השכר הממוצע שובר שיא – אבל אתם כנראה לא מרגישים את זה

השכר הממוצע לסוף הרבעון הראשון של שנת 2018 עומד על 10,867 ש”ח – אולם רק שליש מכלל השכירים במשק מרוויחים שכר בגובה השכר הממוצע או יותר. נתון זה אינו מתיישב עם ההגדרה של שכר ממוצע, שבאופן אינטואיטיבי אנחנו מצפים שיתאר את הנקודה שכמחצית מהשכירים במשק מרוויחים קצת פחות או קצת יותר ממנה. מניין נובע ההבדל, ומה קורה עם השכר שלנו במונחים ריאליים?

השכר הממוצע והשכר החציוני – איך אנחנו נופלים בין הכיסאות?

השכר הממוצע בישראל, כאמור, הוא 10,867 ש”ח לחודש (ברוטו) – אולם על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק כ – 1.2 מיליוני שכירים, המהווים כ – 34% מכלל השכירים במשק, עובדים בענפים בהן הממוצע גבוה מזה הממוצע לכלל המשק. שאר השכירים – כ 2.4 מיליונים או מעל 66% מהשכירים, מועסקים בענפים בהם השכר הממוצע נמוך משמעותית מזה הממוצע לכלל המשק. זו אחת הסיבות לעובדה שהשכר החציוני למשק בישראל, הוא נמוך במעל 30% ביחס לשכר הממוצע – רק 7,480 ש”ח. זוהי נקודת השכר שמחצית מהעובדים בישראל מרוויחים פחות ממנה – ומחצית מהם מרוויחים יותר ממנה.

אילו תחומי עיסוק נהנים במיוחד מהעלייה בשכר הממוצע?

אין ספק שהעלייה בשכר הממוצע מושפעת באופן משמעותי מן השכר בדרגות ההנהלה הבכירה, שם אמנם מדובר במספר קטן של עובדים – אולם בשיעור לא פרופורציוני של גובה שכר. על כן, עלייה בשכר הבכירים שהוא גבוה ממילא – משפיע על ממוצע השכר בישראל, גם כאשר שאר השכירים אינם חשים בעליית השכר כלל. עוד נתון שמשפיע על עליית השכר הממוצע בעוד מרביתנו אינם חשים עלייה בהכנסה הפנויה במשק, הוא ענפי התעסוקה בהם הממוצע לא עלה כלל: כאמור, כשני שלישים מכלל השכירים במשק עובדים בענפים בהם הממוצע נמוך מן הממוצע הכללי, ענפים כאלה לדוגמה הם: ענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי, מוסכים ומתקני כלי רכב, נותני שירותים בתחום הרווחה והסיעוד, אנשי חינוך, מספקי שירותי תמיכה, מספקי שירותי אדמיניסטרציה וניהול, אמנים ואנשי בידור, מסעדנים ועובדים בתחום ההסעדה והאוכל.

ענפים בישראל בהם השכר הממוצע הוא דומה או גבוה מהשכר הממוצע לכלל המשק: משווקי וסוחרי נדל”ן, נותני שירותי תעשייה, אנשי מנהל מקומי ובעלי תפקידים ציבוריים, העובדים בחברת החשמל, הביוב, המים, והטיפול בשפכים ובפסולת, המספקים שירותי ביטוח ושירותים פיננסיים, ובראש הרשימה – המספקים שירותי תקשורת ומידע, עם שכר ממוצע של לא פחות מאשר 23,300 ש”ח.

עליית השכר הממוצע במונחים ריאליים מפחיתה את העלייה הממוצעת בשכר

כשאנחנו בודקים את העלייה בשכר הממוצע בישראל, חשוב להתבונן בעלייה גם במונחים ריאליים. במהלך שנת 2018 עליה השכר הממוצע הכללי בישראל בכ – 6%. לצד עליה זו, שכאמור לא כולנו חשים בה, חשוב לציין את העליות במחירים. אמנם, במהלך שנת 2018 עלה מדד המחירים לצרכן רק בכ – 0.8%, אולם הנה כמה נתונים אודות עליות מחירים בשנה האחרונה על פי נתוני הלמ”ס:

• מדד המחירים של פירות וירקות טריים עה במהלך שנת 2018 במעל 17%
• מדד המחירים בתחומי הלבשה והנעלה עלה בכמעט 8%
• עוד עלו: מחירי הדלק והאנרגיה, מחירי הדיור, מחירי תפוקות התעשייה, ואחרים

בשורה התחתונה, העלייה בשכר הממוצע “מתקזזת” עם העלייה במדד המחירים לצרכן, אשר “נוגסת” בחלק מההכנסה הנוספת לטובת אותו סל של מוצרים.

השכר הממוצע בהייטק – מעל 22,000 ש”ח

גם השנה, ניראה כי ענף ההייטק מוביל את טבלת ענפי התעסוקה בהיבטים של גובה השכר הממוצע, כאשר גובה העלייה בשכר בענף ההייטק עלה בשיעור של מעל 2% ביחס לעלייה בשכר באותו הענף אשתקד. כ – 8.5% מכלל משרות השכיר במשק בישראל הן משרות הייטק, וגם בקרב הענף ישנה שונות גבוהה בין תחומי העיסוק והשכר הממוצע בהם – כאשר ענף המחקר והפיתוח מופיע בראש, עם הממוצע הגבוה ביותר, מעל פי שתיים ביחס לשכר הממוצע בכלל המשק.