הפתרון למצוקת הדיור בתל אביב: מתחם מגורים משותפים

לא קל לגור בתל אביב כיום, לשכור דירה, להגיע לעבודה מדי יום ולהחזיק כלי רכב, כמו שנדמה שחייבים על מנת לנהל שגרת חיים תקינה. צעירים רבים גרים ועובדים בתל אביב משיקולי נוחות או חיי חברה וקהילה פעילים אך לא תמיד מצליחים להחזיק את הראש מעל המים ולקיים את עצמם לנוכח הוצאות מחייה גבוהות. למזלם, אנו חיים כיום בעידן שבו רבים מתחומי החיים הפכו לשיתופיים. אפשר לנסוע ביחד לעבודה, לעבוד ביחד במתחמים או חללי עבודה משותפים, להתחלק בהוצאות שונות או לעשות שימוש באפליקציות שמסתמכות על פעולתו של האחר. לאחרונה הועלה לפני השטח רעיון חדש – הקמת מתחמי מגורים משותפים.

גם אם כרגע השיח מתרכז בתל אביב, הרי שהשיקולים והנסיבות שבגינם הועלה הרעיון מלכתחילה נכונים לערים גדולות נוספות ברחבי הארץ ובמידה ויתגלה שהרעיון מוצלח וישים – ייתכן וייושם גם בערים אחרות.

מה הוא מתחם מגורים משותפים?

מתחמי מגורים משותפים מעניקים משמעות חדשה לשיח הציבורי בנושא “דיור בר השגה“. כפי שרומז השם ובדומה לחללי עבודה שנוכחים בהם אנשים שונים בעלי עיסוקים שונים – כך גם במתחם המגורים המשותף יתגוררו אנשים מכל קצוות הקשת החברתית, הגילאית, התעסוקתית והכלכלית. למה יהיה כדאי לגור במתחם משותף? הנה כמה רעיונות שעשויים לעניין הן משקיעים פוטנציאליים והן דיירים עתידיים:

• דירה מאובזרת וראויה למגורים המנוהלת באופן אחיד ומסודר על ידי חברת ניהול
• קרבה גאוגרפית למקומות עבודה או צירי תחבורה ציבורית
• פרויקט משותף לחברות נדל”ן והרשות המקומית – מה שמאפשר פיקוח על מחירי השכירות
• חיי קהילה ושכנות
• הוזלה משמעותית של הוצאות המחייה

למי זה עשוי להתאים?

קהל היעד העיקרי שנראה שיעשה שימוש במתחמי מגורים משותפים אלה הם צעירים בגפם או זוגות צעירים. התכנון הקונקרטי הנמצא על הפרק בימים אלה הוא מגדל מגורים משותף בלב תל אביב (שייבנה כחלק ממתחם עסקים, משרדים ובילוי) – סביבה שפחות מתאימה למשפחות עם ילדים, למשל. המודל מתבסס על שטחים נפרדים המיועדים לשימוש פרטי או קהילתי – חדרי שינה ורחצה אישיים וחללים ציבוריים כמו סלון וחדרי אירוח. התכנון ייקח בחשבון הקמת מתקנים פונקציונליים משותפים כמו חדר כביסה וגינה וכמובן כל השירותים ההיקפיים – פינוי אשפה ותשתיות (מים, חשמל ותקשורת).

נשמע טוב! כמה זה עולה?

ההערכה היא שמחירי השכירות של הדירות במתחמים אלה ינועו בטווח של 2,000-3,500 ₪, כתלות בגודל הדירה, מספר החדרים והחלוקה לשותפים שיגורו ביחד, במקרה שיהיו. האם זה משתלם? בהחלט כן. גם אם אפשר למצוא דירה בגודל דומה באזור זה או אחר של העיר בטווח מחירים דומה – הרי שחשוב לשים לב שבמתחמי המגורים המשותפים יגולמו במחיר גם שירותים שונים שיינתנו על ידי חברת הניהול. כאשר המחיר כולל את כל אלה – הוא הופך לאטרקטיבי הרבה יותר משנדמה.

למה לא רואים פרויקטים כאלה בבנייה?

עכשיו תלוי הנושא במציאת פתרונות לאתגרים ובעיות רגולטוריים ובירוקרטיים, הן על ידי חברות הנדל”ן והן על ידי הרשות המקומית. מכיוון שמדובר בנושא חדש מתבצעת בחינה מעמיקה של שלל היבטים חוקיים, עירוניים, פרוצדורליים וכמובן אלה שאמורים לגרום לפרויקט לצאת לפועל הלכה למעשה. נושאים כאלה לא מתקדמים בדרך כלל בצורה מהירה כך שלמרות פרסומים על תכניות או תכנונים כאלה ואחרים – אין ברירה כרגע אלא להתאזר בהרבה סבלנות ולראות מה יוליד יום. יחד עם זאת, במידה ופרויקט ראשון מסוג זה ייצא לדרך – אין ספק שהוא יהיה הסנונית הראשונה מבין רבים שלבטח יקומו אחריו.

ועוד מילה על קהילה

בשנים האחרונות נוצרה תחושת ריחוק בין אנשים רבים, גם כאלה בעלי הכרות מוקדמת או תחומי עניין משותפים. מתחמי המגורים המשותפים, כמו גם פעולות שיתופיות אחרות שמבוצעות בשנים האחרונות גורמים, גם אם באופן יזום, לקרבה מחודשת בין אנשים אך בצורה שונה משהייתה נהוגה בעבר – דרך יצירת קהילה. מתחם המגורים המשותף יהיה מושתת גם על ערבות הדדית כזאת או אחרת בין הדיירים, הכרות ביניהם ושכנות טובה ומוצלחת. אזורי השהייה הציבוריים יביאו את הדיירים לבילוי משותף בלתי אמצעי שייצור קבוצות חדשות, קשרים חדשים ופעילות משותפת מהנה ומבורכת.