תעודות סל והרפורמה החדשה – למה אפשר לצפות?

בתחילת החודש (מאי 2018) אישרה וועדת הכספים באופן סופי את תקנות הרפורמה בתעודות הסל, וקבעה לוח זמנים להטמעת שינויים משפטיים רחבי היקף במוצר הפופולארי להשקעה, הוא תעודות סל. מועד תחילת השמת השינויים על פי תקנות הרפורמה החדשה, נקבע לחודש אוקטובר השנה. אם כן, בעוד פחות משישה חודשים, ישתנה שוק תעודות הסל – והמשקיעים פחות ממרוצים. הרפורמה, תוכננה על מנת להגביר את הפיקוח (לצד הקטנה הפוטנציאל להפסדים עבור החברות המנהלות את תעודות הסל) והסדרת ההשקעה, כולל אי – מחוייבות המוצר להיצמד באופן מלא לנכס הבסיס שאליו צמודה התעודה. מה צפוי לנו לאחר שתיכנס רפורמת תעודות הסל לדרך? על כך, לפניכם.

השקעה בתעודות סל – לכל אחד, בכל זמן

תעודת סל הינה מכשיר השקעה ש”מדמה” השקעה בנכס בסיס כלשהוא – זה אמנם יכול להיות כל מוצר, אולם מרבית תעודות הסל עוקבות אחר מדד בשוק המוצרים להשקעה (למשל: מדד תל-אביב 125, מדד תל אביב נפט וגז, מדד ה – S&P 500, מדד נאסד”ק 100,  מדד תל בונד, ועוד) או בשוק הסחורות (זהב, נפט, כסף, סחורות חקלאיות, ועוד). הרכישה והניהול של תעודות סל הוא פשוט, כספי ההשקעה הם נזילים תמיד, ובשל ההנחה שבלתי אפשרי “להכות את השוק” לאורך זמן, כלומר לגרוף רווחים גבוהים מרווחי המדדים המכילים את המניות או המוצרים להשקעה הרווחיים והבולטים בשוק, ההשקעה בתעודות סל היא בחירה יצבה, בטוחה ובדרך כלל גם רווחית בעיקר למשקיעים פאסיביים ולהשקעות לטווח הארוך.

מה יקרה בשוק תעודות סל לאחר הרפורמה?

תעודות הסל יהפכו בקרוב ל”קרנות סל” (ETF) – מוצרי השקעה הפועלים במסגרת שונה של כללים. לדוגמה, קרנות הסל החדשות אינן חייבות, על פי מסמך הרפורמה, לספק את השינויים בנכס הבסיס באופן מדוייק. זאת, על מנת להגן על החברה המנפיקה את קרנות הסל מפני הפסדים. לצד זאת, דמי הניהול ברכישה ובאחזקה של קרנות סל – צפויים לעלות. המהלך צפוי להתחיל באוקטובר השנה ולהסתיים לקראת דצמבר, במהלך תקופה זו צפויים לשנות מעל 7700 מכשירים השקעה, תעודות סל וקרנות מחקות, את המעמד המשפטי שלהן, ולהפוך לקרנות סל על פי הכללים החדשים. מאידך, השינוי המשפטי בתכונות תעודות הסל לאלה של קרנות נאמנות,יאפשר למשקיעים ליהנות מרווחים נוספים כמו דיבידנדים למשקיעים מטעם החברות.

קרנות סל כשרות

 בנוסף לשינוי הדרמאטי של המאפיינים של תעודות סל, יושק מכשיר השקעה חדש בעקבות הרפורמה, הוא “קרן סל כשרה”. קרנות סל כשרות מיועדות לקהל המשקיעים שומר המסורת, והוא מוצר שצמוד לסל מדדים של חברות המתנהלות באופן כשר בלבד (למשל – חברות שלא עובדות בשבת או מציעות מוצרי מזון שאינם כשרים).

השינוי – לא בטוח שהוא לטובת המשקיעים

שוק תעודות הסל בישראל הוא שוק בהיקף של בין 99 ל – 100 מיליארדי שקלים. השינויים במבנה המשפטי ובתכונות מוצר ההשקעה, הדומה לשינוי התכונות המשפטית של אג”ח למאפיינים של קרנות נאמנות, צפויים להפוך את המוצר להשקעה פחות אטרקטיבי עבור משקיעים. העלייה בדמי הניהול, רצועת הביטחון המאפשרת לחברות המנהלות את קרן הסל שלא להיצמד לשינויי נכס הבסיס באופן מלא על מנת להקטין את חשיפת החברה המנהלת להפסדים פוטנציאליים – כל אלה, הופכים את קרנות הסל למכשיר השקעה שונה לחלוטין ביחס לתעודות הסל הפופולאריות. ביחד עם זאת, מכשירי ההשקעה המכונים ETF הם כאלה המזכירים מאוד את קרנות הסל במבנה המשפטי החדש שלהן – והם מכשירי השקעה הזוכים להצלחה רבה מסביב לעולם. אם כן, אולי קרנות הסל במבנה החדש והשונה מתעודות הסל שאנחנו מכירים כיום, יספקו למשקיעים את אותה האפשרות להשקעה פאסיביים, אשר עוקבת אחר מכשיר פיננסי יציב ואמין, בעל תשואות נאות ביחס למכשירי השקעה פסיביים לאורך זמן – אמנם, בדמי ניהול גבוהים יותר ועם “רצועת ביטחון” המאפשרת קיזוז רווחים להקטנת הסיכונים וההפסדים של החברה המנהלת.