10 שנים למשבר הכלכלי הגדול – הכלכלה הישראלית פורחת

בשנת 2008 החל משבר כלכלי עולמי הנחשב לחמור ביותר מאז תקופת המיתון הגדול בארה”ב בשנת 1929 (the great depression). גם הפעם שורשיו של המשבר העולמי בכלכלת המעצמה הגדולה בעולם, גם הפעם לקשיים שפקדו את שוק ההון האמריקני היו השלכות רחבות היקף על כלכלתן של מדינות נוספות רבות בכל רחבי העולם. מצד שני, קברניטי המשק הישראלי מתגאים בכך שחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל אפשר לנו לצלוח את המשבר הכלכלי כמעט ללא זעזוע. אכן, המשק הישראלי המשיך לצמוח גם בעת שהמשבר היה בשיאו. כיום, עשר שנים מאז פרוץ המשבר, בשווקים רבים עדיין מלקקים פצעים ואצלנו הכלכלה, מבחינות רבות, פורחת.

אז מה בעצם הוביל למשבר הכלכלי העולמי הגדול האחרון ואיך הוא השפיע על המשק הישראלי? האם באמת מדובר בהשפעה מינורית? במה נבדלת כלכלת ישראל מזו של מדינות הידועות במשק האיתן שלהן (גרמניה למשל) וכיצד קרה שמאזרחי ישראל נחסכו תלאות אופייניות למשברים כלכליים רחבי היקף כגון פיטורים המוניים, הפסדים בגין ירידות ערך של ניירות ערך שונים, חדלות פירעון הלוואות (ביניהן משכנתאות על כל המשתמע מכך), עיקולים או פשיטות רגל?

בשנת 2007 בשלו התנאים לפרוץ המשבר הכלכלי

כאמור, המשבר הכלכלי העולמי שתחילתו בשנת 2008 צמח מתוך קשיים שפקדו את המשק האמריקני. בשנת 2007 חלה בארה”ב עליה חדה במספר נוטלי המשכנתאות שלא הצליחו לעמוד בתשלומי ההחזר עד כדי עיקול הנכס הממושכן על ידי הבנק. גופים שונים המעניקים משכנתאות פשטו רגל ונרשמו ירידות ערך דרמטיות במניות גופים הפועלים בשוק הנדל”ן. ברחבי העולם נקלעו לקשיים ארגונים שהשקיעו במוסדות האמריקנים שפשטו רגל, תחילה במדינות האיחוד האירופי, מדינות רבות בדרום מזרח אסיה ובהמשך גם באזורים רבים נוספים בעולם.

צניחה בערכן של אגרות חוב שגובו במשכנתאות גרמה למחיקת מאות מיליארדי דולרים במאזני חברות פיננסיות ולמחנק אשראי. ב-14 לספטמבר 2008 הודיע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס על פשיטת רגל, כדור השלג החל להתגלגל, אירוע רדף אירוע, שוקי אשראי עולמיים קפאו, ערכן של מניות בנקים גדולים צנח, מפעלים החלו מפטרים עובדים, ראשי הכלכלה במדינות רבות החלו להתערב ולהזרים במישרין ובעקיפין טריליוני דולרים למשק במדינתם כדי לסייע לסקטור הבנקאי.

מעורבות נמוכה של מוסדות פיננסיים ישראלים

כבר בימיו הראשונים של המשבר ניכר היה שעוצמת הפגיעה במשק הישראלי קטנה מזו במדינות האיחוד האירופי. הסיבה לפער ראשוני זה היא שמוסדות פיננסיים ישראלים לא החזיקו כמות גדולה של אגרות חוב בינלאומיות בעייתיות (כאלה שערכן צנח בעקבות המשבר). עם זאת, המשבר לא פסח עלינו לחלוטין, את שנת 2008 סיים מדד תל אביב מאה בירידה שנתית של כ-51 אחוזים! מדד מניות חברות הנדל”ן הגדולות בישראל סיים את שנת 2008 בירידה של כמעט 80%! סימנים מדאיגים נוספים נצפו במשק הישראלי עם פרוץ המשבר, בנק הפועלים הפסיד בשנת 2008 כמעט מליארד שקלים, תשואות שליליות נרשמו ברוב קופות הגמל וביטוחי המנהלים, שערי אגרות חוב שהנפיקו קבוצות מבוססות (כגון אפריקה ישראל, קבוצת דלק, אי.די.בי וקבוצת פישמן) קרסו ועוד. תקופת האי ודאות הסתיימה בתחילת שנת 2009 אז החלה התאוששות מהירה בשערי מניות ואגרות חוב קונצרניות, עד סוף שנה זו נמחקו מרבית ההפסדים ורק שתי חברות גדולות הודיעו על כניסה להליך הסדר חוב, צים ואפריקה ישראל.

לא הגענו לחתונה ולכן גם לא הלכנו להלוויה

קברניטי המשק הישראלי מתגאים בחוסן שהפגינה הכלכלה המקומית אל מול המשבר העולמי אולם מניתוח זהיר עולה כי ניצלנו לא בזכות אלא בחסד. הבנקים והמוסדות הפיננסיים הגדולים בארץ פשוט לא הספיקו להצטרף לחגיגה ולהשקיע באגרות חוב מגובות משכנתאות (למעט בנק הפועלים שנאלץ למכור את האגרות שרכש בהפסד גדול לאחר המפולת). אילו התרחש המשבר שנתיים מאוחר יותר הייתה כלכלת ישראל נפגעת באופן קשה והממשלה הייתה נאלצת להזרים מליארדים רבים מכספי משלם המיסים לטובת חילוץ הבנקים.  כיום, לאחר שעבר עשור מאז פרוץ המשבר, לא ברור אם מישהו בישראל למד את הלקח, הבנקים בארץ פועלים לפיתוח שוק אגרות חוב מגובות משכנתאות, קרנות פנסיה מרבות להיעזר באשראי של טייקונים. יתכן מאוד שכמו בארה”ב של שנת 2008, גם בארץ אם וכאשר יחזרו ימים של עליית ריבית, אבטלה וירידת מחירים בעיית החזר המשכנתאות תיפול כולה על כתפי הציבור.