הגשר הארוך בעולם נחנך בסין – והוא מתפרש על פני 55 ק”מ
בשבוע שעבר סין חנכה את גשר הים הארוך ביותר בעולם, זה שמתפרש לאורך 55 ק”מ ומחבר את סין להונג קונג ומקאו. זהו הפרויקט התחבורתי השני שמחבר בין הונג קונג לסין שנחנך בתקופה האחרונה לאחר שבחודש שעבר נחנכה רכבת מהירה.
הגשר כולו תלוי מעל המים ונתמך על ידי כ-5,000 עמודים לצורך היציבות, וכן מורכב מ-400,000 אלף טון פלדה (פי 4.5 מגשר שער הזהב של סן פרנסיסקו). רובו של הגשר חוצה את המפרץ של נהר הפנינה; דלתת נהר הפנינה, כוללת את הונג קונג – המשמשת מרכז פיננסי, את שנז’ן – המתפקדת כמרכז טכנולוגי, וערים מתועשות נוספות החשובות לכלכלת סין. בצד המערבי של הנהר שוכנת מקאו הפחות מפותחת, יחסית.
הפוטנציאל הכלכלי
מנהיגים מקומיים מקווים שהגשר ירחיב את פוטנציאל הצמיחה באזור בכך שיאפשר נגישות לקרקעות זולות במערב ולנמלים ותשתיות אחרות במזרח. מתנגדי הגשר טוענים שמטרותיו פוליטיות יותר מאשר כלכליות, כי הוא מסייע למאמצי השלטון המרכזי להדק את הקשרים בין סין לבין הונג קונג ומקאו. הגשר אמור היה להפתח לתנועה ב2016 אך בנייתו התעכבה בשל בעיות תקציב, בעיות שחיתות וכן מותם של עשרות עובדים במהלך העבודה – על כן כונה אצל רבים ‘גשר המוות’. השבוע נפתח הגשר באופן רשמי לאחר תשע שנות בניה בנוכחות נשיא סין שי ג’י פינג.
לפי ההערכות של רשת BBC בשפה הסינית, הכנסות הגשר יהיו רק כ-86 מיליון דולר בשנה, כשבפועל עליות תחזוקתו כבר גוזלות כשליש מהכנסותיו. מבקרי המיזם מכנים את הגרש “פיל לבן גדול” שלא מבטיח שום תנובה כלכלית.
חששות מהשפעות השילוב התחבורתי
הונג-קונג ומקאו הן מושבות מערביות לשעבר, שקיבלו מידה גדולה של אוטונומיה עד מחצית המאה הנוכחית. יש להן המערכות המשפטיות והפוליטיות שלהן והאזרחים שלהן זכאים ליותר חירויות בהשוואה לאזרחי סין. בהונג-קונג במיוחד שורר חשש שהזכויות הללו יישחקו בעקבות השילוב התחבורתי החדש, ושהמטרה הסופית של בייג’ין היא לבלוע את העיר ולשלב אותה למעשה בסין. אך הצעדים לקראת שילוב כלכלי ניצבים בפני המכשולים של מערכות המשפט והמיסוי השונות, וגם בפני דרגת חופש האינטרנט השונה. סין עדיין מפעילה פיקוח די הדוק על ההון, בעוד שהונג-קונג ומקאו הן נמלים חופשיים עם מטבעות משלהם וללא פיקוח על ההון.
כמה תהיו מוכנים להשקיע כדי לקצר 20 דקות נסיעה ביום?
על פי ההערכות הושקעו בגשר לא פחות מ-20 מליארד דולרים, עבור תמורה זו הוא יקצר את הדרך לנהגים במשך שבין 20-40 דקות נהיגה. כמויות הכסף שהוציאה הונג קונג על חלקה בגשר הביאה לביקורת רבה, בעיקר בשל העובדה כי המדינה מתמודדת עם מחסור חמור בדיור ואחוזי עוני גבוהים. עוד הוסיפה למרמור התושבים העובדה כי רובם לא יורשו להשתמש בגשר אלא באוטובוסים המיועדים לכך. התושבים התלוננו על כך שבניית הגשר מומנה מכספי משלמי המיסים ואילו הם, בקושי יוכלו להנות מכך אלא אם יעמדו בקריטריונים ספציפים באמצעותם הם יקבלו רישיון לנהוג לזוהאי. בסין לעומת זאת, מברכים על הגשר ועל שיתופי הפעולה הכלכליים באיזור מפרץ נהר הפנינה.
ביקורת נוספת נשמעת מצד פעילי איכות הסביבה. באזור מפרץ הר הפנינה בו נבנה הגשר חיים דולפינים לבנים הנמצאים בסכנת הכחדה, והחשש הוא כי הגשר יוביל להכחדה מוחלטת של הזן. בהונג קונג פעלו בתגובה להקמת שמורות ימיות להגנה על הדולפינים, אך המומחים טוענים כי הצעד הזה הגיע מאוחר מדי כדי להפחית את ההשפעה של הבנייה.
“גשר צר מאוד…”
עוד על ייחודו של הגשר, במלחמה בתאונות הדרכים אשר עולה שלב. סין הודיעה כי התקינה טכנולוגיה חדשה שתדווח על נהגים שמרבים לפהק. הגשר תוכנן כך שישרוד רעידות אדמה בעוצמה של 8 בסולם ריכטר, סופות חזקות ופגיעות של ספינות משא גדולות. הוא כולל גם מנהרה תת קרקעית באורך 6.7 ק”מ המחברת בין שני איים מלאכותיים, כל אחד בגודל 100 אלף מ”ר.
