למה גיימרים עדיין נלעגים בתקשורת?

הקדמה: אני גיימר

זה יותר גילוי נאות, אבל ווטאוור. בשביל להבין את יחסי התקשורת עם גיימרים אתם צריכים לעשות איתי מסע קצר. אני גיימר. זה אומר שאני מכיר משחקים, משחק במשחקים (היום פחות), אוהב משחקים ואוהב לצפות באחרים משחקים אבל אני לא עושה את זה בצורה מקצועית. יש לי עבודה מסודרת, חברה תחביבים וחתול. עכשיו בטח חלק מכם מרימים גבה:

• חלק מרימים גבה כי הם חושבים שגיימרים אלו אנשים שמשקיעים את רוב זמנם מול המשחקים.
• חלק מרימים גבה כי הם גם גיימרים ולא אוהבים תוויות “מי אתה שתגיד לי מה זה גיימר, יא נוב!”?

על זה בדיוק רציתי לדבר איתכם, על הרמת הגבה הזאת.

המסע מתחיל! אתה גיימר? אתה בטח מבין במחשבים, אני חושב לקנות נייד…

פעם היו נטפלים לחנונים, היום כשהחנונים מתו (או חזרו למאורה) והגיקים, אחיהם הקולים בעלי הכישורים החברתיים עלו לשלטון, קרה שגיימר נחשב חנון. סלט הא? בכל זאת נסו לעקוב. הרבה פעמים שמעתי את המשפט: “אתה גיימר נכון? איזה טלפון כדאי לי לקנות אתה בטח מבין בזה”, אז.. יצא הגורל ועבדתי במעבדת טלפונים ואני גם מאוד חובב טכנולוגיה אבל זה לא אומר שכל גיימר ידע את התשובה.

אבל אתה גיימרררר!!!!! נו אז? אז בזמן שאתה בלילה צופה בספורט או במשחקי הכס, יתכן שאני שם על הראש קסדה ונכנס לעולם ה-VR עם ה-PlayStation VR שלי וחושב שאני איזה סוכן חשאי, יורה על יצורים דמיוניים וכמעט שובר את המנורה כשאני מנסה לתפוס סכין וירטואלי המגיע לעברי. אבל זה לא בהכרח אומר שאני לא רואה ספורט או משחקי הכס. וגם אם לא הייתי רואה משחקי הכס, זה לא הופך אותי לגיימר. אבל הסטראוטיפים, הו הסטראוטיפים… הם חזקים.

כשהייתי קטן:  סיפורו של גיימר…

אם תשאלו את ההורים שלי, הייתי יותר מידי מול המשחקים כשהייתי קטן. איך אבא שלי קרא למשחקי First Person Shooter: “לראות את העולם דרך קנה של אקדח”. אמא שלי: “למה אתה דורס את כולם, זה בגלל שהם פושעים מנוולים”? לא המילים המדויקות שלה אבל אין צורך להיכנס לרזולוציות האלו, כולה P1080… סליחה, בדיחת גיימרים.

אז כשהייתי קטן אבא שלי כל הזמן אמר שחבל שאני לא עושה משהו עם כל הזמן הזה שאני מול המחשב\טלוויזיה. לימים, כשהפכתי בין היתר לכתב גיימינג וטכנולוגיה, הוא לא היה מופתע. כשכתבתי על גיימינג תמיד כתבתי מנקודת מבט של גיימר:

• אם הייתי כותב על משחק, הייתי משתדל לשחק בו או לפחות לקרוא\לצפות בו מספיק כדי להבין על מה הוא מדבר.
• אם הייתי כותב על חדשות גיימינג, הייתי קורא את המקור, לרוב באנגלית ואז מתרגם לעברית תוך כדי שילוב תובנות משלי. עד היום אני שונא רק לתרגם כתבה, בשביל זה יש גוגל.
• אם הייתי כותב על תערוכה או השקה של מוצר חומרה הייתי מנסה לתת כמה שיותר מידע על המפרט שלה ולהבין איך הוא יעזור לגיימרים.

לתקשורת ה-לא גיימרית, נקרא לזה, תמיד היה קשה לקבל את זה.

