מט”ח – איך נקבעים שערי המטבע ואיך אתם יכולים להרוויח מזה?

שוק המט”ח הוא אחד משווקי ההשקעות השוקקים בעולם. מדי יום מתבצעות בכל העולם עיסקאות מט”ח בשווי כולל של מעל שלושה טריליוני דולרים (כלומר 3,000 מיליארד דולר). מדובר בשוק זמין ופופולארי הרבה יותר משווקי מסחר והשקעות אחרים, כמו שוק המניות (הוא הבורסה), האג”ח או הסחורות. הסיבה לפופולאריות בשוק המט”ח היא הזמינות, לצד האפשרויות הנרחבות לבצע עסקאות פיפס, המיועדות לרווחים קטנים מכל שינוי שער – בכמויות גדולות של עסקאות או בסכומים גדולים, וכן עסקאות של מסחר יומי. בנוסף מקובל גם למנף השקעות בשוק המט”ח, ולהגדיל משמעותית כל רווח, כמו גם כל הפסד, וזה המקום לבחון צעדים בקפידה, במיוחד בתחילת הדרך, באמצעות הברוקר שלכם.

המוטיבציה למסחר בשוק המט”ח נובעת מעניין אחד פשוט: שערי המטבעות. בעולם עשרות מטבעות, כל אחד מהם הוא בעל ערך ביחס לכל השאר. אם כן, המסחר במט”ח עוסק תמיד בצמד מטבעות – כשאנחנו שואפים למכור את המטבע שערכו עומד לרדת, ולרכוש תמורתו מטבע שערכו עומד לעלות. נסביר באמצעות דוגמה – אם אנחנו מניחים ששער הדולר האמריקאי יעלה ביחס לשקל, נקנה כמות מסויימת של דולרים ונשלם תמורתה בשקלים. אם קנינו 100 דולר תמורת 380 ₪ לפי שער דולר של 3.8, ובעת המכירה שער הדולר ביחס לשקל הוא 3.9 במקום 3.8 – הרווחנו עשרה שקלים.

מי בעצם קובע את שערי המטבעות השונים?

“שער חליפין” הוא סכום המפתח, המאפשר המרה בין כל מטבע לכל מטבע. לדוגמה, אם שער החליפין עבור דולר אמריקאי הוא 3.8 ₪ – ניתן להחליף בין שקלים לדולרים על פי אותו שער חליפין, כמו גם לרכוש דולרים בשקלים או להיפך. באופן תיאורטי, כל גוף פיננסי עשוי להחזיק בשער חליפין משלו – וזה גם לא רחוק ממה שקורה במציאות, רק שעל מנת לשמור על פעילות במשקל דומה של כוחות השוק על הגופים הפיננסיים השונים – כמובן שבתהליך טבעי מתרחשת התאמה בין שערי החליפין של מטבעות רלוונטיים שונים. במילים פשוטות יכול חלפן לקבוע תיאורטית כי הוא קונה דולרים רק תמורת שלושה שקלים חדשים, ומוכר אותם תמורה ארבעה שקלים. כוחות השוק לא יאפשרו לו לעבוד ולהרוויח, אם מחיריו לא מתאימים למסגרת המחירים של החלפנים השכנים שגם הם מציעים את אותם שירותים לאותו קהל של צרכנים – ועל כן, בסך הכל, ניתן לומר כי שערי החליפין של כל מטבע נעים בטווח מצומצם ודומה בין כל הגופים הפיננסים, כאשר מתואר היחס בין שני מטבעות (ובכל מקרה של אי התאמה – בדרך כלל מדובר בהזדמנות מצויינת לעסקת מט”ח רווחית מאוד).

כוחות שוק רבים משפיעים על שערי החליפין של המטבעות – למשל, ערכו של מטבע משתנה בעקבות תהליכי אינפלציה, בעקבות שינויים בקביעת ריבית במדינה, והוא מושפע גם מהמצב הכללי ומרמת האיזון הפיננסית במדינה. גם ביקוש והיצע למטבע משפיעים על ערכו. למשל, עסקאות מרובות של רכישת יין יפני צפויים להעלות את ערכו ואת מחירו, כלומר, את שער החליפין שלו. בנק ישראל מפרסם בכל יום את מה שנקרא “השער היציג” של מטבעות שונים, בעיקר את אלה הנפוצים לעסקאות בישראל, בהם דולר ארה”ב, ליש”ט, ין יפני, יורו ורבים אחרים. השער היציג שפורסם על ידי בנק ישראל, הוא השער המחייב את הבנקים בישראל, והוא שער הבסיס לקביעת שערי חליפין עבור גופים מוסדיים ופרטיים המציעים מחירים במט”ח.

על מט”ח ועל מינוף

מסחר במט”ח אפשרי בהרבה דרכים – גם לגשת לבנק הדואר ולרכוש מט”ח תמורת שקלים, עשויה להיות בחירה להשקעה. בדרך כלל, עסקאות מט”ח של משקיעים מבוצעות דרך זירות מסחר מאושרות על ידי הרשות לניירות ערך – ואלה, מאפשרות ברובן מינוף העסקאות, כלומר הגדלה משמעותית של הרווחים וההפסדים מכל עיסקה. בעסקאות מט”ח נראה שהסוד הוא עסקאות מהירות ברווחים לא גבוהים ובמסחר יומי. כל עלייה של פיפס (הספרה הרביעית אחרי הנקודה) בהשקעות גדולות מגלגלת כספי רווחים למשקיעים. בתחילת הדרך עדיף כנראה להימנע ממינוף, ולהשתמש בכלי זה רק במקרים של השקעות בטוחות וסכומים שלא אכפת לכם לאבד. חשוב לזכור שבהשקעות מט”ח כמו בניהול תיקי השקעות עצמאי, חשוב לקבוע כללי מפתח לניהול תיק ההשקעות, לעבוד מול פרופורציות שבחרתם מראש להשקעות מסוכנות ולשמור על ניהול דינאמי ונוכח של כל השקעה.