בקרוב תקבלו הרבה יותר מידע על כרטיס האשראי שלכם

לאחרונה הוחלט כי החל מפברואר 2019, יחויבו הבנקים להציג באתר האינטרנט ובאפליקציה שלהם יותר מידע אודות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים. מה ההבדל בין כרטיס אשראי בנקאי לבין כרטיס אשראי חוץ בנקאי? מדוע הסיכון לאיבוד השליטה על ההוצאות בכרטיס אשראי חוץ בנקאי גבוה במיוחד? וכיצד הובילה וועדת שטרום לנקיטת צעדים למניעת הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל?

כרטיס אשראי בנקאי וכרטיס אשראי חוץ בנקאי

כרטיס אשראי בנקאי: זהו כרטיס אשר הבנק מנפיק ללקוחותיו באמצעות התקשרות עם חברת האשראי. רוב הכרטיסים המונפקים בישראל הם בנקאיים, וכ-80% מעסקאות האשראי מתבצעות בכרטיסים אלו. בכרטיס האשראי הבנקאי כפופה מסגרת האשראי למסגרתו הכוללת של חשבון העובר ושב – עובדה היוצרת יתרון מובנה בכל הקשור לפוטנציאל להתנהלות כלכלית תקנית.

כרטיס אשראי חוץ בנקאי: מונפק ע”י גוף אשראי שאינו בנק. התשלום לחברת כרטיסי האשראי בגין העסקאות בכרטיס מתבצע בתאריך קבוע באמצעות חיוב חשבון הבנק. מובן כי ביחס לכרטיס האשראי הבנקאי, בכרטיס מסוג זה פוטנציאל גדול יותר לאיבוד השליטה על ההוצאות, ולפיכך עולה הצורך לעקוב באופן קפדני יותר אחר אפיק הוצאות זה.

כרטיס האשראי: נוחיות מסוכנת

כרטיס האשראי טומן בחובו יתרונות רבים. למשל, הוא מייתר את הצורך בנשיאת מזומנים או/ו המחאות, הוא מאפשר לנו לשלם באמצעות הטלפון והאינטרנט, וניתן באמצעותו לדחות את התשלומים למועד מאוחר יותר. יחד עם זאת, חסרונו הגדול ביותר של כרטיס האשראי הוא הפוטנציאל הטמון בו לאיבוד השליטה על ההוצאות, וזאת עקב הטיה פסיכולוגית הנגרמת מכך שאין מדובר בכסף מוחשי. על זאת נוסיף את ההנחה לפיה לא בכל יום אנו עוקבים אחר פירוט חיובי האשראי שלנו – והנה לנו מתכון לאובדן השליטה על הוצאות האשראי.

אז מדוע המצב הנוכחי הוא מדרון תלול בדרך אל חוסר השליטה בהוצאותינו?

במידה ותהיה הנגשה קלה ומהירה של מידע לצרכן, יהיו בידיו יותר כלים לשלוט בהוצאות האשראי שלו. כיום מאפשרים אתר הבנק או האפליקציה שלו קבלת מידע אודות כרטיס האשראי הבנקאי בלבד, ואילו בכל הנוגע לכרטיס האשראי החוץ בנקאי, המידע היחיד שניתן הוא החיוב הסופי המופיע אחת לחודש. עובדה ידועה בעולם הדיגיטלי היא, שככל שנדרשות יותר הקלקות – כך הופכים הדברים נגישים פחות, וקיצור תהליכים הוא שם המשחק. במילים אחרות, בכל הנוגע לכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים, המידע פחות נגיש לצרכן כיוון שנדרשות הקלקות נוספות – עובדה המגדילה את הסיכון לאיבוד שליטה על הוצאות האשראי ומפחיתה את הפוטנציאל התחרותי של מנפיקי האשראי החוץ בנקאי. כשל שוק? ייתכן בהחלט.

שלוש חברות אשראי בישראל – כולן בשליטת הבנקים

אדם בוגר בישראל מחזיק בממוצע כשני כרטיסי אשראי וחצי. עפ”י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לכ-84% ממשקי הבית בישראל יש לפחות כרטיס אשראי אחד (בנקאי או חוץ בנקאי). בשנת 2017 היקף העסקאות בכרטיסי אשראי עמד סכום של כ-298.1 מיליארד שקלים. נתונים אלו מצביעים בבירור על כוחו הרב של כרטיס האשראי כאמצעי תשלום בישראל, ולפיכך הצורך בתחרות הוגנת הינו כורך המציאות הכלכלית-צרכנית במדינתנו.

בשנת 2014 בדק המרכז למחקר ומידע – המחלקה לפיתוח תקציבי של כנסת ישראל את התרומה הפוטנציאלית של הפרדת חברות האשראי מהתאגידים הבנקאיים. בסופו של דבר, הוחלט שלא לאסור על התאגידים הבנקאיים לפעול כשחקנים בשוק האשראי, עקב כך שפעילות האשראי מהווה חלק בלתי נפרד מניהול חשבון הבנק. אז אם כך הם פני הדברים, ואנו כבר נכנסים אל אתר הבנק או האפליקציה במטרה לנהל את חשבון הבנק שלנו, אין זה המקום המתאים להנגשת מידע אודות כרטיסי האשראי?

ועדת שטרום החליטה: הגיע הזמן ליצור כלים למען שיפור ההתנהלות הכלכלית של הצרכן

במטרה לבחון דרכים אפשריות להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים, הוקמה ביוני 2015 וועדת שטרום ע”י שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל, הגברת קרנית פלוג. בראשות הוועדה עמד עורך הדין דרור שטרום, אשר שימש בתחילת שנות האלפיים כממונה על ההגבלים העסקיים. מסקנות הוועדה הובילו לאישור החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (התשע”ז-2017).

הסדרת נושא השירותים הבנקאיים קובעת כי החל מפברואר 2019, יחויבו הבנקים לספק לנו מידע גם על כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים. צעד זה עתיד לעודד את התחרות בשוק כרטיסי האשראי בישראל. הלכה למעשה, נוכל באמצעות אתר הבנק או האפליקציה, עפ”י פרמטרים קבועים מראש, לראות את פירוט החיובים בכרטיס האשראי – ולא רק את סיכומם בחשבון העו”ש – וכך לבצע השוואות רלוונטיות. זאת ועוד, ניתן יהיה לעבור לאתר חברת האשראי מבלי הצורך בהזדהות נוספת. דומה, כי מדובר בשינוי חיובי ומרענן, העתיד להקל עלינו ולהגדיל הפוטנציאל שלנו להתנהלות כלכלית נאותה.