גיימינג זאת בדיחה, כך חושבים בתקשורת

לאחרונה עלתה כתבה על גיימינג ומערכות יחסים. שוב, אני מחזיר אתכם לקונספציה המוטעה שחנון=גיימר, אז תהיו איתי רגע, תחשבו שאנשים חושבים שלגיימרים אין חיי חברה ובטח שלא חיי אהבה. אם יש כאלו אז זה נס והם צריכים להודות לאותה בחורה (או בחור) שבכלל הסכימו להיות עם גיימרים שכמותם. אשכרה ראיתי כתבה עם הכותרת: “לא תאמינו מי החברה של הגיימר הזה”. מביך.

אמ;לק לסיפור: גיימר מקצועי, נפרד מחברתו בשביל להתמקד בקריירה שלו. זהו. הסיפור לא שונה מספורטאי אחר, כמו מסי או רונאלדו. גם הם קמים בבוקר אוכלים, שותים מתקלחים ויוצאים לאימון. רק שהאימון של מרטין דאגלס (הגיימר המקצועי) הוא וירטואלי והכינוי שלו בעולם הגיימינג הוא FaZe Censor והחזאית המקסיקנית, יאנט גרסייה, נחשבת אחת הבחורות ה”לוהטות” בעולם, עם אינסטגרם מרשים ועוקבים רבים. 

הפרידה נערכה בסרטון מרגש ב-YouTube, כי הרי ככה מתקשרים היום, לא? בסרטון הוא פירט שהוא רוצה להתמקד בקריירה שלו וגם שמערכת היחסים ארוכת הטווח (מקסיקו-ארה”ב) לא קלה עבורו, כמו כן ישנם כמובן סיבות נוספות.

זהו! זה כל הסיפור. גיימר מקצועי נפרד מחברה שלו. קורה כל יום אני מניח, אבלללל זה הגפרור שהתקשורת היתה צריכה. עכשיו ברור שלא כולם, ישנם כתבי גיימינג בעולם וגם בארץ שאני מאוד מעריך שיודעים להכווין את הסיפור הזה למקום הנכון, אבל ישנם.. אהמ.. כתבים אחרים שהחליטו שכותרות כמו “זרק את חברתו כדי לשחק במחשב”, או יותר טוב: “כוכב YouTube זרק את חברתו בשביל לשחק Call of Duty” הן לגיטימיות לחלוטין.

הוא לא כוכב YouTube, וזאת לא הסיבה, אז למה מתייחסים אליו ואלינו בדרך הזאת?!

הקליקים!

זה לא סוד, שכמו כתבות על אייפון, כתבות על גיימרים או גיימינג מביאות קליקים\לחיצות\תעבורה. בין אם זה הגיימרים עצמם שרוצים לראות מה התקשורת מעוללות להם עכשיו, או ההורים של הגיימרים או קוראים שלוחצים על כל דבר עם “גיימינג” בכותרת גם אם אין בו שום תוכן. אפשר לכתוב “מטורף! הגיימר הזה זרק את חברתו הסקסית העולמית בגלל שעבר זעזוע מוח” וזה יהיה לגמרי לגיטימי כי כידוע שהגיימרים עם חנונים חסרי יכולות חברתיות וכנראה בתולים, לא?

הצביעות קורית כאשר קיים מפרסם גדול מאחורי כתבה, כמו למשל בהשקה של משחק או חומרה חדשה. פתאום גיימינג הופך להיות משהו רציני. “המחשב שכל הגיימרים ירצו”, “את המשחק הזה לא תרצו לפספס”, “ערכת הגיימינג המשולמת”, “כך תעשו כסף מגיימינג!”. כמו כן, יש את כל עניין עם ה- E-Sport ואפילו נציגות מכובדת בארץ עם ספונסרים והכל ולא נרצה להכעיס אותם, נכון? 

הצהוב

שזה כמו הקליקים, רק חטטני יותר. אמרנו כבר: הגיימר הוא יצור. עם משקפים כנראה, נזלת באף (כי אין לו זמן להיגיינה ועזבו שמרטין מהסיפור הקודם הוא בכלל בודיבילדר ונראה לא רע בכלל), חצ’קונים וכנראה לא פגש אף אחד מחבריו לקבוצה הווירטואלית אוור (לא נכון, כי יש מפגשי גיימינג וכנסי גיימינג).

