משפחה עם תקציב? מה שמתאים לארגונים גדולים יכול לפתור כל מינוס

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעל 80% מבתי האב בישראל נמצאים לפחות חלק מהשנה באון קבוע במצב של משיכת יתר (“אוברדראפט”). ניראה כי רבים מאיתנו מתמודדים עם מצב בו ההכנסות החודשיות (או תזרים המזומנים) פשוט אינו מספק, ביחס להוצאות החודשיות שלנו. במצב כזה, הגירעון (או מינוס) של אותה משפחה הולך וגדל, אנחנו מתפתים להלוואות מהירות לכיסוי הגירעון ובעצם מגדילים עוד את הפער בין ההכנסות להוצאות (לטובת ההוצאות, לצערנו) ומרחיקים את האיזון המיוחל. מה עושים במקרה כזה?

כ – 70% מהמשפחות בישראל מספרות כי הן מתנהלות לפי תקציב. ניהול תקציב הוא פתרון מוכר בתחום העסקי, בו עסקים וארגונים מחלקים באופן מושכל וידוע מראש את ההכנסות שלהן, בין הוצאות שונות כך שלא יוצר גירעון תקציבי. בניהול הפיננסי המשפחתי, אנחנו מתנהלים לא פעם באופן אירעי, מבלי לקבוע גבולות, לנהל את גובה ההוצאות בסעיפים השנים או לעקוב אחר ההוצאות. כאשר משפחה אינה מסוגלת לשמור על ההוצאות החודשיות במסגרת התקציב, שווה לשקול שימוש בכלי הפשוט והיעיל הזה, על מנת לצמצם את ההוצאות ולשלוט בהן, במיוחד במקרים בהם בלתי אפשר להתמודד עם הפער בין ההכנסות להוצאות באמצעות העלאה של ההכנסות.

בניית תקציב משפחה – על מה אנחנו באמת מבזבזים את הכסף?

במחקר שנערך על ידי חברת מאסטרקארד, נשאלו המשתתפים כיצד לדעתם מתחלקת עוגת התקציב בבית. מעל 50% מהנשאלים ציינו כי רכיב מוצרי המזון הוא העיקרי בתקציב, מעל שליש מהנשאלים ציינו את ההוצאות השוטפות כרכיב עיקרי. אולם כ – 20% מהנשאלים ציינו כי הם מוציאים אחוז ניכר מההכנסה על רכישת מוצרי ביגוד והנעלה, וחלק קטן (כעשרה אחוזים) ציינו כי חלק ניכר מן התקציב משמש למימון גאדג’טים, בידור ומוצרי חשמל. לאחר מכן, נשאלו הנחקרים מה הן הקטגוריות המאפיינות רכישות מיותרות המבוצעות באופן שגרתי, כלומר, רכישות שהנשאלים מצטערים שביצעו. התגובות מפתיעות – מעל שליש מהנשאלים (32%) ציינו כי התחרטו על רכישת מוצרי ביגוד והנעלה. כרבע מהנשאלים ציינו שהם רוכשים יותר מידי מוצרי מזון, ועוד כעשרים אחוזים התחרטו על רכישות מוצרי חשמל, גאדג’טים וכדומה. 

עולה, אם כן, כי קביעת כללים לניהול התקציב ולהוצאות כספים עשויה למנוע רכישות שתתחרטו עליהן – במיוחד כאשר מדובר ברכישות אשר תופסות עשרות אחוזים מכלל הכנסה החודשית.

בניית תקציב משפחתי היא תהליך

סקרים מראים כי יש פער מהותי בין גברים לנשים בכל הקשור למעקב אחר חשבון הבנק, כמו גם  לגבי תחושת האחריות בנוגע לניהול ההכנסות וההוצאות והמצב הכלכלי של המשפחה. ראשיתו של התהליך לבניית תקציב משפחתי, אם כן, הוא בתיאום ציפיות בין בני הזוג, והיכרות מעמיקה של שניהם עם המצב הכלכלי ותקציב המשפחה. לעיתים תדפיסי המכונות האוטומטיות של הבנק לא יספיקו – ומוטב לחפש ייעוץ מקצועי, שיסייע “לשים את הקלפים על השולחן” ולהתעמת עם המצב הכלכלי כפי שהוא. הכרת החזקות והחולשות של מנהלי התקציב, הלא הם בני הזוג עצמם, תוביל לחלוקה נכונה של תפקידים, ולניהול מיטבי של הכסף בבית: כמה כסף נכנס, כמה כסף צריך להוציא, ואיך מקטינים מינוס.

איך מצמצמים מינוס?

תפישת הבית והוצאותיו כעסק אמיתי מסייעת לניהול התקציב בצורה חכמה ומאוזנת. לבניית תקציב שיתאים במדויק לבית על צרכיו, יש להבין מה גובה ההכנסות החודשיות ולחלק את ההוצאות על פי קטגוריות הוצאה (מזון, ביגוד, בידור, חינוך, וכדומה) בהתאם לסדרי העדיפויות של המשפחה (לא לשכוח גם סעיף בילויים ובחירה אישית, במידת האפשר). בחינה מעמיקה של ההוצאות השוטפות, בדיקת היכולת לצמצום העלויות בהוצאות ההכרחיות וכן ויתור על ההשקעה בדברים שאינם הכרחיים לניהול חיי משפחה באופן תקין, גם אם מדובר בשינוי זמני שיאפשר “להרים הראש מעל המים”, יקדם מהלך של איזון תקציבי ושליטה מודעת בהתנהלות הכלכלית של המשפחה. ניהול תקציב משפחתי יסייע ביציאה מכל מינוס ובהמשך, עשוי לאפשר גם הנאה ממותרות שלא באו בחשבון בטרם החל תהליך ההבראה הפיננסית.