לפי נתוני הלמ”ס: יותר מ- 40% מהשכירים מרוויחים פחות מ- 6,000 ש”ח

השכר הממוצע במשק הוא 9,724 ש”ח ברוטו. סכום זה אינו חדש, אולם מעניין לציין, כי השכר החציוני נמוך מן השכר הממוצע במשק בכ – 27%. השכר החציוני במשק הוא 7,030 ש”ח. מה זה אומר על המשק הישראלי? מה הם המגזרים ופלחי האוכלוסייה הסובלים משכר ממוצע נמוך במיוחד? ולאילו פלחים באוכלוסיה כדאי להשתייך בשל שכר שעתי גבוה? על כך ועוד – במאמר שלפניכם.

ההבדלים בין השכר החציוני לשכר הממוצע מצביעים על שכר גבוה בעשירון העליון

ממוצע השכר במשק הינו נתון המורכב מכלל השכר חלקי מספר העובדים, בעוד השכר החציוני הוא תיאורטית שכרו של העובד המצוי בדיוק באמצע רשימת העובדים, כאשר מסדרים אותם מההכנסה הנמוכה ביותר להכנסה הגבוהה ביותר. אם כן, על השכר הממוצע במשק השפעה ניכרת של שכבת המרוויחים סכומים גבוהים במיוחד במשק, ובניגוד לקבוצות נתונים בעלי פיזור “סטנדרטי”, כאן ממוצע השכר אינו באמת מתאר את מרבית המשכורות במשק.

נסביר באמצעות דוגמה: נניח, שיש לנו חמישה עובדים במשק, ארבעה עובדים בדרגים נמוכים, ומנהל. חמשת העובדים מרוויחים: 200 ש”ח, 240 ש”ח, 240 ש”ח, 320 ש”ח, ו – 1,500 ש”ח עבור המנהל. ההכנסה החציונית בדוגמה היא הכנסתו של העובד האמצעי – 240 ש”ח. ניתן לראות, כי הכנסה זו מתארת את הכנסת מרבית העובדים בדוגמה שלנו. לעומת זאת, ההכנסה הממוצעת בדוגמה היא 500 ש”ח – פי שתיים מהממוצעת. ההטיה נובעת ממשכורתו הגבוהה של המנהל, וזה בדיוק מה שקורה כאשר אנחנו מתארים את השכר הממוצע בישראל, בה שכבה דקה של אוכלוסיה נהנית ממשכורות עתק, בעוד השכר החציוני הוא 7,030 ש”ח ברוטו.

שכר חציוני של 7,030 – כ – 50% מהשכירים מרוויחים פחות מ 6,000 ש”ח נטו

בחישוב כללי, שכר ברוטו של 7,030 ש”ח, הוא שווה ערך לשכר חודשי נטו של כ – 5,810 ש”ח. על פי נתוני הלמ”ס, בעשירון התחתון (בשכבת האוכלוסייה בעלת ההוצאות הנמוכות ביותר בממוצע לחודש) ההוצאה המשפחתית למשק בית היא 8,248 ש”ח. בעשירון המתאים לשכר ממוצע של 7,030 ש”ח ברוטו לחודש, ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית היא 8,758 ש”ח. עוד עולה מנתוני הלמ”ס, כי בעשירונים הראשון, השני והשלישי, ההוצאה החודשית הממוצעת עולה בכ – 2,000 ש”ח על ההכנסה החודשית הממוצעת.

מי מרוויח הכי פחות, ומי הכי הרבה?

בתחתית הטבלה של גובה השכר בישראל, נמצאים הפועלים הלא מקצועיים, עם שכר ממוצע של 32.9 ש”ח לשעת עבודה עבור מי שלמדו תשע שנים או פחות. ככלל, ישנו מתאם ברור בין שנות לימוד לבין השכר השעתי – כאמור, 32.9 ש”ח עבור מי שלמדו 9 שנים או פחות; 35.2 ש”ח עבור עובדים בעלי עד 10 שנות לימוד, 56.1 ש”ח לשעת עבודה עבור בעלי 13-15 שנות לימוד, 83.4 ש”ח עבור בעלי 16 שנות לימוד או יותר. כצפוי, גברים מרוויחים יותר מנשים. השכר הממוצע של גברים הוא גבוה בערך ברבע (26.5%) ביחס לשכר הממוצע אצל נשים. אלו הן בשורות טובות, מפני שרק שנה קודם לכן, בשנת 2015, ההפרש היה גבוה בכשני אחוזים (28.4%). מעניין לציין, כי הפערים בהכנסה בין גברים לנשים נשמרים באותה הרמה, בהינתן מספר שנות לימוד שונה. ההפרשים המגדריים בגובה השכר עולים ככל שההכנסה גבוהה יותר, וההפרשים משמעותיים במיוחד בעשירונים התשיעי והעשירי – ממוצע השכר בעשירון העשירי של גברים ונשים “סובל” מהפרש של יותר מ – 30%, לטובת הגברים כמובן.

באילו מקצועות מרוויחים הכי הרבה?

השכר הממוצע של מי שהוא חלק מצוות ההנהלה הבכירה של ארגונים, הינו 17,529 ש”ח לחודש. חשוב לציין, כי מנהלים גם עובדים יותר שעות בממוצע בכל חודש – כ 15% שעות יותר (ביחס לשעות משרה מלאה של עובדים על פי חוק בישראל). גם בחישוב השעתי יוצא שמנהל מרוויח יותר מעובדים שאינם מנהלים – יותר מפי 2.5 ביחס לעובדים לא מקצועיים (32.9 ש”ח לעומת 87.7 ש”ח לשעה).