היפנים עומדים לכבוש את העולם באמצעות גורדי שחקים של ירקות
בשנים האחרונות הולכות ומתפשטות ברחבי העולם חוות אנכיות לגידול ירקות שמטרתן להוות אלטרנטיבה לחקלאות המסורתית. יחד עם זאת, נתקלות חוות אלו בבעיות ייצור הנובעות ממספר סיבות. מהיכן נובע הקושי להעתיק את החקלאות המסורתית למעבדות ייצור? מהו הפתרון של גורד השחקים? מהם הקשיים עימם הוא מתמודד? והאם בימים אלו אנו עדים למציאת פתרון הולם?
הביקוש למזון בכדור הארץ: מספרים והשפעות
כיום מונה אוכלוסיית העולם כ-7.53 מיליארד בני אדם. עפ”י דיווחי האו”ם צפויה אוכלוסייה זו לצמוח עד לכ-9.1 מיליארד בני אדם בשנת 2050 (כ-21%). ארגון המזון והחקלאות של האו”ם טוען כי במטרה לעמוד ברמת הביקושים הצפויה למזון, יש להגדיל את כמות הייצור בשיעור של כ-70%.
בינתיים, עת מנסות חברות רבות בעולם להתמודד עם הביקושים ההולכים וגוברים, מפעילה החקלאות המסורתית לחץ עצום על כדור הארץ, הבא לידי ביטוי בזיהום מקורות מים, בצריכת כמויות עצומות של אנרגיה, בהרס מעיינות טבעיים ובהכחדת מינים רבים של בעלי חיים. מה שאומר, שבלי כל קשר לרמת הביקושים, על האדם למצוא פתרונות אלטרנטיביים וידידותיים יותר לכדור הארץ.
בהינתן טכנולוגיה מתקדמת, מדוע קשה כל כך למצוא אלטרנטיבה לחקלאות המסורתית?
התשובה לכך היא הקושי לייצר תנאים מקבילים לאלו המוענקים ע”י הטבע באמצעות שילוב שמש, אדמה וגשם. במטרה לייצר תנאים אלו, עולה הצורך במציאת פתרונות טכנולוגיים הדורשים השקעה ראשונית גבוהה, חשיבה יצירתית, אופרציה מעמיקה ומתוכננת היטב ורמת תפעול גבוהה. בהנחה שאופרציה זו תצא מן הכוח אל הפועל, עדיין ישנו צורך לעשות זאת ברמת עלויות נמוכה שתאפשר להציע מחירים אטרקטיביים לצרכן ביחס לתוצרי החקלאות המסורתית. אין ספק כי מדובר באתגר גדול במיוחד.
חוות אנכיות לגידול ירקות קיימות זה עשרות שנים, אבל מה מיוחד הפעם?
במחוז קיוטו, במקום המכונה “עמק הסיליקון של יפן”, מתכננת בקרוב חברת Spread לפתוח את המפעל האוטומטי הגדול בעולם לגידול צמחים בשיטת גורדי השחקים (חוות אנכיות). למרות ששיטה זו לגידול ירקות קיימת בעולם זה עשרות שנים, עדיין ישנו קושי בשחזור האפקט אותו מקנה הטבע. עפ”י טענות גורמים בכירים בחברה, הפעם נמצא הפתרון לבעיה זו.
בחברה מתכוונים לנצל את האפשרויות אותן מביאות הטכנולוגיה והרובוטיקה למטרת ייצור תוצר איכותי ובקנה מידה רחב. אורות לד שיוצרו במיוחד למטרה זו יספקו את תנאי האור הדרושים, וחדר גידול הירקות יהיה אטום ויגן על הירק מפני מזיקים, מחלות ולכלוך. כמו כן, הטמפרטורה והלחות בחדר יכוונו לרמה האופטימלית לשם האצת צמיחתם. ומה לגבי הרובוטים? הם יזינו את הירקות ויקצרו אותם בדיוק בזמן המתאים, וכך עתידה להגיע החברה לרמת ייצור של כ-30 אלף ראשי חסה ביום.
האם יש ביכולתה של חברת Spread להתחרות בחקלאות המסורתית?
כיום מוכרת חברת Spread ראש חסה לצרכן תמורת כ-200 יין (כשישה שקלים וחצי) – מחיר הגבוה בכ-30%-25% ממחיר ראש חסה בתוצרת החקלאות המסורתית. מטרת החברה היא כי מפעלה החדש לכל הפחות יכפיל את רמת התפוקה ויוביל את רמת הייצור השנתית לכ-11 מיליארד ראשי חסה. בחברה מקווים כי הודות להתייעלות הייצור, ניתן יהיה להציע מחיר אטרקטיבי לצרכן ולהגיע לרמת הכנסות שנתית של כמיליארד יין (כ-3.1 מיליון ₪).
זאת ועוד, מיקום החווה בעיר יאפשר צמצום עלויות שילוח, ובהינתן מרחק גיאוגרפי קצר תוכל להישמר רמת הטריות של התוצרים. האם תצליח החברה לעמוד ביעד המאתגר? בהנחה שהשיטה החדשה הכוללת שילוב טכנולוגיה ורובוטיקה תצליח לגבור על מחסור בתנאי גידול טבעיים, נראה כי אין סיבה לכך שתוצריה לא יכבשו את לב הצרכן.