אתר רייטינג לעבודה – כמה מרוויחים במקצועות המבוקשים במשק?

צעירים רבים בישראל מוצאים עצמם בשלב כלשהו במהלך החיים בצומת דרכים תעסוקתית. הבחירה בתחום תעסוקתי בו יתמחו, בין אם על בסיס לימודים אקדמיים, הכשרה מקצועית או צבירת ניסיון מעשי – אינה פשוטה. חשוב לציין שבחירה כזו אינה נחלתם של צעירים בלבד, גם מי שכבר עלו על “מסלול” מסוים עשויים להחליט לשנות כיוון, לזנוח את תחום העיסוק הישן ולבחור אחר תחתיו. החלטה חשובה כגון בחירת מקצוע ראוי שתעשה כשבידינו מרב הנתונים. במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פועלים כדי לאסוף מידע רלוונטי ולהנגיש אותו לציבור כך שהמשק יתנהל באופן מאוזן מבחינת היצע וביקוש כוח אדם מיומן. המידע הזה הוא בעל ערך, והוא מופיע באתר רייטינג לעבודה.

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מר חיים כץ, יזם בשנת 2017 הקמת ועדה שתגבש המלצות מעשיות למיקסום היקף התעסוקה וההון האנושי. ועדה כזו אכן החלה לפעול בספטמבר 2017 והפכה ידועה בשם “ועדת תעסוקה 2030” היות והיעדים שהוצבו בפני חברי הועדה פרושים משנת 2018 ועד שנת 2030. אחת מהמלצות ועדת 2030 שכבר יושמה בפועל היא השקתו מחדש של אתר שהקים משרד הכלכלה בשנת 2013 אך מאז הפסיק להתעדכן והפך לאטו ללא רלוונטי. מדובר באתר המכונה “רייטינג לעבודה” ובו מוצג מידע אודות ביקוש למקצועות שונים (כ-200 מקצועות) ומשכורות ממוצעות במקצועות אלה. אתר רייטינג לעבודה אכן הושק מחדש באמצע חודש יוני 2018. לפניכם תיאור המידע שניתן למצוא באתר רב ערך זה, כיצד מופקים הנתונים הסופיים המוצגים לציבור, מה הן המשרות המבוקשות ביותר, אלו בעלי מקצוע מרוויחים את השכר הגבוה ביותר ועוד.

כך נקבעים הדירוגים המוצגים באתר רייטינג לעבודה

חשוב להבין כיצד נקבעים הדירוגים המוצגים באתר רייטינג לעבודה, זאת כדי לדעת איזה משקל להעניק לנתונים אלה. כאמור, בתחילת דרכו, בשנת 2013, הוצגו באתר דירוגי ביקוש ורמת שכר ממוצע של כ-200 תחומים תעסוקתיים. בטבלאות שנערכו לאחר השקת האתר מחדש, ביוני 2018, תמצאו נתונים אודות 150 משרות. כל משרה מקבלת דירוג בין 1-10, מספר המתאר את רמת הביקוש לעובדים בתחום זה (דירוג 10 מצביע על רמת הביקוש הגבוהה ביותר).  לצד דירוג הביקוש מוצג השכר הממוצע של בעלי משרה בתחום התעסוקתי המדובר. דירוג הביקוש וגובה השכר הממוצע מחושבים לפי נתונים שמקורם בסקרים שעורך משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בקרב עובדים ומעסיקים בשלל תחומים. נתונים נוספים הנלקחים בחשבון הם כאלה שנאספו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה- למ”ס. יש לציין כי נתוני הלמ”ס מטבעם שהם מעט מיושנים שכן חולפים חודשים, לעיתים מעל לשנה בין איסוף נתונים ועד שאלה מעובדים והופכים זמינים לכל דורש. בעוד אופן חישוב גובה השכר הממוצע הוא ברור וידוע הרי שאת דירוג הביקוש מורכב יותר לקבוע. דירוג זה, כפי שהוא מוצג באתר רייטינג לעבודה, מחושב לפי מספר המשרות הפנויות בתחום, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המועסקים באותו מקצוע ומשך הזמן שלוקח למעסיקים לאייש משרה פנויה בתחום זה.

פני שוק העבודה נכון לאמצע שנת 2018

כבר במבט כללי על הנתונים המוצגים באתר רייטינג לעבודה ניתן לראות שישנם מקצועות עבורם נתוני הביקוש ורמת השכר הממוצע דומים לאלו שאנו מתארים לעצמנו. מנגד, ישנם מקצועות מפתיעים. כולנו יודעים שהביקוש לעובדים מיומנים המסוגלים לאייש משרות היי-טק, מפתחי תוכנה במיוחד, הוא גדול. גם שכרם הממוצע של מפתחי תוכנה ומהנדסי אלקטרוניקה הוא גבוה, כ-17,800 שקלים לחודש. מנגד, בוודאי לא ידעתם שיש ביקוש גדול לנהגי משאיות (המרוויחים כ-10,500 שקלים בחודש), וכך גם לבנאים, מסגרים, חשמלאים ועוד. דירוג ביקוש 9 קיבלו מקצועות כגון מהנדסי תעשייה וייצור (שכר ממוצע כ-13,000), מנתחים פיננסיים, מנהלי עבודה בבניין, מהנדסי מכונות, רתכים, טייחים, טבחים, מדריכי כושר, אחיות, מכונאים ועוד.

בין המקצועות להם ביקוש נמוך ניתן למצוא פקידים, מטפלים סיעודיים, קופאים, קוסמטיקאיות ועוד. ישנם מקצועות עם דירוג ביקוש נמוך אך משכורת ממוצעת גבוהה יחסית, כך למשל פיזיותרפיסטים, דירוג ביקוש 3, שכר ממוצע כ-13,000 שקלים בחודש. אולם עלפי רוב השכר של המועסקים במקצועות בעלי דירוג ביקוש נמוך אינו גבוה, כך למשל פקידי משרד, ביקוש 2, שכר ממוצע כ-5,500 שקלים בחודש.