עמלה צולבת – מה זה אומר ואיך ההפחתה הקרובה תשפיע עלינו?

בכל עסקה באשראי משתתפים ארבעה שחקנים – הרוכשים, הם בעלי כרטיס האשראי המעוניינים לבצע רכישה ולשלם תמורתה באשראי; המוכר – הוא ספק המוצר או השירות שיקבל את התמורה לו מחברה האשראי במועדים קבועים; ועוד שני שחקנים – הם חברת האשראי (החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי) וחברת הסליקה (המספקת את שירותי החיוב באשראי). בכל עסקת אשראי, בכל סכום, נגזרות שתי עמלות על התשלום – עמלה צולבת ועמלת סליקה. לאחרונה, התקבל מתווה להפחתת העמלה הצולבת באופן משמעותי. אם העמלה הצולבת היא בסופו של דבר חלק מעלות המוצר המשתקפת למשלם, כלומר ללקוח – האם ההפחתה בשיעור העמלה הצולבת ישפיע עלינו, הצרכנים?

עמלה צולבת – מה היא וכמה היא עולה לנו?

העמלה הצולבת היא, כאמור, חלק מכלל עמלת הסליקה באשראי המנוכה מסכום המוצר שאנחנו משלמים בפועל. נסביר באמצעות דוגמה – אם רכשנו מוצר בסכום כולל של 100 ש”ח, אנחנו אמנת נשלם 100 ש”ח, אולם המוכר יקבל לחשבון הבנק שלו רק 98 ש”ח – זאת, בשל הפחתה של עמלות (בדרך כלל בגובה של עד 2%, קצת יותר אם מדובר בשירותי סליקה מקוונים) מסך המחיר למוצר.

אם כן, המוכר מקבל תמורה מופחתת עבור כל עסקת אשראי. ההפחתה, היא עמלה הפעולה, נחלקת בין שני גופים עסקיים – העמלה הצולבת היא הסכום שאותו מקבלת חברת האשראי (היא החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי ללקוח) בגין כל פעולה – ושיעורה עומד כיום על 0.7% מכל עסקה המבוצעת בתשלום נדחה או באשראי (העמלה על תשלומים בכרטיס חיוב מיידי, הם כרטיסי הדביט, עומדת על 0.3% בלבד). עמלה נוספת היא עמלת הסליקה אותה גובה חברת הסליקה – עמלה זו אנה מפוקחת על ידי בנק ישראל וגובהה משתנה בין נותן שירות אחד לאחר, אולם כלל העמלה המשולמת על ידי המוכר עבור כל עסקה באשראי מהווה 2% בעסקת אשראי בסליקה פיזית של הכרטיס, וכ – 2.5% בעסקה במסמך חסר, באופן מקוון.

העמלה הצולבת בישראל ובעולם

ישראל אינה המדינה היחידה הגובה עמלה צולבת – למעשה, מרבית מדינות המערב גובות עמלה זו כחלק מהתשלומים עבור שירותי הנקת והחזקה של כרטיס אשראי. שיעור העמלה הצולבת בישראל כיום הוא נמוך מזה המשולם באירופה – באירופה שיעור העמלה הצולבת הוא רק 0.3% (זהה לשיעור העמלה הצולבת בכרטיסי חיוב ישיר בישראל) – אולם תשלומי הריביות גבוהות באופן ניכר ביחס לשיעורי הריביות הנהוגים בישראל, מה שמקזז את ההפרשים. שיעור העמלה הצולבת בישראל הוא נמוך ביחס לזה המקובל במדינות אמריקה (ארה”ב וקנדה).

מתווה ההפחתה בעמלה הצולבת

לאחרונה נקבע על ידי נגידת בנק ישראל, הגברת קרנית פלוג, מתווה להפחתת העמלה הצולבת המשולמת לשלוש חברות האשראי הפועלות כיום בישראל (הן לאומי קארד, ישראכרט, וכאל – שלושתן נשלטות על ידי בנקים בישראל). הפחתת העמלה הצולבת תבוצע בשלוש פעימות, להלן:

• בינואר 2019 – יופחת שיעור העמלה הצולבת מ – 0.7% ל – 0.6%
• בינואר 2021 – יופחת שיעור העמלה הצולבת מ – 0.6% ל – 0.55%
• בינואר 2024 – יופחת שיעור העמלה הצולבת מ – 0.55% ל – 0.5%

עבור חברות האשראי, כלל ההפחתה בשיעור העמלה הצולבת מבטא אבדן רווחים כולל של כ – 600,000,000 ש”ח בכל שנה.

הפחתת העמלה הצולבת – האם המחירים ירדו?

כל בעל עסק המספק שירותי מכירה גם בתשלום באשראי, מספק ללקוחות שירות שעולה לו כסף – בשורה התחתונה, את אותו המוצר (או השירות), הוא יכול למכור במזומן או בהמחאה, ולקבל אליו 100% מהתשלום – או באשראי, בניכוי עמלת הסליקה הכוללת את שיעור העמלה הצולבת. אז אמנם, נגידת בנק ישראל תפחית את שיעור העמלה הצולבת מה שיגדיל את הרווח של הסוחרים בגין כל עסקה באשראי (אלא אם ההפחתה בעמלה הצולבת “תיבלע” על ידי עמלת הסלקה, במקרה הזה מי שירוויח הוא חברות הסליקה) – אולם בסופו של יום, ההנחה היא שאותה הפחתה בשיעור העמלה הצולבת לא תתגלגל את הקונים ולא תביא לירידות מחירים. אם כן, לצד ההפחתה בעלויות התשלומים באשראי עבור בתי עסק, אנחנו לא צפויים לראות הפחתה במחירי מוצרים, באופן כללי או בתשלום באשראי. לצד רווחים גבוהים יותר לבתי העסק (או עבור חברת הסליקה), יחול צמצום משמעותי ברווחיהן של חברות הנפקת כרטיסי האשראי, אשר בבעלות הבנקים.