מנכ”ל פינטרסט מסביר איך מקימים חברה בשווי מיליארדי דולרים עם 250 מיליון גולשים
בן סילברמן הוא המייסד והמנכ”ל של Pinterest, כלי חיפוש התמונות, שמאפשר למשתמשים לשמור ולשתף את התמונות, העיצובים והמתכונים האהובים עליהם. במהלך שמונה השנים האחרונות, סילברמן הפך בשקט את פינטרסט למותג גלובלי עם 250 מיליון משתמשים פעילים. סביב המותג הוא בנה קהילה, ושכר עובדים בהסתמך על תשוקותיהם ופגישות אישיות עימם, כולם משתמשים באתר ומפרסמים בו. בעוד החברה פרטית ושומרת על רווחיה, CNBC דיווח ביולי על הכנסות צפויות של מיליארד דולר בשנה הקרובה, ובספטמבר דיווח הניו- יורק טיימס כי המספר מתקרב ל- 700 מליון דולר, וששווי החברה עומד על 12.3 מליון דולר.
View this post on Instagram
מגוגל לחברת סטארט אפ זעירה
המסע של סילברמן לחברת התחיל בשנת 2007, כשעבד בגוגל. וחבריו שאלו אותו אם הוא מעוניין לחקור פיתוח תוכנה עבור מכשירי האייפון החדשים. “התחלנו בסיעור מוחות ובחנו מהם הדברים השונים שנוכל לעשות במכשיר, שלא ניתן לעשות באמצעות המחשב,” הוא מסביר. “תמיד נהגתי להשתעשע עם רעיונות באשר למה שניתן יחד עם אנשים נוספים לעשות בעזרת האינטרנט והטכנולוגיה. אז עשינו משחק טריוויה וירטואלי עם כמה חברים מרחבי העולם, ובמסגרתו כל אחד כתב חידוני טריוויה בנושאים שונים”.
חלופה אקולוגית לדואר זבל
סילברמן מתאר שההתחלה לא הייתה מדהימה, אבל עם הזמן התפתח רעיון חדש. הם החליטו לסייע לאנשים להכניס לניידים קטלוגים על מנת להציע חלופה לערימות הדואר הארכאיות, כשהמטרה הייתה להחליף את הקטלוגים הקמעונאיים, וכך לחסוך בנייר מצד אחד, ולברור את התוכן שצורכים מצד שני. לצערם של השניים העיתוי היה גרוע, כיוון שהמשבר הפיננסי בדיוק השאיר את נזקיו, וזה היה מועד גרוע לגיוס כספים. המשקיעים נסוגו מהשקעות בסטארט אפים והעדיפו השקעות בזהב גולמי ויתר הדרכים המסורתיות לגיוס הון היו סגורות בפניהם.
גיוס הון ראשוני כמעט במקרה
כשסילברמן ושותפו על סף יאוש, נתקל סילברמן , ממש במקרה בתחרות עם פרס כספי עבור פיתוחים עסקיים. התחרות הייתה פתוחה לסטודנטים באוניברסיטת ניו- יורק, ובעזרת מכר הצליחו להשתלב, ואף לזכות במקום השני. לזוכה במקום השני אומנם לא הגיע פרס כספי, אך הזוכים זכו לפגישה עם יזם, ולדברי סילברמן רחמיו של היזם יצאו אליהם, והוא היה מוכן להשקיע חצי מההון הנדרש. כשהתקבלה הבשורה הזו, הוא ושותפו יצרו קשר מחדש עם יתר המשקיעים אליהם פנו בעבר בטענה שקרן הון סיכון מניו יורק עומדת לממן אותם, ושההצעה להצטרף תיסגר תוך מספר ימים. עם הרבה אמביציה ומזל הצליחו לגייס את ההון ההתחלתי של החבר.
