איתור כספים אבודים – כל הדרכים האפשריות שכדאי לכם להכיר

מעל 55% מבתי האב בישראל “מתנדנדים” לאורך החודש בין מצב של יתרת זכות בחשבון העו”ש לבין יתרת חובה (משיכת יתר) בחשבון. כ – 40% נמצאים במצב של משיכת יתר חלק גדול מהזמן. מצחיק לחשוב על הנתון הזה, לצד הנתון הבא – מיליארדי שקלים “שוכבים” שכוחים במסגרות לא פעילות, כמו חשבונות עו”ש, חסכונות פנסיוניים, ביטוחים למיניהם, חסכונות ופיקדונות. רבים מאיתנו, ואפילו חלק מאלה שקוראים שורות אלה ממש ברגע זה – הם הבעלים הגאים שלסכומי כסף לא מבוטלים, שנשכחו. החיפוש לטובת איתור כספים אבודים הוא חשוב לכולנו, וכ – 25% מן המחפשים, בממוצע, צפויים לאתר כספים כאלה שנשכחו. אז, בואו נפשיל שרוולים, ונבדווק – מה הם האפיקים העומדים לרשותכם, לאיתור כספים אבודים?

למה חשוב לאתר כספים אבודים?

מעבר לתשובה הברורה על שאלה זו – איתור כספים אבודים עשוי לקצץ במשיכת היתר שלנו או להגדיל את ההכנסה הפנויה החודש – חשוב לאתר כספים אבודים גם במקרים בהם לא תוכלו למשוך אותם ולהשתמש בהם, למשל במקרים של חשבונות פנסיה אבודים. כספים אבודים הם בדרך כלל כספים מפסידים – תנאי ה”אחסון” של הכספים, הריביות עליהם והעמלות המנוכות באופן אוטומטי מן הסכום שנשכח – הופכים את האפיק הנשכח לא יעיל. בנוסף, חשוב שתדעו ותנהלו את הנכסים והחסכונות שלכם באופן מושכל. אין סיבה להחזיק שני אפיקי חיסכון לפנסיה כשאחד מהם אינו פעיל – נכון יותר לאחד את שני החסכונות, וליהנות מתנאי חיסכון טובים יותר ומתשלום דמי ניהול מרוכזים ונמוכים יותר.

דווקא הדוגמה של איחוד חשבונות חסכון לתקופת הפנסיה הוא דוגמה רלוונטית במיוחד, מפני שעם ממוצע של החלפת עבודות אחת לשלוש שנים, חלק לא מבוטל מאיתנו פותח אפיק חיסכון חדש לפנסיה עם כל החלפת עבודה, ואולי גם שוכח מאפיק החיסכון הקודם אליו הופקדו כספים רבים – מטעמכם ומטעם המעסיק. איתור כספים אבודים כאלה ואיחודים באפיקי חיסכון (או אף משיכתם לעו”ש ושימוש בהם) – הוא יעיל, כלכלי, וגם מוסיף לרווחה הכלכלית, כאמור.

דרכים אפשריות לצורך איתור כספים אבודים

חשבונות בנק

חשבונות עו”ש לא פעילים הם חשבונות בהם לא בוצעה אף פעולה בששת החודשים האחרונים. במקרים של חשבונות בנק לא פעילים – הבנק מחוייב להודיע ללקוח על קיומים והוא מנסה לעשות כן באמצעות פרטי ההתקשרות שיש ברשותו, אולם לא אחת מתגלה כי אותם פרטי ההתקשרות אינם מעודכנים וההודעה אודות אותם חשבונות בנק לא פעילים אינה מגיעה לנמען. 

מערכת “הר הכסף” מבית משרד האוצר ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, מאפשרת חיפוש במאגרי המידע של בנק ישראל, ולאתר חשבונות בנק לא פעילים בכלל הבנקים. אם יש לכם חשבונות לא פעילים (בכל יתרה, כולל יתרת חובה) – תקבלו את פרטי ההתקשרות של הבנק המנהל אותם. על מנת לקבל עוד פרטים, למשל אודות היתרה באותו חשבון בנק לא פעיל – עליכם להתקשר אל הבנק או להגיע לסניף הרלוונטי. המערכת מאפשרת גם איתור חשבונות בנק לא פעילים של קרובים שנפטרו, בהינתן מספר הזהות, תאריך הנפקת תעודת הזהות, ותאריך הפטירה של אותו קרוב משפחה.

לחיפוש בחשבונות בנק

חסכונות פנסיוניים ופוליסות ביטוח חיים

מערכת נוספת מאותו בית יוצר (משרד האוצר ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון), מאפשרת איתור כספים אבודים בחסכונות פנסיוניים (קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות) ופוליסות ביטוח חיים ופוליסות ביטוח למקרה מוות, עם או ללא מרכיב של חיסכון. מעל 30 מיליארדי שקלים “נשכחו” בחשבונות כאלה שהם לא פעילים – כדאי להפיק דו”ח ולבדוק אילו מוצרי חיסכון לא פעילים קיימים על שמכם והאם גם אתם יכולים לאתר בהם כספים אבודים גם כאן, כמו במערכת הקודמת, ניתן לבצע חיפוש גם על שמו של קרוב משפחה שנפטר.

אגב, הוראה שיצאה לאחרונה מחייבת גם כל מוסד פיננסי לבדוק קיום תכניות חיסכון לפנסיה לא פעילות עבור כל מי שפותח תכנית חיסכון חדשה לפנסיה. במקרים אלו – תישלח הודעה לחוסך על איחוד שני אפיקי החיסכון, ואלא אם החוסך יביע התנגדות – החסכונות יאוחדו והכספים בחשבון החיסכון הלא פעיל יוטמעו אל תוך החיסכון הפעיל לפנסיה.

איתור כספים בחסכונות פנסיוניים ובפוליסות ביטוח חיים

ביטוחים כפולים

עוד דרך לאיתור כספים אבודים היא בדיקת כלל הביטוחים (ביטוחי בריאות, רכב, דירה, חיים, ונוספים) הקיימים על שמכם. לצורך קבלת רשימה מלאה של כלל מוצרי הביטוח שעל שמכם – וביטול פוליסות הביטוח הכפולות או אלה הלא פעילות – תוכלו להיכנס למערכת “הר הביטוח”, גם היא מבית משרד האוצר ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ולקבל רשימה מלאה של כלל הפוליסות שברשותכם או ברשותו של קרוב שנפטר. איחוד פוליסות או ביטול פוליסות ביטוח שאינן פעילות יביא לחיסכון משמעותי.