ספורטאים בישראל משתפים – כך הופכים את הספורט לקריירה

כל הורה מייחל לעתיד מאושר של ילדיו. מה גם, שאנו כהורים לא פעם רואים את עצמנו אחראים על עתידם, מנסים להכווינם ולסייע בידם לבחור בדרך הנכונה ביותר. בחירת מקצוע או עיסוק נמנית בין אחת הבחירות המשמעותיות בחייו של כל אדם: אין זה פלא כי השאלה ‘מה תהיה כשתגדל?’ עולה פעמים רבות כבר כשהילד עדיין צעיר. אך בואו רגע נדבר על עיסוקים פחות מקובלים ממקצועות ההייטק וההנדסה. מה עם ילדים שחולמים מגיל צעיר להיות ספורטאים מקצועיים? 99% מקרב המבוגרים השתתפו בילדותם בחוגי ספורט שונים, אך אחוז מזערי מתוכם המשיך לעסוק בספורט באופן מקצועי בחיים הבוגרים. הילד שלכם מתכנן לעשות קריירה בתחום הספורט? הלכנו, בדקנו וריכזנו לנוחיותכם מידע אודות עיסוק מקצועי בספורט בארץ. לצורך כך ראיינו שני ספורטאים בוגרים שהחלו את הקריירה המקצועית שלהם בצעירותם. הבה נראה כיצד נראים חייו של ספורטאי מקצועי בישראל: על איזו שגרת אימונים יש להקפיד? אילו עלויות כרוכות בעיסוק מקצועי בספורט? לאילו הישגים ניתן להגיע אם מתמידים? וחשוב מכול, האם מי שבוחר לעשות קריירה בספורט מגדיר את עצמו כאדם מאושר?

הכירו – הספורטאים שלנו

אולג קריימר, בן 32, מחיפה – רקדן מקצועי. השנה הוא חוגג 20 שנים לעיסוקו בריקודים סלוניים ספורטיביים: הרומן שלו עם התחום החל כשהיה בן 12, עוד בארץ מוצאו – אוקראינה. לשיעור הראשון שלו הלך עם חבר לכיתה שביקש ממנו להצטרף מאחר ולא רצה ללכת לבד. החבר עזב לאחר שני שיעורים, אולג רוקד עד היום.

יעקב פיזנברג, בן 18, מאשקלון – סייף מקצועי. את אימוניו החל בהיותו ילד בן 8, כך שכעת מלאו 10 שנים מאז שלראשונה דרכה רגלו באולם האימונים. את הקרדיט על חשיפתו הראשונית של יעקב לענף הסייף יש לתת למורה הספורט שלו בבית הספר היסודי בו למד: יעקב נענה להזמנתו של המורה, הצטרף לשיעור ניסיון, אהב והתחיל לעסוק בספורט באופן מקצועי.

שגרת אימונים תובענית אך משתלמת

מיותר לציין, כי על מנת להפוך את הפעילות הספורטיבית לעיסוק מקצועי יש להקפיד על שגרת אימונים רציפה ולהקדיש לה שעות רבות בשבוע. אולג, למשל, מקצה לאימונים בין 12-15 שעות שבועיות: 4-5 אימונים בשבוע כל אחד של 3 שעות לפחות. יעקב, מתאמן 4 פעמים בשבוע – 3 שעות כל אימון.

נשמע לא פשוט? אכן. עם זאת, מאמציהם של שני הספורטאים הניבו תוצאות וכעת הם קוצרים את פירות ההצלחה.

אולג קריימר נטל חלק בקרוב ל-100 תחרויות ריקוד שונות. ביניהן אינספור תחרויות ואליפויות בארץ מטעם AIDA – ארגון המקדם את ענף הריקודים הספורטיביים בישראל, וכן, במספר תחרויות בינלאומיות ואליפויות בחו”ל. לזכותו של אולג ניתן לזקוף הישגים מרשימים, כגון, מקום שלישי באליפות AIDA בישראל לשנת 2017, מקום ראשון באליפות הארץ מטעם האיגוד ICCDS לפני 5 שנים ועוד.