“כושר ההתמדה הוכיח את עצמו, ומכיוון שלא היה לנו מה להפסיד, לא חששנו לפנות לאנשים לגיוס כספים. דבר נוסף שלמדתי הוא, שהמשקיעים מעוניינים להשקיע בעתיד, והם רוצים שימכרו להם בטחון. באותו אופן אני שוכר היום עובדים, וגם אם אינני יודע את התשובה ברגע נתון, אני תמיד מבטיח שאעבוד קשה כדי למצוא פתרונות.”
תחילתה של ידידות מופלאה
באותה העת אפליקציית הסמרטפון לא המריאה, ומאחר ובניית יישום שיאושר על ידי Apple App Store יכל לקחת זמן רב מאוד, חבר סילברמן עם אוון שארפ, סטודנט ניו יורקי בזמנו. שניהם חובבי אינטרנט שאחזו בחלום זהה- מוצר אינטרנטי משלהם. סילברמן ואוון נחשפו לאהבה משותפת מילדות, שניהם היו אספנים. לזילברמן היה אוסף באגים ולאואן אוסף כרטיסי בייסבול. הוא אסף גם דימויים חזותיים כשלמד אדריכלות בקולג’. תחומי העניין המשותפים הובילו את השניים לגבש את הרעיון הבא: אוסף אינטרנטי נגיש, שמכיל את האוספים של כל הגולשים מרחבי העולם. בתחילה הרעיון נראה קטן ואישי, סילברמן ואוון שיתפו אותו עם משפחה וחברים, וכנראה שהיה זה עיתוי מושלם. פינטרסט החלה לעבור מפה לאוזן, השיתופים גברו, ואנשים אהבו את זה! כשהייתה תקלה התגובות מיהרו להגיע, וניכר שהרעיון תפס, מה שהוביל להגברת הילוך בקצב העבודה.
פרקטיות ופשטות
הקהל הראשוני הגיע בעיקר מהמערב התיכון (סילברמן הוא יליד איווה) ומיורק, פנסילבניה (מוצאו של אוון). הרעיון היה פרקטי עבורם, ופינטרסט עלתה בשיחה בכל פעם שמישהו פינה את הבית, או בישל ארוחה מיוחדת. היתרון הגדול, לדבריו, טמון בעובדה שלא נחוצים כישורים טכנולוגים מתקדמים על מנת להשתמש בפינטרסט, ולכן זה הפך להיות כל כך נפוץ ושימושי.
שמועות טובות רצות מהר
משהחלה להתפשט השמועה, חיפש המייסד אחר שיפור חוויית המשתמש. על מנת לתת את השירות הטוב ביותר, הוא אף נהג להוסיף את מספרו האישי ליצירת קשר, במידה ויש תקלה. כך היה מקבל שיחות לאורך כל שעות היום והלילה עבור תקלות במוצר ואף עבור תקלות במחשבים של המשתמשים. “הייתי מקבל פניות כמו ‘המחשב שלי ממש אטי’, ונוצר מצב שכל משתמש מתחיל הרגיש שהוא חלק מקהילה, כיוון שהייתי זמין לכולם”. בסופו של דבר נאלץ להחליף את הנייד, אך תחושת השייכות נותרה, ועובדי החברה כולם הונחו לתת שירות אישי ומסור מהסוג הזה.
פיתוח באווירה אינטימית
כשהצוות עדיין קטן, ומונה 5 אנשים, עבודת הצוות הייתה בשיאה. יחד עבדו כולם בסופי שבוע ובלילות, היו יוצאים לארוחות משפחתיות משותפות ונוצרה תחושה של משפחה מורחבת. המשרדים הראשונים של החברה הוקמו בדירת 2 חדרים וכולם עבדו בסלון. בכל יום שישי קיימו גם מפגש ברביקיו. כל אחד היה מביא את האוכל שלו, לאט לאט הצטרפו אנשים מהשכונה, וההנאה המשותפת הובילה לגיוס משאבי האנוש הראשון של החברה. כמובן שזו לא הייתה אסטרטגיית גיוס עובדים לטווח הרחוק, אך באותה העת היא עבדה מצוין.
