בריחת מוחות: אקדמאים ישראליים מעדיפים לעבוד בחו”ל
אם אתם חולמים לעבוד בחו”ל נראה שהחלום אינו רחוק. אקדמאים ישראלים רבים כבר עושים את זה. מדו”ח שפורסם השבוע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי אקדמאים ישראליים שהו בחו”ל שלוש שנים ויותר ב-2017, מה שאומר שלא מעט מהמוחות הטובים באקדמיה בישראל פשוט מעדיפים לעזוב את ישראל ולעבוד בחו”ל.
אקדמאים ישראלים בחו”ל, איך זה נראה?
גם באקדמיה ישראל היא לא עוד כפר קטן: מקבלי תארים בתחומים רבים בישראל מעדיפים לפרוש כנפים ולעבוד בחו”ל. וכך נראים אותם אקדמאים יורדים, על פי ההודעה כאמור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:”מרביתם מקבלי תארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה ואחוז לא מבוטל במקצועות המוזיקה, אחוז הגברים גבוה יותר מאחוז הנשים”. בנוסף, “אחוז גבוה מהם הם ילידי חו”ל, בעיקר מברה”מ לשעבר, אך גם מאורוגוואי, ארגנטינה וארה”ב”, והנתון הסופי שאמור לעורר סימני קריאה אדומים הוא: “מספר היוצאים לחו”ל גדול ממספר החוזרים לארץ לאחר 3 שנים”.
מהן הסיבות שגורמות לאקדמאים ישראלים לעבוד בחו”ל?
גלובליזציה. ללא ספק, אחת הסיבות המשמעותיות לעלייה במספר האקדמאים הישראלים העובדים מחו”ל היא הגלובליזציה. עידן הגלובליזציה הביא עמו כלים טכנולוגים כמו תקשורת מהירה, אמצעי תעבורה מהירים וזולים יחסית ומידע גלובלי נגיש העושים את שלהם. הגירה לחו”ל, אינה אומרת עוד ניתוק ממושך: הקשרים והמידע אודות מוסדות לימוד ומקומות עבודה ברחבי העולם, הפכו את הדרך לבחינת ההגירה וההגירה לנוחות ומשתלמות יותר. כך אגב נטמעה המילה ‘רילוקיישן‘ כמילה נפוצה, שגם אתם מן הסתם מכירים אותה.
החברות אינן מציבות תואר אקדמי כתנאי סף. לאחרונה פורסם בכלי התקשורת כי מספר הסטודנטים בישראל התייצב לאחר מגמת עלייה לאורך שנים, אחת האפשרויות שנמנו לכך היא שבשנים האחרונות חברות אינן דורשות עוד תנאי סף כתואר אקדמאי לעבודה. יתכן ונתון זה יכול להסביר למה בעלי תואר אקדמי מעדיפים לעבוד בחו”ל בתנאי שכר טובים יותר, כאשר בארץ עובדים ללא תואר ממלאים יותר ויותר את החברות ללא עדיפות לבעלי תואר.
דרישות סף גבוהות ללימודי רפואה בישראל. יתכן וסיבה נוספת למגמת האקדמאים העובדים לחו”ל היא האקדמיה בתחומי הרפואה בישראל. כידוע, בישראל קיימות דרישות סף ללימודי רפואה גבוהות במיוחד. משכך, ישראלים רבים החפצים ללמוד רפואה ולקבל רישיון רופא, עושים זאת באמצעות לימודים בחו”ל, במדינות בהן תנאי הסף ללימודי רפואה נמוכים יותר. הליך זה גורם באופן טבעי לסטודנטים החפצים ללמוד רפואה, לעשות זאת עם מגורים ממושכים בחו”ל, מה שמציב אותם עם ‘רגל אחת’ מעבר לים.
אקדמאים ישראליים בחו”ל – יש סיבה לדאגה?
באופן טבעי, מוחות אקדמאים המבוקשים לעבודה בחו”ל, יכולים להיות אלו בעלי רמה מקצועית גבוהה יותר. השאלה שנותרה לשאול היא האם ישנם אמצעים למנוע ‘בריחת מוחות’ לחו”ל וחשוב מכך – האם במדינת ישראל מזהים, רוצים ועושים די כדי לעצור את מגמת ‘בריחת המוחות’ הזו.