החוק שאמור לגרום לכם לעשן פחות קובע קנס של 450,000 שקלים
היום כבר קשה לזכור את הימים בהם חברות הטבק יכולות היו להתחרות באופן חופשי על כיסם של מעשנים פוטנציאלים, בוודאי לאור כמה וכמה שינויים בנוסח החוק. אנחנו מדברים כמובן על מעשנים שכבר התמכרו להרגל המזיק כמו גם בני נוער ומבוגרים צעירים שאותם יש לשדל להתחיל בו. התפנית חלה במהלך שנות השמונים, אז החלו רשויות בריאות ממשלתיות במדינות רבות בעולם לנקוט צעדי חקיקה אופרטיביים במטרה למזער את כוח השיווק של חברות הסיגריות. אחוז המעשנים בקרב האוכלוסיה היה אז בשיאו, חברות הטבק גלגלו סכומי עתק והמאבק לא היה קל אולם החל להירשם שיפור ככל שמחקרים חשפו את מימדי הנזק שעישון טבק גורם למעשן עצמו ולכלל החברה (בדמות הנטל הכלכלי שמקורו בצורך לטפל במעשנים שחלו).
היום אולי קשה להאמין שפעם ניתן היה לעשן באין מפרע באולם קולנוע, בבתי קפה, במפגשים רבי משתתפים, שבמטוסים היו אזורים מיועדים לעישון וכד’. המצב כיום שונה בתכלית ואכן אחוז המעשנים מקרה האוכלוסיה נמצא בירידה מתמדת בכל המדינות המפותחות בעולם. בישראל נכנס לתוקפו בשנת 1983 החוק להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק. לאחרונה התבשרנו שועדת הכלכלה של הכנסת העבירה תיקון נוסף לחוק לקריאה שניה ושלישית. התיקון החדש יצמצם עוד יותר את אפיקי השיווק שנותרו וקובע קנס של- 450,000 שקלים על חברה שתפר את הוראות החוק.
איסור גורף על פרסום מוצרי טבק, למעט חריגים מצומצמים
התיקון החדש יחמיר מאוד את ההגבלות שכבר קיימות כיום על פרסום מוצרי טבק. למעשה, הגישה כולה משתנה, לא עוד הגבלות אלא איסור גורף עם מעט חריגים לצידו. משיכנס התיקון לתוקפו יוכלו חברות סיגריות לפרסם אך ורק בעיתונות המודפסת וגם אז רק בתנאי שלצד המודעה תופיע מודעת אזהרה בגודל זהה.
בנוסף להחמרת ההגבלה על פרסום יוטלו מגבלות נוספות על השיווק, כולל איסור הצגת מוצרי עישון אשר יחול גם על חנויות דיוטי פרי. סעיף חשוב נוסף מגביל את כמות הניקוטין המותרת בסיגריה אלקטרונית. לקחי העבר נלמדו היטב וכדי למנוע מצב של חברות סיגריות הבוחרות להפר את החוק ביודעין, מתוך שיקולים של כדאיות כלכלית (הוצאות משפטיות מול רווח מגידול בהיקף המכירות), נקבע בתיקון לחוק קנס בגובה כמעט חסר תקדים, 450,000 שקלים לחברה החורגת מן המותר בחוק.
לא ידרש פרסום “תמונות זוועה” המתארות את נזקי העישון
התיקון החדש לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק הוא מרחיק לכת למדי, כך למשל שטח האזהרה שיש להציג על כל פרסום מוצר טבק יגדל מ-5% משטח המודעה ל-30%, השימוש בסיגריות אלקטרוניות יאסר במקומות ציבוריים, תאסר שליחת פרסומות למוצרי טבק, לא תוצגנה מודעות סיגריות בחנויות דיוטי פרי, יאסר קידום מכירות בדרך של מבצעים למניהם (למשל קנה מוצר עישון אחד וקבל אחר במחיר מבצע) ועוד. יש לציין כי מהצעת התיקון לחוק הושמטה הדרישה לפרסום “תמונות זוועה” המתארות את נזקי העישון (ראות שחורות למשל), דבר הקיים במדינות רבות ברחבי העולם. הסיבה להשמטה זו היא התנגדות שר הבריאות ליצמן שמצא את התמונות “לא אסטטיות” לטעמו.
המלחמה בעיקר על בני הנוער ועל עתיד הסיגריה האלקטרונית
מעניין לציין את דברים העולים מקריאה בין השורות של נוסח התיקון המוצע ומן הדברים הנשמעים בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת העמלה על קידום מהיר שלו. נראה כי חברי הכנסת ונציגי החברות מוצרי הטבק מבינים היטב שהאוכלוסיה הרלוונטית היא בני נוער הרוכשים כיום חפיסות טבק וניירות גילגול ולא קופסאות של סיגריות מוכנות (בגלל מחירן הגבוה). עוד עולה שלא לכולם ברור כיצד יש להתייחס לסיגריות אלקטרוניות למיניהן. נראה שהמחוקק הישראלי נוטה להרחיב את המלחמה בעישון כך שתכלול גם את כל הסיגריות האלקטרוניות למיניהן. גישה זו מובנת לאור העובדה שכיום כבר ברור שסיגריות אלקטרוניות פוגעות בבריאות והן רחוקות מלהיות פתרון טוב למי שרוצים להמשיך לעשן מבלי להזיק לעצמם.