גם יעקב פיזנברג, למרות גילו הצעיר, כבר הספיק להתחרות בעשרות תחרויות בארץ ובחו”ל. יעקב מזה שנים נמנה בין החברים בנבחרת ישראל ובמהלך תקופה זו צבר רשימה ארוכה של הישגים וזכיות. בין השאר: מקום רביעי באליפות עולם לנוער, מקום שישי באליפות אירופה לנוער, מקום שני באליפות אירופה לקדטים וממש לפני שבוע זכה במקום שלישי באליפות ישראל לבוגרים. לצד אלו מחזיק יעקב בגביע המדינה לנוער.

עיסוק מקצועי בספורט – קריירה שעולה כסף

סוגיית המימון היא, ללא ספק, המכשול העיקרי בדרכו של כל ספורטאי ישראלי. ועל אף כי קיימות תכניות מימון ממשלתיות ופרטיות לתמיכה בספורטאים בארץ, אחוז מצומצם ביותר של ספורטאים מובילים בישראל זוכה ליהנות מתמיכה כלכלית בקריירה המקצועית.

עם זאת, עיסוק מקצועי בספורט עולה לא מעט. ואלו המספרים:

ריקודים סלוניים:

• אימון קבוצתי – 300 ש”ח חודשי
• אימון אישי – 180-1,000 ש”ח לשיעור
• נעלי ריקוד – 400-500 ש”ח (כל כמה חודשים)
• בגדי אימון – 600 ש”ח (כל כמה חודשים)
• השתתפות בתחרות בארץ – 200-300 ש”ח
• ביגוד לתחרות – 1,500-5,000 ש”ח (כ-3 פעמים בשנה)
• השתתפות בתחרות בחו”ל + מחיר טיסה – 4,000-5,000 ש”ח

לאחרונה נסגרה אחת מהקרנות הפרטיות, אשר תמכה בענף הריקודים הסלוניים בישראל. למרות שעדיין נותרו מספר גופים פרטיים המשקיעים בענף, קשה מאוד להשיג מימון, ורוב הרקדנים נאלצים להסתדר בעצמם ולממן את העיסוק בספורט מכיסם הפרטי. מבחינה מסוימת זה מגביל: תקציב עצמי שביכולתו של הספורטאי להקצות אינו תמיד מספיק וניסיונות החיסכון מגבילים ופוגעים בביצועים ובתוצאות. אולג מעריך כי 20 שנות אימוניו הסתכמו מבחינתו בעלות כוללת של כ-150,000-200,000 ש”ח. וכפי שמשתמע מדבריו, מדובר בסכומים נמוכים יחסית לסדרי גודל המקובלים בענף: לרוב, ספורטאי ריקודים סלוניים משקיעים בקריירה המקצועית שלהם הרבה יותר ממנו.

סייף:

• אימון במועדון – 320-420 ש”ח לחודשיים
• 3 להבים לדקר – 1,500 ש”ח (אחת לחודשיים כי נוטים להישבר)
• ביגוד – 3,000 ש”ח (כל כמה חודשים – תלוי במידת הבלאי)
• השתתפות בתחרות בחו”ל + מחיר טיסה – כ-4,000 ש”ח (כ-3 טיסות בשנה, לא כולל אליפות אירופה ואליפות עולם)

סייף נמנה בין ענפי הספורט האולימפיים הפחות מתוקצבים על ידי המדינה ביחס ליתר הענפים. לאורך שנות אימוניו של יעקב, היו שנים בהם איגוד הסייף הישראלי היה לוקח על עצמו את מימון הטיסות של ספורטאים לחו”ל – היו שנים שלא. כמו כן, עיריית אשקלון נוהגת לחלק מלגות לספורטאים לפני נסיעותיהם לתחרויות, מה שמקל מבחינה מסוימת על יעקב באימוניו.