כולם רוצים לדחוף את האף הסקרן שלהם לתוך חייו של הגיימר נכון? ממש כמו חיה בכלוב שאנחנו רוצים לדקור אותה עם איזה ענף בכדי לדעת מה היא עושה איתו. מפה נולדות כותרות כמו:

• לא תאמינו מה עשה הגיימר הזה עם כל הכסף
• לא תאמינו את מי נישק הגיימר (הוא נישק אישה, זה נס!)
• הגיימר הזה קם כל בוקר ועושה משהו מדהים (משחק!)
• לא תאמינו מה עשתה חבורה של גיימרים עצבניים במיוחד (דוקסינג – גוגל איט)
• עוד

כמו האח הגדול (שאגב הכניסו לשם דמות בתפקיד הגיימר פעם והוא עף די מהר כי מסתבר שהוא בנאדם כמו כולם וזה משעמם), כולם רוצים להציץ לתחתונים של היצור התורן: הגיימר.

כי כולנו גיימרים!

אני יודע שהכתבה הזאת תכעיס כמה אנשים, אבל אלו שמשחקים בטלפון (שהם לא נחשבים גיימרים) גם חושבים שמדברים עליהם כשאומרים “גיימרים”. אז “לא תאמינו מה עשה הגיימר שהפסיד בקנדי קראש”?! לגמרי “מוכר עיתונים”. אני כמובן צוחק לגבי ה”לא גיימרים”, אני לא חושב שמישהו יכול באמת להגדיר גיימר, זה נושא בפני עצמו. כן, גיימינג במובייל הפך פופולארי מאוד לאחרונה, לכן כתבות על גיימינג בטלפון נפוצות לא פחות מכתבות “משחקי המחשב”, עוד מילה שממש מכעיסה אותי כי באנגלית זה בכלל מתורגם ל-Video Games וכשכותבים על משחק שהוא אקסקלוסיבי לפלטפורמה אחת, כמו פלייסטיישן למשל, אז ברור שהוא לא “משחק מחשב”.

לסיכום: די לכתוב על גיימינג כאילו זאת תופעה של חייזרים!

בואו נעשה ניסוי קטן. תחשבו על הסיפור של הגיימר והחזאית אבל במקום מרטין שימו את מסי, ונניח זאת אותה חזאית. המקסימום שהיינו רואים לבטח היה:

• האקסית הלוהטת של מסי
• מסי נפרד מהאישה החמה בעולם
• לא להאמין שהחתיכה הזאת רווקה
• “מסי עוד יתחרט” – כך אומרת האקסית הטרייה
• מתמקד בקריירה: מסי זרק את חברתו בשביל להתמקד בקבוצה
• עוד

בשום מקום לא תמצאו “זרק את החתיכה הזאת בשביל לבעוט בכדור” או “זרק את חברתו בשביל להמשיך לשחק” וכמובן שלא: “אידיוט! נפרד מהבחורה הלוהטת ביותר באינסטגרם בשביל לרוץ עם עוד 10 מפגרים”.

למה? כי כדורגל זה מיינסטרים, ואף אחד לא חושב שלשחק כדורגל זה חייזרי, יצורי, מוזר או חנוני. יש לנו כדורגל בטלוויזיה בפריים טיים, בתקופת המונדיאל כולנו השתגענו אבל איכשהו גיימינג נחשב מוזר ו- Socially awkward, למרות שהמון גיימרים הם ישראלים ורואים אותם גם בצ’אטים ובפורמים השונים.

מה הנקודה שלי? אני בטוח שגם בלי הכתבה הזאת אנחנו נמשיך לראות כותרות שלועגות למקצוע ולמי שמשחק אפילו באופן תחרותי ומקצועי בזה, אלא אם יש ספונסר. אני כן מקווה שאולי איזה כתב מדופלם שלא כותב הרבה על גיימינג יחשוב פעם הבאה כשהוא כותב משהו כמו: “חילק משחק בחינם ועשה מיליונים” על משחק כמו Fortnite ויבין שלפעמים הכותרות לא מקדשת את האמצעים ובכלל אולי שווה לעשות איזה מחקר קטן לפני שלוחצים Publish.