הפחתת מיסים בדרך – האם ההפתעה של כחלון טובה לנו?
באפריל 2017 הושקה תכניתו של שר האוצר, מר משה כחלון, “נטו משפחה”, לדרך. תכנית “נטו משפחה” הוזילה את עלויות המחיה והגדילה את השכר נטו למשפחות בעלות ילדים קטנים, על ידי שינוי בשיטת חישוב המס והנקודות הנצברות לזיכוי ממס אצל הורים לילדים, שינויים במחירים (למשל עבור צהרונים), והקלות על ייבוא מוצרים למשפחה, כמו בגדי ילדים. בדצמבר של אותה שנה, הכריז שר האוצר על תכנית “נטו הוזלות”, שעסקה בהוזלת המחירים של מוצרים בקטגוריות שונות, כמו ביגוד, מוצרי חשמל, צעצועים, ותמרוקים. במרץ השנה (2018), נשאל מר כחלון בנוגע לתכנית ה”נטו” הבאה שלו, והשיב כי התכנית הבאה המתוכננת לצאת לפועל היא תכנית “נטו הפחתת מיסים”, על רקע הגידול המשמעותי בהכנסות מיסים – בשיעור של מעל 10% במהלך חודש אפריל. האם תכניתו של שר האוצר להפחתת מיסים היא ישימה? ואם כן, כיצד תשפיע עלינו?
נטו הפחתת מיסים – מה צפוי לנו?
המוטיבציה לתכנית הפחתת מיסים של שר האוצר נובעת מגידול משמעותי בהכנסות ממיסים לאחרונה – בשנת 2017 סך ההכנסות ממיסים למדינה הגיעו לשיעור של כמעט 20 מיליארדי שקלים. לא כל ההכנסות ממיסים היו מתשלומי מיסים של משפחות ובתי אב – חלק מההכנסות למיסים נבעו מתשלומי חברות, כמו למשל תשלומי המס שבוצעו חברות סטארט-אפ בעסקאות מכירה בולטות בשווי של מיליוני שקלים, כמו למשל עסקת מובילאיי.
הפחתת מיסים לשכירים ועצמאיים בעלי עסקים קטנים, עשויה לשמש מנוע לצמיחת המשק – עם הגדלה בשכר נטו, או בהכנסה הפנויה, הנותרת בידי העובדים. כך, שכר העבודה יגדל, אטרקטיביות העבודה תגדל, שיעורי האבטלה יפחתו והצמיחה במשק תגדל. לצד זאת נאמר, כי שיעורי האבטלה כיום בישראל הם נמוכים, וכי על אף גידול בתוצר הלאומי השנתי ובהכנסה הפנויה הממוצעת של משקי האב בישראל – הגידול בהוצאות ובחוב של משקי הבית גדל בשיעורים גבוהים, ובכך אינו מאפשר לבתי האב לצאת ממעגל האימים של משיכת יתר בסכומים עולים והולכים. הפחתת מיסים עשויה לאפשר ותר הכנסה פנויה למשפחות – אולם ביחד עם זאת, ניראה כי נידרש פתרון כולל יותר, שיכלול אף היבטים של חינוך פיננסי, שיאפשר איזון נכון יותר כלכלית של משקי הבית בישראל.
הפחתת מיסים גורפת – בנק ישראל ביקורתי
בכירים בבנק ישראל טוענים כי תכנית “נטו הפחתת מיסים”, אשר תפחית את הכנסות הממשלה ממיסים, תזיק למשק יותר מאשר תועיל לו. עוד, מספרים בבנק ישראל כי העלייה בהכנסות ממיסים נוסעת בעיקר מעסקאות חד פעמיות וכי הפחתת שיעורי המיסים בשל ההכנסות החד פעמיות הגבוהות מתשלומי מס בישראל, תוביל לקיצוץ משמעותי בתקציבים הממשלתיים ולפגיעה באיכות החיים ובמאזן ההכנסות – הוצאות הממשלתי. לצד אלה, נשמעת הטענה כי שיעורי האבטלה בישראל הם מהנמוכים שידענו (3.7%), ושיעור ההשתתפות בתעסוקה במשק נמצא ברמת שיא. אם כן, הפחתת מיסים והגדלת ההכנסה הפנויה – לא תשפיע על המאזן במשק כמצופה.
הפחתת מיסים תהיה פחות יעילה מהשקעה בפריפריה, למשל
ניראה כי בבנק ישראל דווקא מספקים אלטרנטיבת לתכנית הפחתת המיסים של כחלון. לדוגמה, מדברים על “כיסי אבטלה” באזורי ספר ובפריפריות, שם שיעורי האבטלה גבוהים משמעותית ביחס לערי מרכז הארץ. ההשקעה הלא מספקת בחינוך לא מעודדת את הנערים והנערות בישראל להישגים, וההוצאה על חינוך (בכלל זו גם חינוך פיננסי, לניהול תקציב ומאזן נכון כלכלית, כבר בגילאי בית הספר) עשויים להשפיע על יכולות משקי הבית בישראל לנהל את התקציב שלהם. במקום הפחתת מיסים, קוראת נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, ליצירת מקומות עבודה אטרקטיביים בפריפריות, ולהעלאת התקציבים לחינוך לעידוד מצוינות ותהליכי לימוד איכותיים. ייתכן, שחינוך פיננסי והתמודדות עם סביבות בהן הזדמנויות לא מספקות, תשפיע באופן שוויוני ומתאים יותר לניהול ההכנסה הפנויה במשקי הבית בישראל, ביחס להפחתת מיסים.
