יפן הופכת לפצצת זמן דמוגרפית – 9 סימנים מדאיגים

פצצת זמן דמוגרפית. זו ההגדרה של הכלכלנים למצבה הנוכחי של יפן. עם פריון נמוך במיוחד וגם צריכה נמוכה מאוד, הכלכלה המקומית הולכת ונעלמת. ב-25 השנים האחרונות היא התכווצה בצורה מפחידה. אנשים חיים יותר ובהתאם גם עולים הרבה יותר, והעלות הזו מכבידה על הצעירים שיולדים פחות מאי פעם. אם אתם צריכים הוכחה למצב העגום של היפנים, הנה תשעה סימנים לכך שפצצת הזמן הזו אכן קיימת.

68,000 קשישים שחצו את גיל 100

כדי להבין טוב יותר את מצבה של יפן ואת האוכלוסייה המזדקנת שלה מספיק להביט במספר הזקנים שחי בה. שנת 2017 הייתה השנה ה-47 ברציפות שבה נשבר שיא שאמור להיות מרגש, לפחות על הנייר. כמות האנשים שחצו את גיל 100 גדלה ללא ספקה. בשנת 2016 היו במדינה 65,000 בני מאה ומעלה מתוך אוכלוסייה של 127 מיליון בני אדם. ב-2017 עלה המספר הזה ל-67,824 קשישים. זהו גם שיעור בני המאה הגדול ביותר בעולם – 4.8 על כל 100,000 תושבים, בהשוואה למצב בארה”ב שם יש 2.2 בני מאה על כל 100,000 אזרחים אמריקאים.

מכירות החיתולים גבוהות יותר בקרב קשישים

מאז 2011 נרשמה עליה במכירות החיתולים אבל מבחינת יפן הנתון הזה ממש לא מעודד. העלייה נרשמה בתחום החיתולים למבוגרים, בעוד מכירות החיתולים לתינוקות ירדו. במצב שבו מצרך המיועד במקור לתינוקות נרכש הרבה יותר בקרב קשישים זוהי עוד הוכחה לכך שהאוכלוסייה המקומית מזדקנת בקצב מהיר, בעוד הילודה רק יורדת.

מספר הלידות ביפן נמצא בשפל

מאז 1899 נולדו ביפן למעלה ממיליון תינוקות מדי שנה. בשנת 2017 הכל השתנה ולראשונה מזה 118 שנים נרשמו פחות ממיליון לידות. המספר המדויק קרוב יותר ל-941,000 לידות. במקביל נרשמה גם עלייה של 3% בשיעורי התמותה במדינה.

הצעירים החלו לנטוש את הזקנים

המושג ה”רשמי” לתופעה הזו הוא Granny Dumping, או בתרגום חופשי: השלכת הסבתא. זהו מצב מצער ומאוד לא רצוי שבו צעירים מגיעים לבתי החולים ולעמותות השונות עם הסבתא הסנילית או הסבא הסיעודי. שם הם משאירים אותם ונעלמים, פשוט משום שאין להם את היכולת הכלכלית להמשיך ולטפל בהם. זו עדיין לא תופעה בקנה מידה גדול מאוד, אבל גם מאות המקרים (כפי שמעריכות הרשויות המקומיות) הם מטרידים כשלעצמם.

בתי הכלא של יפן הופכים לבתי אבות

כשבוחנים את מאפייני הפושעים ביפן מגלים שחמישית מכלל האסירים הם קשישים שנעצרו לאחר שנתפסו גונבים או מפלחים מוצרים מחנויות. המשמעות היא שבתי כלא רבים הופכים לבתי אבות. השומרים רוחצים את האסירים ועוזרים להם להתלבש, וכשתנאי המחייה בכלא טובים – אין באמת אינטרס לצמצם את שיעורי הפשיעה במדינה. מאחר וגם הצעירים לא ששים לטפל בקשישים כשהם משתחררים, והבדידות מנצחת את האוכלוסייה המבוגרת, רובם חוזרים לפשיעה. ככה זה כשהכלא הוא אלטרנטיבה נוחה וזולה יותר.

המון קשישים מתים מבדידות

אם הזכרנו את הצעירים שלא ממש מגיעים לבקר את הסבים והסבתות (או את ההורים המזדקנים), זה בטח לא יפתיע לגלות שקשישים רבים חיים בבדידות מוחלטת. במצב הזה לא מפתיע גם לגלות שהדירה שבה הם חיים הופכת לקבר שלהם. אף אחד לא באמת מודע להיעדרם, גם לא השכנים, לפחות עד שצחנה ממלאת את הקומה כולה.

שעון עצר לקראת יום הדין – סופר את השניות עד להכחדה

שיעורי הפריון הנמוכים עשויים להוביל למצב שבו המדינה תגיע לאבדון והעם היפני ייכחד. בטווח הקצר המשמעות היא שעד שנת 2100 ייעלמו 34% מהאוכלוסייה העולמית. בראייה לטווח ארוך יותר, חוקרים יפניים הגיעו למסקנה שיום הדין הוא 12.8.3776, ויש אפילו שעון עצר שסופר את השניות עד ליום הזה.

חברים מתחתנים מתוך ייאוש

אחד המאפיינים של פצצת הזמן של יפן הוא אותם אנשים צעירים שמעדיפים להתמקד יותר בזמן שלהם בעבודה מאשר ביצירת יחסים חברתיים. הם ממוקדים ביצירת הכנסות אבל הם עדיין רוצים להתחתן ולכן הם מתפשרים ומתחתנים עם החברים שלהם. זוהי גרסת המציאות לתנאי הידוע “אם שנינו נהיה עדיין רווקים בגיל 40” – רק שזה קורה בפועל לקראת גיל 30.

העובדים נכנעים לעומס עבודה שוחק

שעות העבודה הארוכות מובילות ל”עומס הורג”, או כפי שנהוג לומר ביפן – Karoshi. על פי דוח שיצא באוקטובר 2016, כחמישית מהאוכלוסייה של יפן (או לפחות ממשתתפי הסקר) מרגישים שהם עובדים קצת יותר מדי, כ-80 שעות נוספות מדי חודש, סימן לייאוש ולצורך של אנשים ביצירת הכנסה נוספת. ממשלת יפן מנסה לעודד את הצעירים לצאת יותר מהמשרד או לקחת יום חופש מדי פעם. מי יודע, אולי זה יצליח לשנות משהו.

מקור: Business Insider