Rampage – טובים השלושה מן הרוק
במקור “Rampage” היה משחק וידאו שראה אור לראשונה ב-1986 באולמות הארקייד. לא עושים היום יותר משחקים כמו פעם זה על בטוח. שלושה שחקנים, שלוש מפלצות, עיר אחת להחריב וצבא שלם שינסה לעצור בעדם. בלי מדריכים, בלי הסברים, בלי סצנות פתיחה ובלי שמירות(!). רק ג’ויסטיק אחד, שני כפתורים והמון המון כיף. שלושים שנה מאוחר יותר המפיצה – חברה בשם Midway עליה השלום – נרכשה על ידי חטיבת המשחקים של חברת Warner Brothers לרבות הזכויות למשחק Rampage שכבר הפך לסדרה. כעת נשאלת השאלה, רבים וטובים ניסו להביא את עולם משחקי הוידאו אל עולם הקולנוע. כמעט כולם נכשלו ואלו שהצליחו הצליחו חלקית בלבד. האם WB תצליח להביא למסך הגדול סרט מפלצות שיצליח להעביר את הפשטות והקסם של משחקי הארקייד או שמה תרד לתהום הנשייה עם עוד אשפה הוליוודית של 20 דקות הרס וחורבן ו-120 דקות ניסיון לייצר ספור שלאף אחד לא אכפת?
זאב, תנין וגורילה פוגשים בסוג של מיכל “מוטגן” מצבי הנינג’ה, מעלים 4-3 טון במשקל ומחליטים לעלות אל העיר הגדולה ולהחריב ולרמוס את כל הנקרה בדרכם. זוהי העלילה של הסרט. לא, לא על רגל אחת. זה בדיוק מה שקורה שם. פשוט, קל להבנה ומאוד מאוד זורם. מה שאהבתי זה שלא בזבזו שום רגע ותוך כ-20 דקות ראינו גורילה עצומת ממדים מרסקת כלי רכב כאילו היו ביצים ללא קליפה וקצת (אבל ממש קצת) אחרי זה זאב שתופס מסוק(!) בפיו כמו צלחת פריסבי. אפילו הבדיחות קקי ופיפי הגרועות של הניצב הראשי דוויין “דה רוק” ג’ונסון שאין שמץ של ספק שלוהק לתפקיד רק עבור הרייטינג עברו לי מעל הראש מבלי לעקם את הפרצוף ולו פעם אחת. הוא היה כל כך זניח שהיו יכולים לשים במקומו שחקן מבוליווד עם דיבוב בדיליי כמו בסרטי קונג פו סיניים ועדיין לא היה לי אכפת. כנ”ל ג’פרי דין מורגן המהולל ששיחק דמות לא ברורה של דושבג שעד עכשיו אני לא מצליח להבין אם הייתה רצינית או צינית. הייתי שם במקום שניהם זוג גידמים שמשחקים שחמט וזה היה נראה לי אולי אפילו קצת יותר מעניין. הסיבה המאוד פשוטה לכך היא שהמפלצות גנבו את ההצגה.
יש בסרט כמה וכמה טריביוטים ברורים למשחקי הוידאו. השמות של המפלצות – ג’ורג’ הגורילה וראלף הזאב. גם חלק מגרימת ההרס והחורבן הוא בהשראת המשחק – כניסה חזיתית בבניינים, השלכת כלי רכב, השלכת כלי רכב על מסוקים וכמובן מיטוט בניינים. רק דבר אחד היה חסר לי וזה לחטוף אנשים מחלונות ולאכול אותם אבל אנשים נחטפו ונאכלו מתוך סירות ואוטובוסים אז זה נסלח.
תזמנתי כ-40 דקות מהרגע שהמפלצות מגיעות לעיר הגדולה והכיף האמיתי התחיל ועד שענני האבק התפזרו. זה יפה מאוד עבור סרט של שעה ו-55 דקות. בייחוד כשכל הדרך מטפטפים לצופה עוד רכב מעוך, עוד גופת חייל מארינס חסר מזל לעוסה ועוד בניין עשוי פלקל שהתמוטט על יסודותיו. נהניתי מאוד מהחורבן והבלגאן. אין מה להגיד, זה פשוט מגניב. אני חושב שהחבר’ה מ-IMAX DMR רק מוסיפים ומשתפרים עם הזמן. התלת ממד בסצנות השיא ואלו שהואטו בכוונה על מנת לעשות לנו קצת דאווין היו סוף הדרך כשהסתובבו לי מול העיניים. יש לי רק שתי טענות על האקשן. האחת – הסוף הוא עלוב עלוב עלוב; שתיים – ההחלפת מהלומות בין המפלצות הייתה יכולה להיעשות הרבה יותר מגניב ממה שעשו ממנה.
הסרט Rampage הוא סרט קיצי לפתוח בו את האביב. מיועד למאוכזבי Pacific Rim 2 ומי שנותר בו ריק מסוים של חורבן ומכות של מפלצות. מאוד קליל. מהסרטים האלה של לשים את המוח על ניוטרל ולהתנתק לכמה שעות. מייצג בכבוד את הפשוט וכיף של נוסטלגית משחקי הוידאו של פעם. אני נהניתי.