“אני זוכר שאנשים עזבו בגיוס המוקדם של החברה עבודות נהדרות,”אומר היום סילברמן. “הרגשתי אשמה על כך שאני גורם להם לעזוב קריירות גדולות בגוגל או בפייסבוק. המשרד שלנו היה קריר, אנשים היו מביאים את המחשבים האישיים שלהם והחברה הייתה מלאת אתגרים, אך גיליתי שהם לא חיפשו את המוכר והצפוי, הם חיפשו אתגר חדש. מאחר ולא ניסיתי לכסות את הקשים של החברה, והאווירה הייתה מחבקת וחמה, האתגרים משכו אלינו אנשים איכותיים, שלא חיפשו רק הטבות. הגיוס השקוף היה מהנה ומצאנו אנשים שלוקחים את הקריירה שלהם כהרפתקה וכהזדמנות לעשות משהו בעל השפעה וערך, ולא רק מקור פרנסה לשעות היום”.
בניית קהילה ושיפור חוויית המשתמש
גם גישתו של סילברמן לתפקיד אינה מסורתית. הוא מכוון את המאמצים לבניית קהילה, משתדל להקדיש זמן לבילוי עם המשתמשים במוצר על מנת לקבל משוב אובייקטיבי באשר למה לא עובד, מה מפריע, מה מסייע למשתמשים, וכו’. פרט לכך, הוקמו בחברה צוותי מחקר, שחוקרים משתמשים ומפרסמים דוחות בתוך החברה. כשהכלי שבנו הפך להיות שימושי עבור כל כך הרבה אנשים, ההרגשה הייתה נהדרת, הוא מתאר, אך עם ההצלחה וההתרגשות הגיעה גם תחושת האחריות העצומה, שדרשה להגדיל את איכות המוצר ליותר ויותר אנשים.
גיוס צוות ליבה רבגוני
כשרשומים מליוני משתמשים לאתר, והצוות מונה רק 15 עובדים, השותפים החליטו לגייס צוות ליבה של אנשים בעלי כישורים שונים ורקעים שונים, לפני שהמיזם ייפול תחת האהדה העצומה שרכש. סילברמן בחשבונו האישי בפינטרסט מתחזק כמה אוספים, ביניהם אוסף צילומי טבע שהוא מצלם, מאמרים אקלקטיים שהוא חובב, הוא שומר בסוד אוסף עם מתנות שהוא מתכנן לרכוש ליקיריו לחג המולד, חופשות שהוא מתכנן לקחת ועוד. עבור 2 ילדיו, בני ה-3 וה-6 הוא אוסף מתכונים, פעילויות לסוף השבוע ופעילויות להעשרה.
פינטרסט – מוצר שמדבר בעד עצמו
אופיו השקט של סילברמן לא הפריע לו עד כה לנהל את החברה הגדלה והמתפתחת, כיוון שתמיד האמין במוצר, והעדיף שהמוצר ידבר בעד עצמו. כשהוא מופיע מול קהל הולך וגדל ומגיע להופעות פומביות. אף על פי שסגנון המנהיגות שלו מתפתח יחד עם החברה, לטענתו הוא ממשיך להיות ממוקד בצורכי המשתמש, ובהשוואה לעבר הוא מקפיד לזכור שהוא לא יכול לעשות הכל לבדו, ולכן מקפיד להעצים את עובדי החברה, ובמיוחד את מנהלי הצוותים. הפן השני באופן המנהיגות שהתפתח לדבריו הוא אופן התקשורת. כשהמשרדים התרחבו להרבה יותר מסלון הדירה הקטנה, חשוב להישאר מעודכן ולשמור על ערוצי תקשורת פתוחים. לשם כך הוא מקפיד לחזור שוב ושוב על דבריו ועל הודעותיו לצוות העובדים, וכך מוודא שכל עובד, גם אם לא התראו שבוע ימים, מקבל את האינפורמציה הרלוונטית.
