הניצחון על הבירוקרטיה: כבר לא מוציאים את המיץ כדי לפתוח עסק בישראל

ישראלים רבים חולמים על פתיחת עסק משלהם. מתוצאות מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון עולה כי בכל רגע נתון מעל ל-10% מן האוכלוסיה הבוגרת בישראל (אזרחי המדינה בגילאי 18-64) נמצאים בעיצומו של אחד משני השלבים הראשונים להקמת עסק, שלב ההתהוות (העסק עדיין לא שילם שכר) ושלב ההקמה (עסק צעיר המשלם שכר ותגמולים, תקופה שאורכה משתנה לפי סוג העסק ומורכבות השוק בו הוא פועל). מסתבר שאנו מדורגים בין עשר המדינות הראשונות בעולם מבחינת האחוז מן האוכלוסיה המתנסים בהקמת עסק. חשוב לציין שהיקף המעוניינים לפתוח עסק משלהם אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שגם בישראל, כפי שקורה במדינות רבות ברחבי העולם, רוב בתי העסק שנפתחים נסגרים בתוך שלוש שנים. כך למשל בשנת 2017 על כל עשרה עסקים שנפתחו תשעה נסגרו (בשנה זו מספר העסקים במשק גדל ב-4,400 בלבד למרות שנפתחו למעלה מ-47,000).

עסקים נפתחים ונסגרים בנסיבות שונות ומגוונות אולם כל מי שפתח עסק קטן בישראל יודע לספר על קשיים בקבלת רישיון עסק. הליך קבלת הרישיון דרש צליחת סבך בירוקרטי, הוצאות בלתי מבוטלות, הפעלת העסק ברישיון זמני אותו היה צורך לחדש, ללא וודאות שניתן יהיה לעשות זאת או ידיעה שבסופו של יום יתקבל רישיון קבוע. הפעלת עסק ללא רישיון חושפת את בעליו לקנסות שדי בהם כדי להכשיל את היוזמה כולה, לעיתים בעלי עסקים שפעלו ללא רישיון נתבעו לדין פלילי. לא רק זאת אלא שמצבו המשפטי של עסק הפועל ללא רישיון הוא בעייתי בלשון המעטה, כך למשל חברות ביטוח עשויות לנצל עובדת היעדר הרישיון כדי להתחמק מתשלום פיצוי, היעדר הרישון יפעל לרעת בעלי העסק במסגרת תביעות אזרחיות כנגדם ועוד. 

הממשלות בראשות בנימין נתניהו פעלו תמיד כדי להפחית רגולציה ולהתיר לשוק להתנהל באופן חופשי. עכשיו מסתבר שמדיניות זו נושאת פרי, לישראל כלכלה חזקה ולאחרונה אף עברנו את ממוצע ה-OECD בהכנסה לנפש. מעיני המחוקק הישראלי לא נעלמה מצוקתם של מקימי עסקים קטנים בכל הקשור לקבלת רישיון עסק. מזה למעלה משנה שאנו שומעים על רפורמה ממשמשת ובאה והנה לאחרונה התבשרנו שועדת הפנים אישרה את הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית. לפניכם סקירת השינויים שרפורמה זו תביא עימה.

המקל והגזר

הרפורמה המדוברת מיעלת מאוד את הליך קבלת רישיון עסק. ככל שמדובר בעסקים קטנים ברוב המקרים ניתן יהיה לקבל רישיון בתוך 21 יום ובהסתמך על תצהיר של בעל העסק. אולם, הממשלה מוכרחה להבטיח שעסקים יפעלו במסגרת הרישיון הניתן להם, כל זאת על מנת להגן על הציבור מפני מכירת מוצרים ושירותים באיכות ירודה (לעיתים אפילו מסוכנת). כדי שהרפורמה תצליח נידרש מערך אכיפה במשרד הפנים וברשויות המקומיות, בשטח יפעלו פקחים שבסמכותם להטיל קנסות, להוציא צווים לתיקון ליקויים ואפילו צווי סגירה מנהליים.

חלוקה לפי רמת הסיכון של בית העסק

אך טבעי הוא שישנם הבדלים בין בתי עסק בכל הקשור לחשיבות הפיקוח על איכות המוצרים ו/או השירותים שהם מציעים. במסגרת הרפורמה יסווגו בתי עסק לפי “רמת מסוכנות” אשר תקבע את המסלול שיידרשו לעבור בדרך לקבלת רישיון עסק והחזקתו לאורך זמן. כך למשל עסקים ברמת מסוכנות נמוכה (חנות פרחים למשל) יוכלו לקבל רישיון בתוך 21 יום מרגע הגשת הבקשה בכפוך לאישור הרשות המקומית או אי הגבה לבקשה בתוך פרק זמן זה. עסקים מרמת מסוכנות בינונית (מספרות למשל) יוכלו לקבל בתוך 21 יום רישיון על תנאי התקף ל-180 יום, אם לא הופרו תנאי הרישון בתוך פרק זמן זה (למשל לא תוקנו ליקויים שנמצאו בו) יהפוך הרישיון לקבוע. הליך רישוי עסקים מדרגת מסוכנות גבוהה (מסעדות למשל) יהיה מוקפד יותר אולם גם אז מגיש בקשה לפתיחת עסק כזה יקבל תשובה בתוך 21 יום והעסק יוכל להתחיל לפעול בתוך 49 יום שיהוו שהות לבדיקה על ידי גורמים רלוונטיים, משטרה, כיבוי אש, משרד הבריאות וכד’.

רפורמת רישוי עסקים היא רחבת היקף אפילו יותר משנראה תחילה, זאת משום שהיא יוצרת אחידות בתחום רישוי עסקים בכל רחבי הארץ והיא כוללת גם הקלות משמעותיות בכל הקשור להארכת תוקף רישיונות עסק.