חדר הכושר של דה רוק נוסע לכל מקום – ומאות עובדים בונים ומפרקים אותו
אם יש שחקן הוליוודי (או אדם כלשהו על גבי כדור הארץ) שנמצא תמיד בכושר שיא, הוא עונה לשם דוויין ג’ונסון. הוא עונה גם לשם “דה רוק”, דרך אגב. הוא כוכב גדול, הוא אחראי לכמה וכמה שוברי קופות ואין ספק שהוא עסוק בצילומים ובמסעות יחסי ציבור כמעט בכל יום בשנה. אם חשבתם שכדי לשמור על הפיגורה הוא נאלץ לחפש בכל יעד חדש את חדר הכושר המקומי כדאי שתשקלו שנית. הוא ממש לא מתחבר למכוני הכושר השכונתיים, הצפופים והרעשניים. יש לו מתחם אימונים משלו, “גן עדן מברזל”, והוא נוסע איתו לכל מקום.
משקל הציוד הכולל: 6,350 ק”ג
חדר הכושר הנייד ממש לא כולל ארגז עם כמה משקולות, ואין סיכוי שהוא יוכל לגרור אותו בין שדות התעופה הגדולים בעולם. עם ציוד ששוקל בסך הכל למעלה מ-6,300 ק”ג אפשר להבין למה דה רוק ביקש להודות לכל אנשי הצוות שעזרו לו להקים את גן העדן מברזל על סט הצילומים של “גורד שחקים” בוונקובר. בזכות המאמץ המשותף הזה הוא המשיך להתאמן בכל יום, מהשעה 5:00 בבוקר, על אתר הצילומים ובלי לחפש מכוני כושר עם מעריצים שיבקשו סלפי בין הנפת משקולת אחת לאחרת.
יש יותר מאשר גן עדן אחד מברזל
מתחם האימונים הפרטי של דה רוק החל בתור חדר כושר קטן במקלט בביתו בפלורידה, אלא שהיום יש לגן העדן מברזל כמה וכמה סניפים. כך, יש מקומות שבהם הוא לא ממש צריך לבנות ולפרק את חדר הכושר, פשוט משום שיש לו מכון פרטי משלו בכמה לוקיישנים שונים, כדוגמת חדר כושר קבוע בבית בלוס אנג’לס. בקיצור, אם התירוץ שלכם לוותר על האימון הוא שאין לכם זמן או שאתם בחופשה רחוק מחדר הכושר – דוויין ג’ונסון מוכיח שאין תירוצים.
חדר הכושר זקוק למספר משאיות
כדי לשנע את חדר הכושר ולהעביר את הציוד אל אתר הצילומים הבא של דה רוק צריך קצת יותר מאשר מכונית פרטי. למעשה מדובר כאן בפרויקט מורכב מאוד, ולא רק הציוד עובר מקום אלא המבנה כולו. אפשר להשוות בין הפרויקט הזה לבין קרקס נייד שעובר ממקום למקום, ובכל יעד נדרשת הקמה מחדש כמובן. לצורך כך נדרשות מספר משאיות ענקיות שמגיעות ליעד קצת לפני שגם דה רוק מגיע אליו.
מאות עובדים מרכיבים ומפרקים את חדר הכושר
באופן טבעי חדר הכושר הנייד זקוק לכוח אדם שירכיב אותו בכל יעד, וגם יפרק אותו בתום הצילומים. חוץ מהצוות שאחראי לשינוע הציוד יש גם כמה מאות עובדים שהתפקיד שלהם הוא להפוך את היעד לחדר כושר מאובזר בדיוק כמו שהכוכב אוהב ורוצה. בזכות הצוות האדיר הזה דה רוק מצליח לתחזק את הגוף השרירי שלו – הוא מתעורר מדי בוקר בשעה 5:00, פותח את היום באימון אינטנסיבי בדיוק כמו שהוא אוהב, וממשיך לעבודה ולצילומים שעל הפרק.
החדר בנוי לפי תכנית עבודה מוגדרת
לכל ידוען יש היום תכנית אימונים ברורה ומוגדרת, והכלל זה נכון גם כשמדובר בכוכב ענק כמו דה רוק. דוויין ג’ונסון תכנון את “גן העדן מברזל” כדי שייראה כמו חדר כושר קלאסי אבל הציוד עצמו נבחר בהתאם לצרכים המוגדרים של דה רוק ובהתאם לתכנית העבודה שנקבעה עבורו על ידי מאמן הכושר שלו, דייב רינזי. זהו האדם שאחראי גם לכושר הגופני של ג’ונסון וגם לתכנון חדר הכושר שמלווה אותו לכל מקום, ולכל אתר צילומים.
דה רוק: זו תרפיה זולה יותר
הכינוי המרכזי והמוכר ביותר לחדר הכושר הפרטי והנייד הזה הוא אולי גן עדן מברזל, אבל לדוויין ג’ונסון יש עוד כמה כינויים למתחם הזה וגם כמה דרכים טובות להגדיר אותו. למשל, הוא מתייחס למרחב הכושר הזה כאל מצפן, והוא טוען שאימון הבוקר הוא זה שמכתיב את איכות היום כולו. הוא גם מגדיר אותו כסוג של תרפיה: “זו התרפיה שלי ואני מעודד את כולם למצוא את התרפיה שלהם. חוץ מזה, זה זול יותר מאשר טיפול אצל פסיכולוג!” המדע לצדו, דרך אגב: כשאנחנו מתאמנים אנחנו משחררים לחץ ואנדורפינים הקשורים לתחושת רוגע ואושר.
אין מראות – יש מטבח
גן העדן מברזל הוא חדר כושר קלאסי ופונקציונלי מאוד, ואחת ההוכחות לכך היא שאין לדה רוק זמן לעצור ולהתפעם מהתוצאות. בניגוד לכל חדר כושר מודרני שאתם מכירים, כאן תפאורה יוקרתית או מראות שדרכן יוכל להעריץ את עצמו בזמן שהוא מתאמן. אין גם טלוויזיה או מגבות לחות, ואפילו לא מי לימון. בקיצור, הוא מגיע כדי לעבוד ונמנע מכל הסחת דעת אפשרית. מצד שני יש כאן דווקא מטבח, והוא מאובזר בכל מה שהכוכב צריך. הרי חלק בלתי נפרד מאימון כושר אינטנסיבי (בוודאי בקצב של דה רוק) הוא גם תפריט התזונה, ויש במטבח הזה את כל מה שדוויין ג’ונסון צריך כדי לטפח את השרירים. שייק חלבון, ארוחות מלאות וכל הרכיבים הדרושים לו, את הכל יש כאן, ובשפע.
סדר המכשירים קבוע
כשאנחנו מדברים על חדר כושר פרטי אנחנו יכולים לשער לעצמנו שבכל פעם הסידור של המכשירים יהיה שונה למדי. במקרה הזה, זה ממש לא קורה. דה רוק הגדיר באופן ברור איפה כל מכשיר וכל משקולת צריכים להיות והצוות אחראי לבנות את המכון הפרטי בדיוק לפי ההנחיות. אם זה מנחם אתכם (ואת הצוות הטכני) – דה רוק יודע שמדובר במשימה מורכבת מאוד והוא מגדיר את עצמו כ”קוץ בישבן” מבחינת אנשי הצוות. זו גם הסיבה לכך שהוא מודה להם בכל פעם מחדש על העבודה הקשה ועל הדיוק בסידור הציוד.
