כך מערכת רישוי זמין אמורה לזרז את קבלת היתר הבנייה

מערכת רישוי זמין הושקה לראשונה ב-2016, וללא ספק היו לה מטרות טובות. בפשטות, מטרת המערכת היא להפוך את התהליך המיושן שנדרש לקבלת היתר בנייה לתהליך מקוון. כך, בזמן קצר ובכמה צעדים פשוטים הרבה יותר, ניתן לקבל היתר שבעבר היינו ממתינים זמן רב לקבלתו. הקמת המערכת אף מעוגנת בתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה. שנתיים חלפו מאז כניסתה לחיינו, ובזמן הזה השינוי כבר מתרחש. אם כן, זה הזמן להבין איך היא עובדת ועד כמה היא באמת יעילה יותר.

איך עובדת מערכת רישוי זמין?

כאמור, מטרתה המרכזית של מערכת רישוי זמין היא לזרז תהליכים ולקצר אותם משמעותית, והיא עושה את זה היטב. בתור התחלה, האדריכל האחראי על הפרויקט הוא זה שמבצע שימוש במערכת (אליה תוכלו להגיע דרך הקישור הזה). דרכה הוא מעביר את תכניות הבנייה לוועדה המקומית האחראית לאישורן. עם קבלת התכניות יבחן צוות הוועדה לתכנון ובנייה את פרטי התכנית. לצורך כך עומד לרשות הוועדה פרק זמן שהוגדר היטב, מה שאמור לייעל תהליכים משמעותית וכאמור – לקצר את זמן התגובה.

במהותה, מערכת רישוי זמין מאפשרת ליזמים לצאת לדרך בשלב מוקדם יותר. היא אף דורשת כי חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תעביר לאדריכלים את כל הכלים הדרושים להם, לרבות מסמכים ומידע חיוני, על פי בקשה. מן הצד השני היא גם מחייבת את האדריכלים לבצע תיקונים תוך זמן קצר, וגם זאת בכפוף לדרישות הוועדה המקומית.

תקנה 20(א): מתן מידע תוך 30 יום

לוחות הזמנים שהוגדרו במסגרת מערכת רישוי זמין הם לוחות זמנים ברורים, נוקשים ומעל לכול: קצרים. כך קובעת תקנה 20(א) שיש למסור את כל המידע הנחוץ בתוך 30 יום בלבד מהיום שבו נקלטה הבקשה במערכת.

לנוחיות משתמשי המערכת הכין מינהל התכנון גם מדריך מפורט לשימוש במערכת, ותוכלו למצוא אותו כאן.

סדר הפעולות הכללי במערכת רישוי זמין

אם ננסה לתאר את התהליך שעוברת הבקשה במערכת רישוי זמין, אפשר להגדיר אותו בכמה צעדים מרכזיים:

שלב א: עורך הבקשה (האדריכל) מגיש את הבקשה לקבלת מידע דרך המערכת במקביל לתשלום האגרה (מחוץ למערכת). לשלב זה מוקצים 45 ימים עד למסירת המידע הדרוש מרשות הרישוי.

שלב ב: עורך הבקשה יגיש את הבקשה לקבלת ההיתר במקביל לתשלום פיקדון, להחתמת בעלי המקרקעין וכן להחתמת עורכי בקשה נוספים. רשות הרישוי תבצע בקרה מרחבית ותקבל החלטה, תסכם את הבקשה ולצד תשלום מלא של עורך הבקשה – יופק היתר הבנייה.

התהליך מפורט היטב גם באתר מינהל התכנון בקישור הזה.

איך מתבצע תשלום אגרת המידע?

באופן כללי ניתן לבצע את תשלום אגרת המידע על ידי הגשת בקשה במערכת רישוי זמין, קבלת מספר הבקשה ולאחר מכן קבלת שובר תשלום דרך הוועדה. אפשרות נוספת היא לקבל שובר עוד לפני הגשת הבקשה, ובמצב זה תמסור הוועדה את השובר הדרוש. לאחר ביצוע התשלום ניתן להגיש בקשה למידע דרך המערכת תוך הצגת הוכחת התשלום ומספר התיק הפנימי.

כפי שאפשר לראות, מערכת רישוי זמין מספקת פתרון יעיל למדי. אם עד היום (עד לכניסת המערכת בסוף 2016) התנהל קשר מסורבל ומורכבת בין הצדדים, היום הכול קצת יותר פשוט. תהליך במסגרתו נדרשות השלמות ומועלות דרישות לעמידה בתנאי תכנון שונים, הוא תהליך שעשוי להתעכב. אז נכון, המערכת עדיין לא מייצרת שינוי דרמטי במיוחד, אבל היא מקלה באופן ניכר.

חבלי הלידה של המערכת

מסירת וקבלת מידע הן שתי פעולות שמערכת רישוי זמין מבקשת להפוך ליעילות יותר, ובמובן הזה היא עובדת לא רע בכלל. בהנחה שהתהליך מתבצע באופן תקין ומקצועי הוא יושלם במהירות רבה יותר, אבל המערכת לא תקל על מי שפועל באופן לקוי. כמובן שיש לה עדיין חבלי לידה, אבל היא גם רשמה כמה הישגים מרשימים עד כה, והיתרי בנייה רבים הופקו בתוך פחות משנה.

העיריות בישראל כבר מיישרות קו, ובשנתיים שחלפו מאז השקת מערת רישוי זמין – גם הן מאמצות אותה. עיריית טבריה הודיעה על המעבר למערכת דרך האתר העירייה, וכך גם עיריית חולון, עיריית באר שבע ואחרות.

ממשק בין המערכת לגופים אחרים

שלבי הרישוי הנדרשים עוברים עכשיו כולם דרך מערכת רישוי זמין, מהגשת הבקשה לקבלת מידע ועד להנפקת היתר בנייה, וגם שלבי הביצוע נכללים בה. ניתן לבקש אישור לתחילת עבודה, לבקר על הנעשה בפועל ולקבל תעודת גמר. היתרונות שלה מתבטאים גם בממשק הקיים בינה לבין גופים רבים אחרים, כמובן. חוץ מהוועדה המקומית המערכת מתממשקת עם גורמים מוסרי מפתח, לרבות המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, פיקוד הוערך, רשות התעופה והרשות הארצית לכבאות והצלחה), וגם עם רשם המקרקעים, רשם המהנדסים, שרת התשלומים לרשות מקרקעי ישראל ועוד.

במילים אחרות, גם אם התרגלתם לגרמושקה הקלאסית, זו שהודפסה על נייר והפכה את התהליך למורכב יחסית, היום הכול פשוט יותר. מערכת רישוי זמין אמורה לאפשר לבעלי העניין את הניהול והמעקב, וגם שירותי ארכיב מתקדמים. בפשטות היא הופכת את הבירוקרטיה למהירה יותר, מקצרת תהליכים ובסופו של דבר היא גם אמורה (ואף מצליחה לא פעם) לשפר את השירות הניתן לאזרח.