“להיות טבעוני זה זול יותר בהרבה”: אורי שביט על הצד הכלכלי של הטבעונות
אורי שביט היא עיתונאית אוכל ותיקה, בלוגרית, מסעדנית, מבקרת מסעדות ופעילה לזכויות בעלי חיים. שביט מנהלת את בלוג האוכל “טבעוניות נהנות יותר“, כתבה את ספר הבישול “המטבח הטבעוני שלי” שהוא ספר הבישול הנמכר ביותר של השנה, כמו כן היא מעבירה סדנאות בישול ואפיה ומרצה על קולינריה במטבח הטבעוני. הגענו לבחון איתה אחת ולתמיד את הצד הכלכלי של הטבעונות.
ספרי לנו קצת על הבלוג, על עצמך בתוך העולם הזה ואיך הגעת אליו, איזה צורך זיהית כאשר התחלת להתעסק באוכל טבעוני ולאן המגמה הזאת מתקדמת בארץ
“עבדתי בתחום האוכל הרבה שנים, לפני 7 שנים עברתי לטבעונות; וזה היה הרבה לפני שזה היה פופולארי או שכיח. די מהר הפסקתי להרגיש בנוח לכתוב על אוכל לא טבעוני ולמעשה הייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש. אז הקמתי את האתר שלי “טבעוניות נהנות יותר” בו סיפרתי איך חציתי את כל הקווים, והפכתי מאוכלת בשר מושבעת לטבעונית. התעקשתי לנסות להוכיח שלא צריכים לאכול נבטוטים בחושך ואפשר להנות ולעשות את אותם דברים כטבעונים. די מהר הסיפור שלי תפס תאוצה וכיום לאתר יש שיתופי פעולה רבים בתחום המסעדנות והוא נחשב לאחד ממובילי הדרך בתחום הטבעונות בארץ. רבים מהקוראים ומקהל היעד של הסדנאות אינם דווקא טבעונים אלא מתעניינים, כאלה המפחיתים שימוש במוצרים מן החי, בעלי בני משפחה טבעוניים ומי שרוצה להרחיב את כישוריו הקולינריים לתחומים נוספים.”
השינוי הכלכלי שהגיע מלמטה
מדינת ישראל נחשבת למדינה הטבעונית מספר 1 בעולם, ואחוזי הטבעונות בה מתוך כלל האוכלוסיה עומדים על 5.2 אחוז. ישראל נמצאת בראש החץ של עולם הטבעונות ותל אביב היא העיר שמחזיקה בתואר העיר הידידותית ביותר בעולם לטבעונים. בשונה ממקומות אחרים בעולם השינוי הזה הגיע מלמטה, מהצרכנים. בסין למשל, החליטה המדינה כיעד להפחית 50% מצריכת הבשר מסיבות אקולוגיות ובריאותיות.
“אני יכולה להעיד שזה שינוי מדהים שקרה בזמן קצר, הרי כשהפכתי לטבעונית לא היה כמעט היצע. קרה כאן מהפך תודעתי וכלכלי ששינה את השוק; החברות הגדולות הרגישו צניחה משמעותית של מכירות בשר מעובד, זוגלובק למשל חטפה מכה קשה אחרי שהתפרסמו תחקירים קשים אודות התנהלותם עם בעלי החיים שבבעלותם. הרעש שנוצר הביא את ענקיות המזון לחפש אפיקים נוספים, תחליפים. היום עשרות אחוזים מהאוכלוסיה מצהירים כי מפחיתים בדרך כזו או אחרת שימוש במוצרים מהחי בין אם מתוך אידיאולוגיה, סיבות בריאותיות, הרגלי אכילה ומחיה עם אדם טבעוני- כך שמדובר בכוח צרכני אדיר. אפשר להכנס היום לרשת ‘חצי חינם’ בכל פינה בארץ ולמצוא שורה של מקבילי חלב מהארץ ומהעולם. פעם היו קונים חלב סויה בבית מרקחת. אך דרישות הצרכנים היו ברורות והשפיעו על השוק. אם פעם הייתי יושבת במסעדה והמלצרית הייתה שואלת אותי ”מה, את לא אוכלת גם גבינה?” היום כמעט ואין מסעדות שלא מציעות מנות לטבעונים או לכל הפחות ידעו להתאים מנות מסוימות במיוחד.”
איזה סל כלכלי יותר?
“יש סטיגמה על הטבעונות שגורמת לאנשים לחשוב שלהיות טבעוני זה יקר. אכן, לפעמים כשנעמיד מוצר מול מוצר תתקבל תמונה מטעה – למשל חלב; העובדה כי שוק החלב בארץ מפוקח לעומת מוצרים מהצומח, יגרמו להפרש במחיר לטובת חלב פרה. אף על פי כן, להיות טבעוני זה זול יותר בהרבה כשמסתכלים על הסל הכולל. זאת מכיוון שרוב התזונה של טבעוניים סטנדרטיים מתבססת על מוצרי יסוד כמו ירקות וקטניות, שהם באופן טבעי זולים משמעותית. אנשים גם חושבים שמי שאוכל טבעוני צריך לקנות בסופרים מיוחדים למוצרים ייחודיים שגדלים על הירח, אבל האמת היא שאני קונה את העדשים שלי באותו סופר כמו שלכם. בארץ יש תעשיה מצוינת עם איכות גבוהה ויצרנים שזו ההתמחות שלהם, וכן החברות הגדולות שיתרונן הבולט הוא ברשת ההפצה שלהן גם לפריפריות. קחו את ההשוואה הזאת גם למסעדות, הרי היא ברורה – כשתלכו למסעדה איזה מנה תהיה הזולה יותר, סטייק פילה או המנה הצמחונית בתפריט?”