סינרגיזם, הרמוניה ושיתוף
התרבות הארגונית של פינטרסט מתאפיינת בעיקר בגיוון. פינטרסט מעריכה מגוון במיומנויות, ברקעים שמהם מגיעים עובדיה, במנטליות, ברמת ההשכלה ועוד. החברה מתאפיינת בסביבת עבודה סינרגית, בה העובד לא נלחם על מקומו באמצעות קולו או דרגתו, וניתנת אפשרות ביטוי מילולית ולא מילולית. סילברמן שואף להעניק לעובדי החברה סביבת עבודה תומכת על מנת שכל עובד יוכל לבטא עצמו במדיום שבו הוא חזק ומוכשר, גם אם זו מצגת או הצגת נתונים ולאו דווקא טיעון מילולי חריף. אז למרות שלא מדובר ברשת חברתית קלאסית, כמו פייסבוק או טוויטר, זהו עדיין יישום שמשתלב בחיי היום יום של המשתמשים, ופרטיותם חשובה מאוד לסילברמן. קיימים בפינטרסט לוחות סודיים, אך מאחר ומרבית הכנסות החברה מתקבלות מפרסום, גם כאן בדומה לרשתות אחרות, המשתמשים נחשפים לפרסום שתואם את החיפושים שלהם.
פרסום מקוון עם יתרונות לכולם
כמי ששואף תמיד לשפר את חוויית המשתמש, מודה שפרסום מקוון הוא לא האידיליה, ולכן מקפידים בפינטרסט ליצור חיבור לוגי בין העדפות המשתמש לתכנים אליהם הוא נחשף. כמו כן, היענות המשתמשים לפרסומים מעידה על יתרונותיהם עבורם, וכולם יוצאים נשכרים, לדבריו. נראה שפינטרסט תמשיך להיות חברה עצמאית ולא תהפוך לציבורית, לפחות לא בשנים הקרובות. מטרת העל שלה היא ליצור תרבות מתמשכת ולהעניק השראה. לדבריט, עבודה רבה עוד מחכה לו, ואחד הדברים שמשמחים אותו הוא שהמשימות שעומדות על הפרק מצביעות על אופק רחוק. בפינטרסט שואפים בעתיד להעניק השראה באמצעות קטלוג שייווצר מחתך רוחבי של כלל המשתמשים, שיבחרו את 10-20 הפריטים הכי משמעותיים עבורם. הוא שואף לחשוף את הקהל אל מקורות ההשראה ולוודא שהם אמינים על מנת שיהפכו להיות חלק מחיי המשתמשים. לדוגמה, אם יפורסם מתכון, הוא ייבדק, ויוודאו שהוא אכן טוב ומוצלח, על מנת שהמשתמשים יוכלו ליהנות ממנו מבלי להתאכזב. אם יימצא מוצר טוב, ידאגו להנגיש אותו למשתמשים ברחבי העולם וכו’
משרדי פינטרסט ברחבי הגלובוס
האתגר הגדול שעומד בפני סילברמן כעת, הוא גיוס אנשים בעלי מיומנויות ברחבי העולם. הוא מקווה לאתר אנשים יצירתיים, שטובים במגוון תחומים על מנת ליצור את השלם שגדול מסך חלקיו. הסוד לדבריו, הוא לבנות קבוצה, שבה כל אחד יכול לעשות משהו שהאחר לא עושה. הוא רואה את ההצלחה בבניית מוצרים ושירותים שימושיים לאנשים לצד פיתוחים טכנולוגיים, המתבקשים עקב השינויים המהירים המתרחשים בעולם, וממליץ לכל אדם להקיף עצמו באנשים שניתן ללמוד מהם ובאנשים שאפתנים. “אני מאמין שתמיד אפשר ללמוד ותמיד אפשר לשפר, וכשלא ניתן ללמוד מהר מספיק, תמיד ניתן למצוא אנשים גדולים, שיעזרו לנו לעשות את הדברים לאורך הדרך.”
