינט במקום סיגריה, כך שעושה רושם שהמצב קצת השתנה. בישראל שנת 2016, סביר להניח שלא יפתחו לכם תיק משטרתי אם נתפסתם מעשנים, אך אנחנו עדיין רחוקים מלגליזציה מלאה או אפילו חלקית. לפי נתונים שנבדקו בשנים האחרונות, 16% מכלל האוכלוסייה בישראל צורכים או צרכו מריחואנה בעבר, נתון שאינו כולל את משתמשי המריחואנה הרפואית, תחום הנחשב למפותח מאוד בארץ ביחס לנעשה בעולם.
למה שלא נאפשר לעצמנו להיות מעצמה?
כיום יש בישראל כ- 20,000 צרכנים של קנאביס רפואי ועוד רבים המחכים לאישור. תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל מגלגלת למעלה ממאה מיליון שקלים בשנה ומספקת באופן ישיר ועקיף כ- 800 מקומות עבודה. על פי החישוב שערכה חברת ‘תיקון עולם’ (החברה הגדולה בישראל לפיתוח, ייצור ואספקה של קנאביס רפואי), הגדלה של מספר הזכאים לקנאביס, ב- 10,000 מטופלים תייצר עוד כ- 300 מקומות עבודה נוספים ותכניס כ- 60 מיליון שקלים נוספים בשנה, מתוכם תכניס המדינה 40% במסים לקופתה. היות והקנאביס הרפואי המיוצר בישראל נחשב מבוקש כל כך, גם הפסקת ההגבלה על הייצוא של קנאביס מישראל מהווה פוטנציאל הכנסה אדיר למדינה. לדברי המגדלים הרפואיים, מדינות רבות מתעניינות בייבוא של קנאביס רפואי מישראל, ביניהן קנדה, אוסטרליה, פורטוגל ומדינות נוספות מארה”ב. פנייה שהגיעה משר הבריאות הצ’כי לאספקת קנאביס רפואי לכ- 40 אלף מטופלים בחודש, הייתה יכולה לבדה להכניס כחצי מיליארד שקלים בשנה. כרגע חברות כדוגמת ‘תיקון עולם’ יוצרות שותפות עם חברות בחו”ל על מנת לייצא את התוצרת שלהם דרכן, ובכך מתפספסת האפשרות של מדינת ישראל להרוויח ממיסוי של עסקים ישראלים, שהרווח הולך לחברות וממשלות זרות. כפי הנראה, לשוק הקנאביס הרפואי לבדו יש פוטנציאל כלכלי גדול מאוד, שיוכל להתממש בקלות אם מדינת ישראל תקל בחקיקה בעניין ותאפשר, בינתיים לפחות, לגליזציה חלקית.
מצב בו כולם מרוויחים
אם נחזור לשוק המריחואנה הכללי בישראל, נראה שגם פה ישנו פוטנציאל לרווח כלכלי יפה לכל הנוגעים בדבר. מחיר של גרם קנאביס בשוק הישראלי עומד כיום על 100-120 שקלים , מחיר הגבוה יותר ממחירו של גרם זהב 14 קראט! בגלל שהמסחר מתבצע כולו בשוק האפור, אחוזים גדולים מההכנסות מגיעים לארגוני הפשיעה השונים ואף לחמאס ולחיזבאללה המבריחים אותו לישראל.
על מנת לבחון כמה לגליזציה של התחום הייתה יכולה להכניס לקופת המדינה, מומלץ לבדוק מה קורה במדינות בהן כבר יש לגליזציה. במדינת קולורדו, בה אושרה לגליזציה מלאה בשנת 2012, הכניסה המדינה 80 מליון דולר ממיסוי על מכירת קנאביס חוקי בשנים 2014-2015. סכום זה מאפשר הקצאה של משאבים רבים לצורך פיתוח החינוך, עזרה לאוכלוסיות במצוקה, טיפול במכורים לסמים והזרמת כספים לשירותים ציבוריים נוספים, כפי שהוחלט במדינה.
בנוסף, התעשייה המשגשגת החדשה מייצרת מקומות עבודה חדשים שלא היו קיימים בעבר – החל מבתי מרקחת למכירת קנאביס, דרך חנויות ומפעלים לייצור ממתקים המכילים קנאביס, בתי מלון המעודדים עישון קנאביס, ועד תכנון חתונות נושא וחנויות קונספט. לפי ההערכות, באם יוסרו כל המגבלות החוקיות בארה”ב כולה, יגלגל שוק הקנאביס 11 מיליארד דולר בשנה ויהפוך לאחד השווקים הרווחיים במדינה. בישראל בה השוק קטן בצורה משמעותית, ישנן הערכות המדברות על הכנסות של 1.6 מיליארד שקלים בשנה לקופת המדינה ויש הטוענים שהמספרים יכולים אף להגיע לכ- 3 מיליארד שקלים בשנה.
על פי הנתונים הללו, אין ספק שלגליזציה של מריחואנה בהחלט יכולה לחזק את הכלכלה הישראלית, מבחינת השוק הפרטי והציבורי כאחד. זה כמובן עוד לפני שדיברנו על החיסכון באכיפה (שכבר היום נראית לרבים מיותרת), צמצום הפשיעה ואפילו צמצום השימוש בקרב בני נוער. אז מעבר לזה שנרגיש הרבה יותר חופשיים להדליק ג’וינט עם הבירה בבר, כנראה שאשכרה נוכל להרוויח מכך לא מעט כסף.