צרכנות טבעונית – לאן?
“שינויים רבים התרחשו בתקופה קצרה של כ-6 שנים בתחום הטבעונות בארץ ואין לי ספק שזו לא המילה האחרונה. אני זוכרת שרשת ארומה היו הראשונים שיצאו עם כריך חביתת חומוס בכל הרשתות שלהם ודי מהר הלכו אחריה כל בתי הקפה, שהכניסו מוצרים טבעוניים והפסיקו לגבות תשלום נוסף על החלפת חלב הפרה בחלב סויה. היום אנחנו במקום אחר לגמרי – רשת קפה לנדוור, למשל, משנה עכשיו את התפריט הטבעוני שלה בפעם השלישית בחמש השנים האחרונות!”
“החברות המובילות במשק מייצרות יותר ויותר מוצרים מן הצומח, מה שעוזר למוצרים להגיע לכל קצוות הארץ ולא להיות נחלתם של תל אביביים. אני מעריכה שמכירת הסויה בישראל, למשל, עוד תצמח במאות אחוזים.”
“טבעוני? אני לא אוהב”
“ההגדרה טבעוני התחברה בעבר עם אנשים מאוד בריאותיים, לאו דווקא ממקום קולינרי. האוכל הטבעוני נתפס כאוכל לא מהנה. האמת היא שכולם אוכלים טבעוני כל הזמן, אתה אוכל חומוס? פלאפל? פסטה ברוטב עגבניות? זה לא אוכל עצוב כשאתה לא חושב על זה ככה. את אחת הפריצות התודעתיות סימנה רשת דומינוס העולמית אשר יצאה ב2014 עם פיצה טבעונית לשוק, ישראל הייתה המדינה הראשונה שבה הרשת מכרה את המוצר שהיה לסיפור הצלחה – באותה שנה נמכרו חצי מליון פיצות טבעוניות, במדינה שאוכלוסייתה עומדת על 8 מליון. רק לפני חודשים ספורים הוסיפה הרשת גם את אוסטרליה לתפוצה הטבעונית. פיצה פשוט לא יכולה להיות מוצר עצוב או סגפני. וכך לאט לאט אנשים נחשפים למטבח הטבעוני על כל גווניו, לא רק הבריאים במיוחד. זה מסקרן אנשים, אני יכולה להעיד בתור מי שמעבירה סדנאות בישול טבעוניות שמעל חצי מהמשתתפים בסדנאות הם לאו דווקא טבעונים.
ישראל – על המפה
“קל לתת ביקורת על הרבה דברים, וכמובן שאני חושבת שיש עוד הרבה להתקדם בתעשיה, אך אין ספק שמדינת ישראל נמצאת במקום מאוד טוב מבחינת ההיצע לפלח האוכלוסיה הטבעוני, המושפע מהקשב של הספקים ומהלחץ שהופעל עליהם. הם הבינו שיש בתחום הזה כסף והייתה כאן קפיצה משמעותית בגלל הנגישות הגבוהה של המוצרים. במקוצות אחרים את צריכה לחפש אותה, אם תיכנסו היום אפילו לרשת סטרבקס הידועה, לא תמצאו שם ארוחת בוקר טבעונית כמו שניתן למצוא בכל רשת בארץ. הראיה הטובה ביותר לכך היא במדריך במסעדנות הטבעוניות הענק שמתעדכן אצלי באתר. בכל שבוע נוספות אליו מסעדות רבות שהן ידידותיות לטבעונים והמדריך מציע את כל האפשרויות החל ממסעדות, קייטרינג טבעוני, עוגות וקינוחים. אין משהו שאין.
השינוי קורה גם בצה”ל, שינוי שנחשפתי אליו כשנקראתי להעביר סדנאות בצבא למנהלי מטבח. זה ממש נהיה חלק ממערך ההדרכה של הצבא כי חשובה להם בריאות, הגדלת צריכת הקטניות וכמובן מתן מענה לאוכלוסיה הגדלה של החיילים הטבעונים בצבא. פתאום מתחילים להכשיר את האנשים בצורה הזו, מלמדים את הטבחים שמעולם בחייהם לא נגעו בטופו וזה דבר מדהים וראוי לציון. כמובן שעוד יש מה לעשות, ואני בטוחה שהדבר הזה עוד לא הגיע לכל בסיס בצה”ל, אבל זו מגמה חיובית. אני חושבת שכמדינה אנחנו יכולים להיות גאים בעצמינו לכל הפחות על הגמישות המחשבתית והפתיחות למידע על מה שקורה לבעלי החיים.”
תמונה ראשית: רויטל טופיול
