טסלה ורכבים חשמליים אחרים בדרך לישראל – פנטזיה או העתיד?
למרות שרכב חשמלי ראשון יוצר כבר לפני כ-200 שנה, עוד לפני הופעתם של רכבי מנוע בעירה פנימית הראשונים, הרכבים החשמליים מעולם לא הובילו את שוק תעשיית הרכב. עם זאת, הרצון לייצר כלי רכב חשמלי שיהיה בעל ביצועים זהים ואף טובים מאלו של רכבי הבנזין והדיזל של המאה ה-21, לא ננטש על ידי יזמים רבים גם היום. במהלך התקופה האחרונה אנו מרבים לשמוע אזכורים אודות רכבים חשמליים: טסלה, ב.מ.וו i3, פולקסווגן גולף E, ניסאן ליף, רנו זואי, שברולט וולט… במסגרת השמועות שמגיעות לאוזנינו נידון פוטנציאל ההצלחה של ההמצאה העתידנית, כאשר מרבית הדעות נחלקות לשני מחנות: המאמינים במהפכה שחוזים למכוניות חשמליות עתיד מזהיר בו הן יתפסו את מקומם של רכבי הבנזין, והסקפטים שרואים בהם חידוש שנועד לכישלון. על מנת לשים קץ לתהיות, הבה נבחן את מצבו של שוק הרכבים החשמליים בעולם נכון לשנת 2017 ונשים דגש מיוחד על ישראל. הרי בסופו של דבר השאלה שהכי מעניינת כל אחד מאיתנו היא ‘עד כמה המציאות של רכבים חשמליים רלוונטית לארץ?’
טסלה ואחרות צוברות תאוצה בחו”ל
חד משמעית, מסתמנת מגמה ברורה המצביעה על עלייה עקבית במכירת רכבים חשמליים והיברידיים בעולם משנה לשנה. אם בשנת 2012 מספר הרכבים החשמליים שנמכרו עמד על 0.13 מיליוני יחידות בלבד, בשנת 2016 המספר עלה ל-0.77 מיליוני יחידות. הפרט המסקרן הוא שעל פי תחזיותיו של UBS, בשנת 2018 צפויה עליה חסרת תקדים: כ-14.2 מיליון רכבים חשמליים יימכרו. מדוע עליה כה חדה? ממצאים אלו פורסמו לאחר ביצוען של מספר בדיקות מעבדה, אשר במסגרתן נבדק הדגם החשמלי של שברולט (שברולט וולט), ונמצא כי ניתן לצמצם באורח ניכר את עלות הייצור של הדגם – מה שיוביל לירידת מחיר הרכב בשוק ויהפוך אותו לנגיש לכול. בהנחה שמגמה זו תלך ותתחזק עם השנים, בשנת 2025 צפויים הרכבים החשמליים וההיברידיים להוות כ-14% מסך שוק הרכב העולמי.
כשאנו מדברים על רכבים חשמליים, טסלה – המילה הראשונה שעולה בראש. נחישותו של אילון מאסק ראויה, ללא ספק, להערצה. היזם הראשון שהצליח לייצר רכב חשמלי בעל ביצועיים כה מרשימים, שנועד לשיווק המוני ושנמכר במחיר לא זול אך שפוי. רודסטר – החל מ-415 אלף ש”ח, ומודל S החל מ-190 אלף ש”ח. מהירותה המרבית של טסלה מודל S נעה בטווח שבין 177-210 קמ”ש, המכונית בעלת מנוע עוצמתי של 362 או 416 כ”ס, היא מגיעה למהירות של 100 קמ”ש תוך 4.4-6.5 שניות ועוברת מרחק של 280-480 ק”מ בין טעינה לטעינה. טסלה ממשיכה להתפתח ולהפתיע: זה עתה הכריזה על סמיטריילר חשמלי הראשון מסוגו שעתיד לעלות על הכביש כבר בשנת 2019.
פרט לטסלה המיתולוגית גם היצרנים המוכרים לכול משווקים היום דגמים של רכבים חשמליים: ב.מ.וו i3, פולקסווגן גולף E, ניסאן ליף, רנו זואי, שברולט וולט ועוד.
רכבים חשמליים בישראל – מתי מגיעים גם אלינו?
ומה לגבי ישראל? זיכרון כישלונו של בטר פלייס – המיזם המבטיח לכאורה, אשר על פי תכנון היה צריך לשנות את פני המציאות בישראל ולהקים מערך תשתיות רחב שישרת רכבים חשמליים שישווקו בישראל (רנו פלואנס החשמלית), עודנו נותר טרי בקרב הציבור הישראלי. נראה, כי זוהי הסיבה העיקרית להססנות מסוימת של הישראלים כלפי רכבים חשמליים. אכן, למרות שמס הקנייה על רכבים חשמליים נמוך ביותר (רק 10%), בארץ לא ממהרים לרכוש אותם.
עם זאת, גם בישראל מתחילים בהדרגה לאמץ את המגמה העולמית. ב.מ.וו i3 ורנו זואי, למשל, כבר משווקים בישראל בעלויות של 249 ו-132 אלף ש”ח בהתאמה. ב.מ.וו i3 מגיעה למהירות מרבית של 150 קמ”ש, מאיצה למהירות של 100 קמ”ש ב-7.3 שניות ועוברת כ-150 ק”מ בין טעינה לטעינה. לא ביצועים של טסלה, אך לא רע. ואם כבר שוב מזכירים את טסלה: קיימות שמועות כי מספר רכבי טסלה הוזמנו על ידי ישראלים וצפויים להגיע לארץ במהלך 2017.
ולשאלה הגורלית – האם רכבים חשמליים ‘יתפסו’ בארץ? למרות שזה קורה לאט, זה קורה. בהדרגה גם בישראל מתחילים לראות באלטרנטיבה, שמציע הרכב החשמלי לרכב מנוע בעירה פנימי, חלופה שמתקבלת על הדעת. בניגוד למרבית מדינות העולם, שטחה של ישראל מצומצם, לפיכך, גם לרכבים חשמליים שמרחק הנסיעה שלהם מטעינה לטעינה נמוך יחסית תהיה זכות קיום בארץ (נוסעים לעבודה, חוזרים בסוף היום ומטעינים את הרכב בלילה). כמו כן, העניין כלפי טכנולוגיה ירוקה על סוגיה השונים הולך וגובר כמו בעולם, כך גם בארץ. רכבים חשמליים שלא מזהמים את הסביבה, סביר להניח, ישתלבו היטב בהלך רוח הנוכחי. פרט לכך, כמו כל פיתוח טכנולוגי, גם דגמי הרכבים ישתדרגו בהדרגה ויהפכו לאורך שנים ליעילים, זולים ובעלי ביצועים מרשימים יותר. וחוץ מזה? אם בעולם זה תופס, למה שזה לא יתפוס גם אצלנו?
