5 פרסומות שהצליחו לעצבן את הישראלים בשנה האחרונה
יש שאומרים שגם פרסום רע הוא פרסום, ושכל האמצעים כשרים על מנת להשיג חשיפה. אבל בישראל, בחברה הרב תרבותית והרגישה שלנו, יש פרסומות שפשוט מתקבלות בסערה. לא רק בארץ, מסרים חברתיים, מגדריים או תרבותיים דו משמעיים או עוקצניים לא תמיד מתקבלים טוב. אספנו כמה דוגמאות, לפרסומות הכי מעצבנות שראינו השנה.
H&M – מעצבנת, לא רק בארץ
אנחנו מתחילים עם פרסומת שעצבנה לא רק בארץ. בינואר השנה הושקה פרסומת חדשה לחברה, בה ניראה ילד חמוד כהה עור, לובש חולצה מבית H&M שעליה הכיתוב – “הקוף הכי מדליק בג’ונגל” (Coolest Monkey in the Jungle). ואנחנו אומרים – גם על ילד בהיר עור זה לא היה מצחיק, לא ברור איך צוות הפרסומאים של חברת אופנה גדולה כל כך פספס את ההקשר. בכל מקרה, עד היום לא ברור אם מטרת הפרסומת היתה להטריל, לעצבן ולעורר גלים – או שמדובר, כמו למשל במקרה של הג’קט המפורסם של מלניה טראמפ (“לי ממש לא אכפת, ולכם?”), בחוסר תשומת לב שגובל ברשלנות.
ניסים גרמה, אתה לא שומר כשרות?
באפריל 2018 השתתף הזמר הארץ ישראלי ניסים גרמה, לצד מאור כהן, בפרסומת לרשת דומינו’ס פיצה – מרשתות הפיצה הגדולות בישראל. רק שדומינו’ס פיצה היא רשת לא כשרה, המוכרת גם פיצות בתוספות בשריות לצד גבינה צהובה – ואלפי מעריצים מאוכזבים צבאו על חשבון הפייסבוק של הזמר. גרמה התנצל בפומבי, והסביר גם שמדובר בפיצות שתהליך ההכנה שלהן בהפרדה (כך שיש פיצות שגם שומרי כשרות יכולים לאכול).
תימנים, קונים ביוקר?
באוקטובר השנה התפרסם שלט חוצות שנשא בגאון את הסלוגן – “גם תימנים קונים באי. אר. סלולר”. אז נכון, עד אז אותה חנות לממכר מוצרי סלולר לא היתה כזו המוכרת בכל הארץ – אולם ניתן לומר כי מייד לאחר פרסום השלט – זכתה החברה לתפוצה נרחבת, בעיקר בקרב קבוצות של תימנים ברחבי הארץ. המסר הפרסומי כנראה ניסה להצביע על מחירים כל כך זולים, כאלה שאפילו בני העדה הקמצנית ביותר בארץ רוכשים בה – אבל התגובות לא איחרו להגיע. קהלים ברשת – מעדות שונות, יש לומר – הביעו מחאה כלפי הסלוגן המעליב – והפרסומת הוסרה (אך נותרה בפנתיאון שמונה כמה פרסומות מעצבנות במיוחד).
הכי יפה שיש – בר רפאלי נפטרת מהניקאב
בפרסומת שיש שיכנו אותה “מרגשת”, אנחנו רואים עיניים יפהפיות מביטות אלינו דרך חרך העיניים של הניקאב – כיסוי הפנים האופייני לבני העדה הערבית, הנפוץ במדינות השכנות שלנו (כמו גם בחלק מערי ישראל, אצל אזרחי ישראל יוצאי מדינות ערב). בהמשך, בועטות הנשים (והגברים) במוסכמות ובתלבושת, חושפות טפח וגם טפחיים, וניראות כשהן משוחררות, פעילות ולא פחות מזה – יפות. הפרסומת, ששוחררה לערוצי התקשורת באוקטובר השנה, “רכב” על מחאת החיג’אב של אותם הימים, מחאת רשת שקראה לנשים להשתחרר מהלבוש המסורתי הכובל ולנהל חיים מודרניים, עצמאיים וחופשיים יותר ממוסכמות. אבל ההקשר לא התקבל טוב בקרב נשים – מוסלמיות וגם לא מוסלמיות, שמצאו במסר טעם נפגם, וביקשו למסור כי זכותן ללבוש מה שהן רוצות.
סמסונג – מעצבן וגאוני
נסיים בפרסומת שקשה לכנות אותה מעצבנת – מפני שהיא משלבת בחן בלתי רגיל, עצבים עם אמנות. במהלך מאי 2018, יצאה חברת סמסונג בפרסומת יוצאת דופן לטלוויזיות שלה – במהלך הפרסומת, התנהגו כל הטלוויזיות (כולל אלה הציבוריות בכיכר פיקדילי) כאילו הן נכבות. זה קרה (גם) ברגעים הכי מרגשים – בגמר ליגת האלופות. מדובר בפרסומת לטלוויזיות המכילות מצב “אמביינט”, כזה שבו כשהן כבויות, הן מציגות תמונות שומר מסך המוסיפות אסתטיקה לבית.
איך אתם בוחרים מה לקנות?
אנשי שיווק יודעים לספר לנו שחשיפה קבועה למותגים משפיעה על הבחירות שלנו – ולא תמיד קיים קשר ישר, בין תכני החשיפה (חיובי או שלילי) לעובדה שאנחנו נמשכים למותג זה או אחר, כי אנחנו זוכרים אותו בזיכרון עמום ונטול פרטים. אם זה נכון, הרי שפרסומת מזעזעת בתקציב הפצה דל, כשמחאות חברתיות נושאות את הדי הפרסומת לעיתים גם בקהילות בינלאומיות – הן עניין משתלם.
