המהלך של בנק ישראל עומד לחסוך לכם הרבה כסף

נדמה שמאז ומתמיד נאלצנו להשלים עם עלות גבוהה של שירותי הבנקאות המסחרית בישראל. קיתונות של ביקורת נשפכים על האופן בו הבנקים מרשים לעצמם לגבות מאיתנו עמלות מנופחות, דמי ניהול בסכום שאין לו הצדקה, ריביות מוגזמות, בלשון המעטה, על יתרת חובה ועוד. לכל בר דעת ברור שעד כה בתחום הבנקאות המסחרית בישראל תחרות חופשית וכוחות השוק לבדם אינם מספיקים כדי ליצור מצב בו הציבור נהנה מרמת מחירים הוגנת עבור שירותים שלא ניתן לנהל את חיינו בלעדייהם. אלא שהמחוקק הישראלי נתן דעתו על מצוקת לקוחות הבנקים, אוכלוסייה עליה נמנים כלל הציבור והעסקים. ברבות השנים פעלה המדינה בדרכים שונות ומגוונות כדי לגרום לבנקים המסחריים לנהוג בהגינות, לצמצם רווחיהם ולאפשר לבעלי החשבונות ליהנות מתנאים נוחים יותר. המפקח על הבנקים התריע, מבקר המדינה גער, חוקים נחקקו, בנק ישראל פרסם מני הנחיות אך המצב בשטח נותר רחוק מלהיות משביע רצון. כך למשל כאשר חוייבו הבנקים, בשנת 2005, לקבוע לכל לקוח מסגרת אשראי ממנה לא תתאפשר חריגה לא הניב המהלך צמצום משמעותי בהיקף יתרות החובה או במחיר שמשלם מי שאינו משכיל, או לא מסוגל, לנהל את עניניו הכלכליים באופן העולה בקנה אחד עם הכנסותיו.

לאחרונה החל שימוש במונח חדש הקשור ברפורמה שאמורה המערכת הבנקאית לעבור בשנים הקרובות. אם גם אתם תוהים מהי “בנקאות פתוחה” ומה השינוי שהיא אמורה להביא עימה לפניכם סקירה קצרה שתספק לכם תשובות.

בנק ישראל ושר האוצר מציגים: ועדת שטרום

המונח בנקאות פתוחה מקורו בביטוי “Open banking” המוכר מזה שנים בקרב הקהילות הפיננסיות במדינות האיחוד אירופה, בארה”ב ובמדינות מפותחות אחרות ברחבי העולם. הכוונה היא להטמעת טכנולוגיה ההופכת נתונים הנוגעים לפעילות מוסדות פיננסיים מסחריים לנגישים למוסדות מתחרים. הגישה היא שככל שנתונים כאלה הופכים לנחלת הכלל ניתן יהיה לפנות אל לקוחות בהצעות אטרקטיביות וכך תגבר התחרות ועלויות שירותי הבנקאות יפחתו. כל זאת בתנאי שהגישה לנתונים תוענק באופן מאובטח, ללא חדירה לפרטיות לקוחות או סכנת שימוש בלתי חוקי.

ביוני 2015, ביוזמת שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, הוקמה וועדה ציבורית לבחינת דרכים להגברת התחרותיות בקרב הבנקים המסחריים בישראל. עו”ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, מונה ליו”ר הוועדה. הוועדה הגישה מסקנות ביניים כבר בדצמבר 2015 ודיון נוקב החל ניטש סביבן. בספטמבר 2016 פורסם הדו”ח המסכם של הוועדה ובעקבותיו, בתחילת שנת 2017, אושר בכנסת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, חוק זה נודע בשם “חוק שטרום”.

אחת התוצאות המיידיות של חוק שטרום היא שהבנקים המסחריים הגדולים נאלצים להיפרד מחברות האשראי שבשליטתן, כך נפרד בנק הפועלים מ”ישראכרט” ובנק לאומי מ”לאומי קארד”. חברת האשראי כאל תיוותר בבעלות משותפת של בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הראשון עד שנת 2021. אולם הרפורמה הקורמת עור וגידים בזכות חוק שטרום היא רחבת היקף הרבה מעבר לצעדים אופרטיביים כאלה ואחרים. החוק מקדם יישום מודל בנקאות פתוחה שבכוחו לשנות באופן דרמטי את פני שוק הבנקאות הקמעונית כולל תחומים המשפיעים על חיי כל אחד מאיתנו כגון משכנתאות, חשבונות עו”ש פרטיים ועסקיים ועוד.

מודל הבנקאות הפתוחה צובר תאוצה בעולם

בתחילת 2018 נכנס לתוקפו ברחבי האיחוד האירופי תקן רגולטורי PSD2 (או: Payment Services Directive) המחייב גופים פיננסיים לחלוק מידע עם גופים פיננסיים אחרים. ככל שמדובר במידע פרטי שיתוף הנתונים מותנה בהסכמת הלקוח. השיתוף מבוצע באמצעות ממשק פתוח (Open API) וכך טכנולוגיה מתקדמת נרתמת להגברת התחרותיות בשוק השירותים הפיננסיים.

חדירת מודל הבנקאות הפתוחה לישראל והקמת ממשק פתוח המאפשר לכל גוף פיננסי להתחבר למערכות המידע של גופים מתחרים יביא ללא ספק להוזלת השירותים שמספקים לנו הבנקים המסחריים, זאת משום שבנקים יוכלו ליזום פניה ללקוחות מתחריהם ולהציע תנאים אטרקטביים יותר. כדי לקדם יישום המלצות ועדת שטרום הקים בנק ישראל פורום לעניין בנקאות פתוחה בו נועדים יחדיו נציגי הבנקים, משרד האוצר, משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים. הפורום יאפשר לבנק ישראל לנסח תקנות שיובילו ליישום בנקאות פתוחה בישראל, ממשק API יוקם (על ידי חברות מתחום הפינטק) ומידע אודות עמלות בחשבונות עו”ש, ריביות, הרגלי צריכה של לקוחות, אופן השימוש בכרטיסי אשראי ועוד יהפוך זמין. זמינות זו של מידע תוביל להוזלות משמעותיות שכל אחד מאיתנו ירגיש בכיסו.