חברה בשווי 16 מיליארד דולר נחסמה לפעילות בישראל
שוק הסיגריות האלקטרוניות הוא שוק שאת מימדיו אנחנו אולי לא תופסים – רק באמריקה, מגלגל שוק התחליפים האלקטרוניים לסיגרייה ה”מגולגלת” מעל שני מיליארדי דולרים בשנה. בשנת 2014, נכנסה בסערה אל השוק האמריקאי סיגריה אלקטרונית בשל ג’ול (Juul) – והשתלטה על שוק הסיגריות האלקטרוניות ללא עוררין. אותו מותג מפורסם, שבשנת 2018 מחזיק מעל 60% משוק הסיגריות האלקטרוניות בארה”ב, הוכנס לשוק הישראלי במאי השנה (2018), ונמכר במעל שלושים נקודות מכירה ברחבי הארץ. ממש לאחרונה (אוגוסט 2018), נערך שימוע בנוכחות נציגי החברה, בעניין החלטת משרד הבריאות בישראל, בראשות השר ליצמן, לאסור שיווק ומכירה של סיגריות ג’ול בישראל. כעת, עם תום השימוע – זה סופי. מכירת המותג המצליח תיאסר בישראל. האם מדובר במהלך שנועד לשמור עלינו מפני התמכרות חדשה? או שמא מדובר בחדירה לפרטיות וביטול חופש הפרט? יצאנו לבדוק.
ג’ול – מה יש שם, שמעורר כזו סערה בעולם?
הכירו – ג’ול, מותגר הסיגריה האלקטרונית שכובש בסערה את העולם. הוא נאסר לשיווק בישראל – כמו גם בכל מדינות האיחוד האירופי. הוא נראה מגניב, במעין מראה של דיסק-און-קי, וכמעט שאינו מעורר חשד למראה; הוא מגיע בטעמים מדליקים, כמו מנגו, קרם ברולה וכמובן בטעם תפוח – והוא מכיל אחוזים גבוהים במיוחד של ניקוטין – כ-59 מ”ג למיליליטר של נוזל בקפסולה.
אלא שגם אם במטה השיווק של החברה לא מודים בכך בפה מלא – מדובר במוצר שמעוצב ומתוכנן בראש ובראשונה לשוק בני הנוער המעשנים. המראה התמים, הטעמים הצעירים, ואופן השימוש – מתאימים במיוחד לבני נוער מרדניים שמחפשים את המהפכה הבאה. הבעיה במוצר היא כמובן כמויות הטבק הגבוהות שבו – כמעט פי שלושה יותר מאשר הכמות המרבית במוצרי סיגריה אלקטרונית על פי הדירקטיבה האירופית, וניתן למצוא סיגריות אלקטרוניות בריכוז ניקוטין של כשישה מ”ג בלבד למ”ל נוזל. בסיגריה “רגילה”, כמות הניקוטין היא כ-10 מ”ג, אולם תוצרי השריפה של הטבק והנייר מייצרים עוד רעלים, שהחשיפה אליהם מופחתת אוו אף מבוטלת בשימוש בסיגריה אלקטרונית בשיטת האידוי במקום שיטת הבעירה המוכרת.
מעניין לציין עוד, שהריכוזים הגבוהים של טבק בסיגריה לא רק שאינם מעודדים תחליף בריא יותר ביחס לעישון סיגריות נייר – אלא שהוא ממכר מאוד, כך שהוא גם יותר הרגל שקשה להיפטר ממנו.
משרד הבריאות אוסר על שיווק הסיגריה האלקטרונית של ג’ול בישראל
לאחר דיונים ארוכים, בחר משרד הבריאות לאסור שיווק ג’ול בישראל. הסיגריה האלקטרונית, ששיווקה החל במאי השנה בישראל, נמכרה במחיר של כ – 115 ש”ח למכשיר עצמו ועוד 17 ש”ח לקפסולה, בכשלושים נקודות מכירה ברחבי הארץ. כבר באותו החודש בה החל שיווק הסיגריה האלקטרונית של ג’ול בישראל, פנה שר הבריאות אל היועץ המשפטי לממשלה, והחל בתהליך פרסום של תקנות לאיסור שיווק המוצר בארץ. בתחילת אוגוסט (6.8.18), פורסם כי לאחר שימוע שנערך בנוכחות נציגים מטעם חברת ג’ול, נאסר סופית שיווק המוצר בארץ.
בעד ונגד בחירת שר הבריאות
בחירת משרד הבריאות לאסור על השיווק של סיגריות אלקטרוניות ג’ול בישראל, היא תואמת את החלטת האיחוד האירופי, גם שם נאסר על שיווק המוצר, והטעמים לאיסור שיווק המוצר הם השיעורים הגבוהים של ניקוטין במוצר, השיווק הצעיר הפונה לבני הנוער, והנטייה המוגברת להתמכרות במוצר של ג’ול. ביחד עם זאת, יש שיספרו כי בחירתו של השר ליצמן לאסור על שיווק הסיגריה האלקטרונית של ג’ול בישראל, מנציחה את הבחירה בסיגריות נייר בשאיפה, אשר על אף שיעורי הניקוטין המופחתות שבהן – שיטת השימוש, בשאיפה, גורמת לנזקים וחשיפה לרעלים שהיא גבוהה משמעותית והרבה יותר מזיקה לבריאות, אפילו מהסיגריות האלקטרוניות של ג’ול, המכילות כמעט פי חמישה יותר טבק ביחס לסיגריה רגילה. מעניין לציין, כי נכון לסוף שנת 20177, כ – 20% מהאוכלוסייה בישראל מעשנת בקביעות, ובכל שנה מגלגל שוק הטבק בישראל כשמונה מיליארדי שקלים – וכ – 80% ממחיר חפיסת סיגריות – הוא רכיב המס, כך שהמדינה מרוויחה “על חשבון” המעשנים – כשישה מיליארדי שקלים בכל שנה.
