המחיר הכלכלי של הצונאמי באינדונזיה: מעל ל-300 מיליארד דולר

אסונות טבע מלווים לרוב בנזק כבד בכל הקשור לחיי אדם, רכוש, כלכלה ועוד. רעידת האדמה אשר התרחשה בשישי האחרון באינדונזיה (אסיה), הוערכה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר, והובילה להיווצרות גל הצונאמי האימתני. בימים אלו מדברות ההערכות על אסון בסדר גודל אסטרונומי של כ-1.6 מיליון נפגעים. בכתבה זו נסקור את אסונות הטבע שפקדו את אסיה במהלך שלושת החודשים האחרונים, ונציג בפניכם את אומדני הנזק הכלכלי הצפויים בעקבותיהם, וכן את מחיר הצונאמי באינדונזיה.

הנפגעים הגדולים ביותר כדרך הטבע, תרתי משמע, הם העניים

לרוב, אסונות הטבע פוגעים בצורה אנושה באוכלוסיית האנשים העניים ביותר, ומי יודע מהו הקשר בין יד המקרה, לבין העובדה שאסונות אלו פוגעים לרוב במדינות העניות ביותר? כאשר הדבר מתרחש במדינה שאינה ענייה, האסון עשוי להיות בממדים מצומצמים יותר, אך עדיין, גם שם ישנה אוכלוסייה ענייה העלולה למצוא עצמה ניזוקה בשיעור בלתי פרופורציונאלי לאמצעי ההתאוששות שלה. הסיבות לכך רבות ומגוונות, ממגורים שאינם עומדים בתקני בטיחות, דרך חוסר אמצעי הימלטות במצב של ידיעת סכנה ועוד. מבחינה סטטיסטית, ובהמשך לשאלה הפותחת את הפסקה הנוכחית, יהיה זה ראוי וחשוב להוסיף, כי לאחרונה, רוב אסונות הטבע התרחשו ביבשת אסיה.

סולארשי, אינדונזיה: רעידת אדמה, צונאמי (ספטמבר – אסון הטבע הנוכחי)

שיעור ההרוגים מרעידת האדמה והצונאמי, שפגעו בעיר הנמל פאלו בערב שישי האחרון, עמד על 832 ביום שני בצהריים, וביום שלישי לקראת הצהריים, עלה מניין ההרוגים ל-1,234 (עלייה של כ-48.3% ב-19 שעות בלבד). סביר להניח, כי באסון זה עתידים להימצא הרוגים רבים נוספים, והתקווה היא לכמות נמוכה ככל האפשר ולמציאת ניצולים רבים. זאת ועוד, ישנו יסוד טוב להאמין כי אין אנו יודעים להעריך את היקף הנזק, וכי הערכת הכמות של 1.6 מיליון נפגעים, אותה ציינו בפסקת הפתיחה, היא הערכה גסה, כיוון שצוותי הצלה נאבקו, ועדיין נאבקים, במטרה להגיע אל מקומות מרוחקים אשר נפגעו מהאסון.

פיליפינים, הונג קונג וסין: “טייפון מגנקהוט” (ספטמבר)

טייפון היא סופה טרופית הנוצרת כתוצאה מאזור לחץ נמוך המכיל עננים ופעילות סופות ורעמים, הנישאים ברוח ומגיעים למהירויות אדירות והרסניות. הסופה ההרסנית האחרונה, אשר כינוייה הוא “טייפון מגנקהוט”, עברה במספר מדינות באסיה כאשר העיקריות שבהן הן הפיליפינים, הונג קונג וסין. בפיליפינים, הסערות הובילו למפולות שהרגו לכל הפחות 68 בני אדם. הערכות הממשלה האחרונות בפיליפינים מעריכות את סכום הנזק הכלכלי ביותר מ-33.7 מיליארד פזו (כ-622 מיליון דולר). כל שנותר הוא להמתין בסבלנות להערכות הנזק בשאר המדינות, ואין מן הנמנע שסכום זה יכפיל עצמו מספר מונים.

הוקיאדו, יפן: רעידת אדמה (ספטמבר)

ב-6 בספטמבר, בהוקיאדו, האי הצפוני ביותר ביפן, הייתה רעידת אדמה רבת עוצמה, שהגיעה עד לסדר גודל של 6.7 בסולם ריכטר וגבתה חייהם של 41 בני אדם. במהלך הרעידה נהרסו כבישים רבים יחד עם בתים בבירה האזורית, סאפורו. התקשורת המקומית ציינה כי נפגעו תשתיות ציבוריות, שטחי חקלאות ויערות רבים, והנזק הכספי הוערך בכ-150 מיליארד ין (כ-1.3 מיליארד דולר). זאת ועוד, בסכום זה לא חושבו הפסדי תיירות והפסדים עסקיים צפויים, ולכן ניתן להניח שהנזק רחב יותר מהערכה זו.

לומבוק, אינדונזיה: רעידת אדמה (אוגוסט)

במהלך אוגוסט האחרון, תקפה את האי לומבוק שבמזרח אינדונזיה רעידת אדמה, שעד לאותו רגע נחשבה לחזקה ביותר, והגיעה עד לעוצמה של 6.9 בסולם ריכטר. אמנם, רעידת האדמה לא יצרה צונאמי, אך בכל זאת נגרם נזק גדול מאוד לאי לומבוק ולאי באלי הסמוך אליו. במהלך רעידת האדמה נהרגו יותר מ-500 בני אדם, והנזקים הכלכליים מוערכים בסדר גודל של כ-500 מיליון דולר.

יפן: מפולות, הצפות וסופת טייפון (יולי וספטמבר)

מפולות והצפות במערב יפן הובילו להרג 229 בני אדם בתחילת חודש יולי האחרון, וגרמו נזק המוארך בסכום של מעל ל-2 מיליארד דולר. בתחילת ספטמבר הכתה את יפן גם סופת הטייפון ג’בי, הנחשבת לחזקה ביותר שנצפתה במדינה ב-25 השנים האחרונות.

לאוס וקמבודיה: התמוטטות סכר (יולי)

ב-24 ביולי התמוטט סכר במרכז לאוס, אשר היה ממוקם לאורך יובל של נהר המקונג, הנחשב לאחד הנהרות הגדולים באסיה. במהלך התמוטטות זו נהרגו לפחות 27 בני אדם, ונותרו יותר מ-130 מחוסרי בית עקב שיטפונות פתאומיים. זאת ועוד, התמוטטות הסכר גרמה להרס כבישים וכפרים במורד הזרם, וההרס הגיע עד למדינות קמבודיה ווייטנאם. עדיין אין מידע רשמי מהממשלה בדבר הנזק הכלכלי הצפוי.

ההפסד הכספי המוערך בעקבות הצונאמי באינדונזיה

עפ”י נתוני הארגון הבינלאומי לצמצום אסונות (UNISDR), ההפסד הכספי השנתי באסונות מסוג רעידת אדמה, צונאמי או סופות כדוגמת טייפון, נע בין 250 לבין 300 מיליארד דולר, ואין מן הנמנע שזהו  סדר גודל האסון הנוכחי באינדונזיה. זאת ועוד, סכום זה מדבר על הנזק השנתי הישיר, אך מה עם העלויות העקיפות? הן מצידן נוטות להיות גבוהות אף יותר אם נביט אל הטווח הארוך (כדוגמת עלויות סבסוד טיפולים נפשיים, פגיעה בכוח העבודה ועוד). ולסיום, כל שנותר לקוות הוא לחדשות טובות בכל הנוגע לאסונות הטבע והשלכותיהם.