קרנות נאמנות מפסידות בגדול מאז תחילת 2018 – לאן הולכים מכאן?

שוק מוצרי ההשקעה הפסיביים, המאפשרים השקעה בסגנון “שגר ושכח”, בסיכון נמוך ומנוהל, ולטווחים ארוכים – היה תמיד מהשווקים השוקקים, האטרקטיביים למשקיעים חסרי ניסיון כמו גם למנהלי תיקי השקעות כאופציות לגידור הסיכון ולשליטה על רמת החשיפה למוצרים בעלי רמת יציבות נמוכה. בשנת 2018, סך ההשקעות במוצרי השקעה פסיביים, עומד על מעל 130 מיליארדי דולרים – עליה של מעל 2.5% רק בחודש האחרון. ניתן לראות את שוק קרנות הנאמנות כשוק להשקעה פסיבית. קרנות נאמנות הן מוצרי השקעה מנוהלים, המאפשרים השקעה לטווח בינוני או ארוך וניתנים לפדיון החל משנתם השישית (או השלישית במקרים מסויימים). החוסכים זכאים להטבות אם ממשיכים לחסוך לטווח ארוך ועד גיל הפרישה.

במהלך שנת 2018 – עד כמעט אמצע פברואר – נפדו מקרנות הנאמנות בישראל כמעט שני מיליארדי שקלים. שוק קרנות הנאמנות בישראל, מנהל נכון לפברואר 2018 כ – 244 מיליארדי שקלים. מה קרה בשוק המניות שגורם למה שניראה כמו בריחה היסטרית של המשקיעים ממנו, דווקא כאשר מדובר במוצר השקעה סולידי יחסית? על השינויים המפתיעים בשוק קרנות הנאמנות בשבועות האחרונים – לפניכם.

הפסדים משמעותיים, ובהלה כוללת

קרנות נאמנות, כמו מוצרי השקעה מנוהלים אחרים, מגיעות ברמות סיכון שונות. מנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות, הפועלים להשקעה מיטבית של כספי העמיתים באפיקים שונים, משקיעים באפיקים מנייתיים ובלתי יציבים חלק מכספי הקרן על פי אמנת ההשקעה של הקרן. במהלך השבועות שכבר חלפו בשנת 2018, לצד השוק הבלתי צפוי בארה”ב וירידות השערים יוצאות הדופן במדדים השונים, כולל המדדים בישראל (ת”א 35, ת”א 125, ת”א 90, כמו גם המדדים האמריקאיים דאו ג’ונס ו – S&P 500), איבדו גם קרנות הנאמנות בממוצע מעל 1% מאז תחילת השנה. המשקיעים הגיבו – ומשכו מעל 1.5 מיליארדי שקלים בשבוע הראשון של פברואר, הפדיונות נמשכו אל תוך השבוע השני של החודש.

שנת 2017 היתה טובה, אולי טובה מידי למשקיעים

רגע קל לפני שהשוק הפך תנודתי ואפילו המדדים, שאין יציב מהם, הראו הפסדים וירידות ערך,  נחתמה אחת השנים הטובות ביותר למשקיעים – שנת 2017, במהלכה לא משנה מה היה הרכב תיק ההשקעות שלך – כנראה שגרפת רווחים נאים. במהלך שנת 2017 כמעט כל מוצרי ההשקעה הציגו תשואות גבוהות ויציבות – מניות, אגרות חוב, מדדים ומוצרים עוקבי מדד, ואחרים. “מדד הפחד”, אותו המדד שערכו נקבע על פי סטיית התקן של מדד S&P500 והאומד את התנודתיות שהמשקיעים צופים להתמודד איתה בשוק מוצרי ההשקעה – היה נמוך. הפחד נעלם, וההשקעות היו ספקולטיביות ואמיצות.

גם בשוק קרנות הנאמנות, ראינו יותר ויותר קרנות נאמנות בעלות שיעור גבוה של חשיפה למניות, או במילים אחרות – קרנות נאמנות בעלות פוטנציאל רב יותר לרווחים, כו גם להפסדים. וזה אכן מה שקרה, כשהבורסה התערערה וצניחות השערים החלו – קרנות הנאמנות החלו גורפות הפסדים, כשאר אלו שהובילו את ההפסדים היו אלו בעלות החשיפה הגבוהה למניות ולאגרות חוב קונצרניות בדירוגים נמוכים.

קרנות נאמנות – אלטרנטיבות נוספות למוצרי השקעה פאסיביים

בעוד קרנות הנאמנות מציגות אפשרות מעניינת לניהול תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאפשריות התאמה גבוהות לאופי בעל התיק – הרי שכיום, ובמיוחד מאז הוצגה בשוק קופת הגמל להשקעה – קרנות הנאמנות הן כבר לא אותו “כוכב זוהר” בשמי שוק המוצרים הפאסיביים להשקעה. בעבר, היו קרנות הנאמנות האופציה הטובה ביותר עבור משקיעים ליהנות מתשלום דמי ניהול נמוכים לצד נזילות בינונית של כספי ההשקעה וחיסכון בתשלום מיסים עם הטבות המס שקרנות ההשקעה זכאיות לו. כיום, קופות הגמל להשקעה מציגות אלטרנטיבה נזילה יותר, בדמי ניהול נמוכים, ועם הטבות במס (כולל עידוד באמצעות ניכויי מס נוספים להשקעות לטווח ארוך ואף עד הפרישה לגמלאות), ולא פלא שמאז הצגת קופות הגמל להשקעה לשוק הישראלי, בתחילת 2016, כבר מגלגל שוק קופות הגמל להשקעה מעל שני מיליארד שקלים.