הורדת מיסים יורדת מהפרק – מה קרה ליוזמה של שר האוצר?
שר האוצר משה כחלון מוביל מהלכים שמטרתם הקלת העומס הכלכלי על כלל אזרחי ישראל ועל בני מעמד הביניים בפרט. מאז נכנס לתפקידו במאי 2015 יזם השר תוכניות כגון “נטו משפחה”, “נטו תינוקות”, “נטו הוזלות” ועוד, כל זאת לצד השקעה מאסיבית ביישום תוכנית “מחיר למשתכן”. לקראת תום הרבעון הראשון של שנת 2018 נשמע שר האוצר מתחייב לנצל עודפי גביית מיסים, אם יסתבר שישנם כאלה, כדי להפחית את נטל המס. למען הסר ספק כוונת השר הייתה להיטיב מצבם של מי שעובדים ומשתכרים למחייתם ולא לבני העשירונים העליונים, בעלי נכסים, חברות, או ארגונים למיניהם. אין פלא שבקרב הציבור התפתחה ציפייה לבשורה משמחת אודות צעדים אופרטיביים להורדת מיסים, בשורה שאמורה הייתה להגיע מיד אחרי חג הפסח, עם פרסום תוצאות דו”ח משרד האוצר על גביית מיסים וניצול תקציב המדינה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2018. למרבה האכזבה מן הדו”ח שפורסם עולה כי לא נותרו עודפים בהיקף המאפשר הפחתת מיסים. מנכ”ל משרד האוצר, מר שי באב”ד, יצא בהכרזה ברוח זו והפך את העניין לרשמי, הורדת מיסים שתכנן משרד האוצר להנהיג לאחר חג הפסח יורדות, לעת עתה, מן הפרק. אספנו עבורכם מידע אודות ההטבות שבוטלו, הסיבה לביטולן והסיכוי שיתממשו בכל זאת בעתיד.
הורדת מיסים מתוך עיקרון של החזרת הכסף לציבור
הורדות מיסים ששר האוצר שואף ליישם הם חלק ממדיניות של “החזרת כסף לציבור”. לפי מדיניות זו אם ישנם עודפי גבייה יש לבצע מהלכים שיבטיחו שהציבור כולו ייהנה מן הכסף. החזרה כזו של כסף לציבור יכולה להתבצע בדרכים שונות, למשל באמצעות הענקת הטבות לבעלי נקודות זיכוי מס הכנסה, הפחתת מע”מ, הפחתת מס חברות, הטבות מס לאוכלוסיה בעל מאפיינים מסוימים ועוד. ייתכן ששר האוצר מיהר יתר על המידה להכריז על כוונותיו להפחית בנטל המס, אולי עדיף שהיה ממתין ומכריז על כוונות כאלה רק אם מתברר שאכן ניתן ליישמן. עם זאת, חשוב לזכור שהמשק מושפע מהצהרות של קברניטיו ויש ערך בכך שהקו בו דבק שר האוצר ברור וידוע.
דו”ח טוב אך לא נרשמו עודפים משמעותיים בהיקף גביית מיסים
חשוב לדעת שהעובדה שלא ניתן לממש תכנית הורדת מיסים אין בה בכדי להעיד על קשיים או אי עמידה ביעדים. למעשה, דו”ח משרד האוצר לסוף הרבעון הראשון של שנת 2018 מתאר תמונת מצב טובה במשק. מדובר בדו”ח המכונה “דו”ח ביצוע התקציב והכנסות המדינה” ובו מפורטות הכנסות המדינה מגביית מיסים והוצאותיה בהתאם לתוכנית תקציב 2018. הגירעון ברבעון הראשון של 2018 עמד על 2.1 מיליארד שקלים, שיפור משמעותי מגירעון של 2.3 מיליארד שקלים ברבעון הראשון של שנת 2017. יעד הגירעון לשנת 2018 נקבע על 2.9%, ברבעון הראשון היעד הושג ואף הרבה מעבר לכך עם גירעון שהסתכם בכ-1.9% מן התוצר הגולמי.
סטייה קלה בלבד בהיקף גביית המיסים
כפי שתואר לעיל, הכלכלה הישראלית איתנה והיעדים שהציבה הממשלה מסתברים כברי ביצוע. הסיבה שלא ניתן היה לממש תכנית הורדת מיסים היא פשוטה, למרות תחזיות לעודפי גבייה משמעותיים, בפועל הייתה סטייה של כ-700 מיליון שקלים בלבד. מכיוון שקצב ניצול התקציב עומד בקנה אחד עם התוכנית השנתית עודף גבייה של פחות מ-1.5 מיליארד שקלים אינו מספיק ליישום מהלכים של ביטול או הפחתת מיסים. ברבעון הראשון של 2018 המדינה גבתה מיסים (מכלל הנישומים, אזרחים, עסקים וארגונים כאחד) בהיקף של כ-71 מיליארד שקלים. עודף גבייה של 700 מליון מהווה פחות מאחוז מסך הגבייה, אין מדובר בסטייה משמעותית ולכן אי אפשר להתייחס אליה כאל נתון המצביע על מגמה. להפחתת נטל מס השפעות לטווח ארוך, אם היה שר האוצר מתעקש על יישום מהלך הורדת המיסים המתוכנן היה נוהג בחוסר אחריות שכן אין ערובה לכך שגם ברבעון הבא יהיו עודפי גבייה.
