עסקים חברתיים – הטרנד החדש ישן של עולם היזמות
עסק חברתי הינו עסק שהוקם כדי לפתור או לצמצם בעיה חברתית. בשונה ממודל פילנתרופי, הנשען על תרומות, עסק חברתי מפעיל מודל עסקי – כדי לממש את מטרתו החברתית. לכן, עסק חברתי יפעל כעסק למטרות רווח, אך לא למקסום הרווח, כשהרעיון הכללי הואש עסק חברתי (מוצלח) מבטיח את קיומה של המטרה החברתית לשמה הוקם. חשוב לזכור שבישראל אין הגדרה פורמלית מקובלת לעסקים חברתיים, ולמעשה ארגון שלא למטרות רווח המאוגד כעמותה כפוף לרשם העמותות, ארגונים למטרות רווח כפופים לרשם התאגידים (חוק החברות). אין רגולטור ייעודי לעסקים חברתיים, ואין הגדרה מקיפה לנושא.
התאגדות שנוסדה במטרה לקדם אתגר חברתי
עסק חברתי הוא התאגדות שנוסדה במטרה לטפל או לקדם אתגר חברתי או סביבתי תוך שימוש בכלים ושיטות ניהול עסקיות. עסק חברתי מכוון לשורת רווח כפולה – פיננסית וחברתית. העסק מקדם מטרות חברתיות באמצעות פעילות עסקית. אם כן, הצלחתו של העסק החברתי תבוא לידי ביטוי בגידול ברווחים במקביל להגשמת המטרה החברתית. באמצעות הפעילות העסקית, יממן העסק את פעילותו החברתית.
דרך חדשה לטיפול בבעיות בחברה
רובנו אנחנו מכירים את הדרך הקלאסית לטפל בבעיות בחברה: להקים עמותה שהתקציב שלה יגיע מתרומות או מכספים ‘מלמעלה’. ברגע שהעמותה תלויה בברז של תרומה, כל שינוי בה עלול לערער את הפעילות שלה, וכמובן גם את הקיימות שלה לטווח ארוך. החשיבה שמאחורי יזמות עסקית חברתית בודקת איך ניתן בעזרת פעילות כלכלית לצמצם פערים חברתיים או סביבתיים. זו חשיבה שאומרת: תייצר פעילות עסקית שאתה אחראי לה, תספק שירות או מוצר שיהיו להם לקוחות, שיהיה להם ערך מבחינת השוק – והכסף שייכנס יאפשר לך למקסם את המטרה החברתית שהצבת לעצמך. יש כאן שילוב של שני אלמנטים חשובים: הראשון הוא ההשפעה כאדם, ארגון או חברה על הקהילה ועל הסביבה; והשני – ההבנה שכדי לייצר משהו בר־קיימא, אני צריך מנוע כלכלי שהוא בשליטתי.
עסקים חברתיים שאתם מכירים
מאפיות שמעסיקות נוער בסיכון, פיצריות שמעסיקות בעלי מגבלויות, בית קפה שהוא מפעל שיקומי ויקב שמשמש בית עבור אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים: אלו הם עסקים שכדאי להכיר כי הם עושים טוב גם בלב ולא רק בפה. כך למשל קפה רינגלום המוכר בבאר שבע.
עסקים רבים שאינם מוגדרים בהכרח כעסקים חברתיים קושרים עצמם לקהילה בדרך כזו או אחרת, כך בית ההשקעות מיטב דש אשר מעסיק בשירות הלקוחות אנשים בעלי מוגבלויות, וכן רשת הקמעונאות ”מקס סטוק’‘ המשלבת עובדים בעלי מוגבלויות בכל סניפיה. בחנויות ניתן למצוא שלטים ”בחרנו להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות ולתת להם הזדמנות שווה, אנא נהגו בסבלנות”. ברשת גם מסבירים על ההחלטה לשלב בעלי מוגבלויות “כחלק מעשייתה בתחומי האחריות החברתית, המשלבת בין התנהלות עסקית לחברתית, בחרנו להתמקד באנשים עם מוגבלות ולפעול לקידומם ושילבם בחברה הישראלית, כל זאת מתוך האמונה שכל אדם יכול וראוי שישתלב בחברה בהתאם לכוחותיו. עם צמיחת הרשת, התרחבה העסקת עובדים עם מוגבלות וכיום אותם עובדים מועסקים כמעט בכל סניפי הרשת כחלק בלתי נפרד ממשפחת מקס. אנו משתפים פעולה עם מספר עמותות וחברות המקדמות את השמתם של עובדים עם מוגבלות בשוק הפתוח ורואים בהם שותפים להצלחה. להעסקת אנשים עם מוגבלויות בסניפי הרשת תרומה משמעותית לחייהם שלהם, של כלל העובדים ולמודעות של כולנו בצורך בשילוב ובהעסקת עובדים עם מוגבלות בחברה.”
במקום מיוחד בירושלים תוכלו למצוא את קפה שלוה, בית קפה חברתי בו עובדים אנשים עם מוגבלויות. בית הקפה הוקם במטרה להגביר את המודעות לשילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה וחרט על דגלו את ערכי הסובלנות החברתית וקבלת האחר. בית הקפה מספק הזדמנויות תעסוקה והתמחות לצעירים המשתלבים בתוכניות של ”שלווה” ומשמש כמודל לשילוב מוצלח בעבודה.
כך פועל גם קפה ”בעלמא’‘ (נפש בספרדית) בפתח תקווה. בית הקפה הוותיק שהוקם על ידי האגודה לבריאות הציבור בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים של הביטוח הלאומי חרט על דגלו מטרה אחת: שילוב עובדים המתמודדים עם לקות נפשית במערך העבודה הרגיל בקהילה.
