יוליה גלושקו: התמיכה הכלכלית נותנת הרבה שקט
בסיבוב הראשון באליפות ארה”ב הפתוחה יוליה גלושקו מצאה את עצמה על הקרקע. היא מעדה ולרגעים נדמה היה שלמרות יתרון 0-4 במערכה השנייה, המשחק הראשון שלה בהגרלה הראשית של טורניר גרנד סלאם מזה 4 שנים – ייגמר בבכי.
חודשים ארוכים של הכנות הובילו לרגע הזה, חודשים שבמהלכן היא צברה ביטחון, זמן מגרש ואמונה, והם אלה שהובילו אותה מלכתחילה להגרלת המוקדמות של הגרנד סלאם האחרון לעונה. ברגעים שבהם הייתה שרועה על המגרש עם דמעות בעיניים היה נדמה שהתקופה החלומית הזו תסתיים בפרישה כבר במשחק הראשון, אחרי 3 נצחונות בשלב המוקדמות וכשהיא ביתרון משמעותי בדרך לעוד קאמבק גדול וניצחון על שחקנית טופ 100.
יוליה קיבלה טיפול על המגרש, הרגל נחבשה, מוניקה ניקולסקו הרומניה הצליחה להשוות את התוצאה, אבל יוליה ניצחה את המערכה – וגם את המערכה הבאה. היא זכתה בעקבות הניצחון ב-93,000 דולר, והניצחון על ניקולסקו גם סימן את הפעם השביעית מאז תחילת השנה שבה חזרה יוליה לניצחון לאחר שהפסידה את המערכה הראשונה. זה קרה לה בחצי הגמר בטורניר הואה-אין בתאילנד במאי האחרון, כשהייתה קרובה להדחה אבל התאוששה, העפילה לגמר וגם זכתה בגביע. זה קרה שוב בגמר סינגפור כמה שבועות לאחר מכן, כשניצחה את ריסה אוזקי ב-3 מערכות. זה קרה גם במשחקי הפדרציה שהתקיימו באתונה מוקדם יותר השנה, ואם יש משהו שהקאמבקים האלה מלמדים אותנו זה על השינוי המנטאלי ועל האמונה שגם אם המצב לא נראה מזהיר, זה ממש לא הסוף. במקרה של יוליה זה היה נכון לא רק במשחק מול ניקולסקו, אלא ביחס לקריירה שלה בכלל.
תהליך שהביא תוצאות
“אני חושבת שזה היה תהליך של כמה חודשים,” מסבירה יוליה את השינוי הגדול. “ואני גם חושבת שהעבודה עם אמיר, קרן ואורן עשתה את השינוי”. הצוות הזה, שמונה את אמיר חדד וקרן שלמה, ואת מאמן הכושר אורן ברנור, הוא הצוות שמלווה אותה בחודשים האחרונים ובתהליך שעליו היא מדברת.
התהליך הזה בהחלט לא היה פשוט. את 2018 פתחה יוליה עם הפסד בסיבוב הראשון במוקדמות טורניר אוקלנד, ולמעשה ב-5 הטורנירים הראשונים של השנה רשמה ניצחון אחד בלבד. ואז הגיע טורניר טויוטה ביפן. היא ניצחה חמישה משחקים רצופים בדרך לגמר וגם זכתה במערכה הראשונה במשחק המכריע לפני שהפסידה לפאני סטולר הגרמניה. בשלב הזה דורגה יוליה במקום ה-306. אחר כך הגיעו חצי גמר ברומא, זכייה בהואה-אין ומיד אחריו גמר נוסף בתאילנד, זכייה בסינגפור, גמר בטורניר ווינפג בקנדה, תואר בגרנבי והעפלה לטורניר ונקובר בו הודחה לאחר משחק צמוד מול יאנינה ויקמאייר (91 בעולם).
“הדגש הגדול היה על הקטע המקצועי,” מספר אמיר חדד. “התאמנו אחרת על המגרש, החלפנו מאמן כושר (אורן ברנור, ד.ב.) ואחרי כמה שבועות של עבודה קשה גם הביטחון עלה, ואחרי כמה חודשים גם האמונה שאפשר לחזור לבמות הגדולות.”
השקט הנפשי של יוליה גלושקו
ההצלחה של יוליה על המגרש יצרה שינוי של ממש. בתוך כמה חודשים היא טיפסה כ-230 מקומות אל המקום ה-130 בדירוג וגם רשמה הכנסה של למעלה מ-32,000 דולר עוד לפני ההגעה לסיבוב השני באליפות ארה”ב שהעניקה לה עוד צ’ק על סך 93,000 דולר. לצד פרסי הזכייה המשקפים באופן ברור את ההצלחות על המגרש, יוליה גם חתמה בתחילת יולי על הסכם חסות עם חברת רב-בריח.
יו”ר החברה והבעלים, שמואל דורנשטיין, הסביר בזמנו את ההחלטה וטען כי החברה תומכת בספורטאים ישראלים “מתוך אמונה והכרה בערכי המצוינות ומתוך הבנה כי התעשייה צריכה ואף חייבת להירתם לעשות זאת”. החסות הזו הצטרפה לחסויות נוספות שקיבלו טניסאים ישראלים בתקופה האחרונה, לאחר שעידן לשם חתם על הסכם עם חברת וולוו ואילו אלופת ישראל ולדה אקשיברובה חתמה על הסכם עם בי ג’י בונד.
“איגוד הטניס עוזרים לי כבר הרבה שנים,” אומרת יוליה. “הם באמת נותנים לי הרבה, ואני שמחה גם על שיתוף הפעולה עם רב בריח. זה נותן הרבה שקט,” היא מוסיפה. לאור ההוצאות הגבוהות שאיתן מתמודדים ספורטאים מקצועיים שנוסעים לטורנירים בכל העולם, התמיכה הכלכלית שמגיעה מהאיגוד ומנותני החסות היא בעלת משמעות אדירה. במקרים רבים היא גם עשויה להשפיע על התוצאות.
עם הפנים קדימה
המשוכה שהמתינה ליוליה בסיבוב השני בארה”ב הייתה משוכה גבוהה מאוד: נעמי אוסקה היפנית, המדורגת 20 בעולם ואלופת טורניר המאסטרס באינדיאן וולס. יוליה עלתה למגרש למרות הפציעה וסיימה את דרכה בטורניר בעקבות ההפסד. אלא שמבחינת יוליה והצוות, זוהי רק ההתחלה. אם ההעפלה לאליפות ארה”ב הפתוחה הייתה המטרה הראשונה, והיא גם סומנה בהצלחה, יוליה ממשיכה לכוון קדימה: “המטרה הראשונה שלי היא להבריא ולשחק ללא כאב,” היא טוענת ומתייחסת לפציעה במהלך המשחק מול מוניקה ניקולסקו. “המטרה שלי אחרי זה היא ההגרלה הראשית באוסטרליה”. מאחר ואליפות אוסטרליה הפתוחה צפויה להיפתח במהלך חודש ינואר, יש ליוליה די זמן להתאושש מהפציעה.
גם אמיר מביט קדימה: “אחרי הפציעה הלא-פשוטה שיוליה עברה בניו יורק אנחנו צריכים להיות זהירים, ולא למהר לרדוף אחרי נקודות או דירוג. כשהרגל תחלים נדע לתכנן יותר נכון את המשך השנה. המטרה הסופית לא השתנתה, והיא להיות עמוק בתוך ה-100 בשנים הקרובות.”