לדבריו של הספורטאי, קשה לסכם את הסכום הכולל שנדרש לשלם במהלך הקריירה המקצועית שלו. אל רשימת ההוצאות שפורטה לעיל, יש להוסיף גם את עלויות הטיפול בפציעותיו – פציעות שלא אחת דרשו מעורבות של מומחים פרטיים. עיקר הנטל לתקצוב עיסוקו של יעקב בספורט נשאו הוריו. לצד זאת, גם יעקב עצמו הצליח להיות שותף בהוצאות: חלק מהזמן הוא עבד במקביל ללימודיו ולעיסוקו בסייף – כלל לא פשוט. ברור כי באופן טבעי המגבלה הכלכלית מהווה את הגורם המעקב בקריירה המקצועית של כל ספורטאי: הצורך לעבוד מצמצם את היקף השעות שניתן להקצות לאימונים. מה גם, שהשתתפות במספר רב יותר של תחרויות ומחנות אימונים מקנה למתאמן יתרון ורמתו נחשבת לגבוהה יותר. מכאן, שאלמלא העניין הכלכלי, סביר להניח כי יכול היה יעקב להגיע להישגים גבוהים אף יותר.

אז איך מסתדרים בכל זאת?

אולג מממן בעצמו את עיסוקו בספורט ומוכיח שהשמיים הם הגבול. בבעלותו חברת CallMarker העומדת מאחורי פיתוח של מערכת חכמה בתחום הטלמרקטינג. כך בו בזמן הוא מממש את שני חלומותיו: לבנות קריירה בתחום ההייטק ולהפוך במקביל לרקדן מקצועי.

‘ריקודים זה חלק גדול ובלתי נפרד מהחיים שלי. בזמן הריקוד אני מרגיש חופשי. אני אוהב את ההרגשה הזאת, כאשר לאחר אימונים רבים, פתאום אתה מצליח לבצע משהו שלא הצלחת לפני. גם ההופעות מול הקהל – זו הרגשה נהדרת לעשות את זה. אני רוצה לרקוד כל החיים ומקווה שמצבי הבריאותי יאפשר זאת. התכנון הוא להמשיך בריקוד תחרותי במשך עוד כעשור לפחות’ – משתף אולג.

למרות הקושי הכלכלי, יעקב ממשיך לעסוק בסייף. הספורט האהוב הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלו. כבר מהתחלה היה משקיע המון שעות באימונים, בזמן שחבריו בילו את שעות הפנאי שלהם במשחקי מחשב. ‘הספורט התחרותי בכלל וסייף בפרט הפכו אותי למי שאני היום. דרך עיסוקי בספורט למדתי לעולם לא לוותר, לדבוק במטרה ולא לוותר – מבחינתי כעת אין משהו שהוא בגדר בלתי אפשרי’ – מעיד יעקב. יעקב מתכנן להמשיך להתקדם בענף הסייף כל עוד זה יתאפשר: ‘לצערי איני רואה את עצמי הופך את הסייף לקריירה מרכזית בחיי. מסייף קשה להתפרנס, לכן סביר להניח שבשלב מסוים אאלץ לפתח קריירה נוספת בתחום אחר’.

וקצת אופטימיות לענף הסייף: כפי שמספר יעקב, במהלך השנה האחרונה חל שיפור בתחום, והענף הוכר כספורט מועדף. זאת, לצד צמיחתו ההדרגתית של הסייף בארץ: היום ניתן לראות יותר ויותר ילדים מצטרפים לענף – מה שלא קרה לפני 10 שנים, כשרק החל את הקריירה שלו.

ספורטאים בנשמה

נסכם ונאמר שלמרות הקושי והמגבלות הכלכליות שמלוות את העיסוק בספורט מקצועי, מדובר בעולם מרתק. הדוגמאות שהוצגו כאן מוכיחות כי הרבה עבודה ונחישות משתלמות ובאות לידי ביטוי בתוצאות והישגים מרשימים בענפי הספורט השונים. לכן, בפעם הבאה שתשמעו מילדיכם הקטנים שהם רוצים להיות אלופים בענף ספורט כלשהו, אל תנפצו את חלומם… בסופו של דבר, תמיד אפשר למצוא פתרון כלכלי ולהפוך את הפעילות הספורטיבית לעיסוק מרכזי בחיים – עיסוק שיניב לא רק פרסים והוקרה, אלא גם הנאה אדירה וסיפוק עצמי!