דירוג לא מחמיא: תל אביב במקום ה-20 ברשימת הערים היקרות בעולם

בכל שנה, בתחילת חודש יוני, מפרסם הבנק השוויצרי הגדול UBS דו”ח חשוב בו מדורגות 77 ערים לפי יוקר המחייה בהן. מזה כמה שנים ברציפות שתל-אביב מתקדמת במעלה רשימת הערים היקרות, כל זאת למרות המחאה החברתית הגדולה שפרצה בסוף קיץ 2011 ושבעקבותיה נשמעו הבטחות מכל קצוות הקשת הפוליטית להביא להפחתת הנטל הכלכלי הרובץ על כתפי מעמד הביניים בישראל. בדו”ח של שנת 2018, שפורסם לאחרונה, תל אביב תופסת את המקום ה-20, מעל ערים דוגמת טורונטו, מדריד, מיאמי, פרנקפורט, לוס אנג’לס ואמסטרדם. ייתכן שאתם סבורים שמחירי הדיור הגבוהים (בארץ בכלל ובאזור המרכז בפרט) מהווים גורם מרכזי בדירוג שפירושו חיים מאתגרים כלכלית לתושבי העיר הלבנה. אם כך, וודאי תתפלאו לשמוע שאם מתעלמים מסעיף מחיר הדיור תל אביב דווקא מוסיפה ומטפסת מקום אחד.

לפניכם תיאור האופן בו נמדד יוקר המחייה בערים, על ידי UBS כמו גם ארגונים נוספים. נרחיב אודות משמעות הדירוג, כיצד מדורגות ערים אחרות בישראל (ירושלים למשל) והאם יוקר המחייה בערים מרכזיות בישראל צפוי לעלות או לרדת ביחס ליוקר המחייה בגושים אורבניים גדולים במדינות מפותחות ברחבי העולם.

סעיף הדיור אינו האחראי ליוקר המחיה בתל אביב 

מחירי הדיור בארץ הם מן הגבוהים בעולם, בישראל צריך לגייס כ-160 משכורות ממוצעות כדי לרכוש דירה ממוצעת, זאת לעומת כ-80 משכורות בלבד בממוצע בארצות ה – OECD. אבל ככל שהדבר נוגע לתל אביב עלות הדיור בה (רכישת דירה או תשלום דמי שכירות חודשיים) אינה שונה  מערים גדולות אחרות ברחבי העולם, ערים בהן יוקר המחיה הכללי דומה. ברשימת הערים היקרות של UBS כלולות 77 ערים כאשר ניו יורק מהווה את בסיס המדידה (יוקר המחייה בה מקבל ציון 100). כדי לערוך דירוג בין הערים נאספים נתונים אודות מחירי מוצרים ושירותים שונים בכל עיר, בסך הכול 128 משתנים. הדירוג הסופי הוא שכלול של הדירוג בכל סעיף. UBS מאפשרים נטרול סעיפים כאלה ואחרים כדי לבחון השפעתם על הדירוג הכללי, כאשר מסירים את עלות הדיור מרשימת הנתונים הנלקחים בחשבון תל אביב לא רק שאינה יורדת בדירוג יוקר המחיה הכללי אלא דווקא עולה מן המקום ה-20 ל-19. לפיכך, ברור שמחירי הדיור בתל אביב אינם שונים מאלה שבערים אחרות הדומות לה.

תל אביב יקרה גם לפי דו”חות אחרים

דו”ח מרכזי נוסף העוסק ביוקר המחייה בערים גדולות ברחבי העולם הוא זה של ארגון ECA International, ארגון שכל מטרתו איסוף והצגת נתונים אודות יוקר המחייה בערים גדולות, כל זאת כדי לאפשר לחברות בינלאומיות לחשב עלות החזקת כוח אדם בארצות שונות. לפי הדו”ח לשנת 2018 של ארגון ה-ECA תל אביב מדורגת במקום ה-14 ואילו ירושלים תופסת את המקום ה-17. בראש הרשימה נמצאות ערים כגון ציריך וג’נבה (שתופסות את שני המקומות הראשונים גם בדו”ח של  USB), טוקיו, סאול, אוסלו, ניו יורק ועוד.

לא רק שיקר לחיות בתל אביב אלא שיוקר המחייה בה עולה משנה לשנה

בבואנו לבחון את יוקר המחיה בעיר כזו או אחרת חשוב לתת דעתנו למגמת עליה או ירידה, אם ישנה כזו. ערים רבות ברשימת הערים היקרות של UBS שומרות על מיקומן מזה למעלה מעשור. כך למשל העיר ציריך בשוויץ מובילה את הרשימה כבר כמה שנים ברציפות, ניו יורק, כמעט מאז ומתמיד, היא העיר היקרה ביותר בצפון אמריקה, לוס אנג’לס שומרת על מיקום גבוה בעשור השלישי ברשימה ועוד. כשמסתכלים לאחור מגלים שתל אביב מטפסת במעלה הרשימה, בשנת 2014 דורגה במקום 34 ורק ארבע שנים אח”כ נמצאת במקום ה-20.

דירוג הערים היקרות: תל אביב במקום 32 בהכנסה ו-28 בכוח קניה

מן הדו”ח האחרון של UBS  עולה תמונה מדאיגה, לא רק שתל אביב יקרה והופכת יותר ויותר כזו עם חלוף השנים אלא שמבחינת הכנסות תושבי תל אביב מרווחים פחות מבערים בהם זול יותר לחיות. בהתבסס על השוואת מחירי 128 מוצרים ושירותים והכנסה ממוצעת ב-15 משרות אופייניות, כוח הקנייה של תושבי תל אביב נמוך מזה של תושבי ערים מרכזיות רבות ברחבי העולם.