אזהרה: המחקרים מוכיחים קשר הדוק בין דיכאון לשימוש ברשתות החברתיות

רשתות חברתיות הן ממגנטות, מרתקות ומפדבקות, אבל, מחקר חדש מגלה קשר בין רשתות חברתיות לבין דיכאון. גולשים עמוק ברשתות החברתיות? כדאי שתקראו טוב את הכתבה הזו.

מחקר מגלה קשר בין רשתות חברתיות לדיכאון

על פי סקר שנערך בשנת 2017 על ידי החברה המלכותית לבריאות הציבור בבריטניה, כך פורסם ב’אקונומיסט’, בריטים בגילאי 14-24 מאמינים כי לטוויטר, פייסבוק, אינסטגרם וסנאפצאט, יש השפעות מזיקות על רווחתם. בסקר, כפי שפורסם, הנחקרים ציינו כי הרשתות החברתיות מעניקות להן מרחב נוסף לביטוי עצמי ולבניית קהילות, אבל הם גם לא התביישו להודות כי הפלטפורמות החריפו חרדה ודיכאון, מנעו מהם לישון, חשפו אותם לבריונות ויצרו להם דאגות מפחד מהפסד. כמו כן, כך פורסם ב’אקונומיסט’, מחקרים אקדמיים מצאו כי בעיות אלה נוטות להיות חמורות במיוחד בקרב משתמשים תכופים ברשתות החברתיות. עם המאמר הזה, פנינו אל מיכל קליין, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, לשמוע כיצד היא רואה את הדברים מהתמחותה בתחום.

האם נוכחת לראות אצל מטופלים בעלי תסמיני דיכאון, שימוש מוגבר ברשתות חברתיות?

“בקליניקה אני פוגשת צעירות וצעירים הסובלים מתסמינים של דיכאון ו/או חרדה, המוצאים ברשת החברתית אמצעי לתקשורת עם ‘העולם החיצוני’ מבלי לייצר קשר בין אישי ממשי העשוי להיחוות במצבי דיכאון וחרדה כמאיים. ליתרונות שיש ברשת החברתית, מצטרפים גם חסרונות ולעתים נראה כי החוויה של ‘קשר’ עם העולם היא חד ממדית ושטחית ולמעשה, הם הופכים יותר ויותר מבודדים, נוחים להשוואה והערך העצמי שלהם נפגע ומושפע מכמות ‘לייקים’, שלרוב אינם משקפים רבדים חשובים אחרים שקיימים בקשר אישי בלתי אמצעי”.

האם ייתכן והקשר בתופעה הנו הפוך? במקום לומר שהרשתות החברתיות יוצרות תסמיני דיכאון, יתכן ובעלי נטייה לדיכאון, מרבים להשתמש ולהעדיף שימוש ברשתות חברתיות על פני יצירת קשרים אישיים?

“הקשר בין שימוש במדיה החברתית לבין דיכאון וסימפטומים מדאיגים אחרים, נבדק ונחקר הרבה בשנים האחרונות וזאת לנוכח השימוש הגובר במדיה החברתית לצד עלייה מתמדת בכמות הצעירים המדווחים על מצוקה נפשית. רק כדי לסבר את האוזן בין השנים 2007-2015, הוכפל כמות הצעירים שבצעו מעשה אובדני בארה”ב. בארץ יש עלייה בכמות הצעירים הפונים לקווי סיוע ותמיכה. עם זאת, עדיין עולה השאלה מה המחולל ומה התוצאה ובשלב זה נראה כי התמונה מורכבת יותר. אולם, ברור כי לזמן החשיפה למדיה החברתית ולירידה בכמות הקשרים והאינטראקציות הבין אישיות השפעה על המצב הנפשי”.

מה לדעתך במבנה השימוש ברשתות החברתיות עלול לגרום לתסמיני דיכאון?

“לרשת החברתית, עשויה להיות תרומות לפרט כגון הצטרפות לקבוצות תמיכה הגברת תחושת השייכות אולם פעמים רבות השימוש ברשת נעשה, במודע או לא, לקבלת חיזוקים והרגעה מהסביבה (בדמות לייקים, עוקבים, שיתופים ותגובות) מה שעשוי להוביל לכך שהאדם יפתח תלות בדבר ויתקשה לפתח בעצמו מנגנוני ויסות והרגעה. אולם, ייתכן גם מצב הפוך שהתוכן שהועלה לא יקבל די חיזוקים ואז הפירוש עשוי להיות בעל גוון שלילי הפוגע בערך העצמי.”

“כמו כן, המבנה כיום של המדיה החברתית הפופולרית עונה בעיקר על הצורך להפגין כישורים והצלחות ושוב אני חוזרת לעניין החד ממדי והשטחי שמייתר חלקים חשובים מהמציאות מחוץ לרשת ובכך עלול להוביל לאמונה לא מבוססת שיש אידאל נשגב, מרוחק ובלתי נגיש”.

“קצרה היריעה מלהכיל את כל המורכבות אך נראה כי קיימת חשיבות רבה לחינוך מגיל צעיר בדבר היתרונות והחסרונות שיש ברשת ושמירה על איזון בין תקשורת בעולם וירטואלי לזה הממשי”.