המינוס לא משחרר? 5 שינויים קטנים שיכולים לעזור המון בתכנון התקציב

בסוף שנת 2016, כמו בכל שנה, ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל סקר אודות ההכנסות וההוצאות של משקי בית בישראל, והממצאים היו מפתיעים. מסתבר שבממוצע, שלושה העשירונים התחתונים (כלומר, כל מי שמרוויח עד 6,000 ש”ח לחודש ברוטו), מוציאים כ – 2,000 ש”ח יותר ממה שהם מכניסים בכל חודש – או במילים אחרות, הגירעון התקציבי שלהם גדל בלא פחות מ – 24,000 ש”ח בכל שנה. זוהי כמובן שגיאה שעולה לנו הרבה כסף, מפני שגם חריגה ממסגרת האשראי וגם הלוואות חוץ בנקאיות ניתנות לצריכים אותם בריביות גבוהות, ואלה, כמובן, מקשות יותר לשמור על ההוצאות בגובה ההכנסות. הפתרון המתבקש הוא לנהל תקציב מושכל אשר יסייע, במידת האפשר, להתאים את ההוצאות להכנסות. קבלו את חמשת השינויים הכי מעשיים שתוכלו לעשות, כדי להתאים את התקציב לאפשרויות העומדות בפניכם, ולצמצם את הפערים בין ההכנסות להוצאות, ואת המינוס.

#1 – הבינו בדיוק מהן ההכנסות שלכם, ומהן ההוצאות מהן מורכב המינוס

רבים מדי מאיתנו לא מנהלים כלל את הכספים אשר ברשותם (או את המינוס שלהם). זו, כמובן, לא בחירה נבונה כלכלית. המצב האופטימאלי הוא זה בו אנחנו יודעים בדיוק באיזו סביבה כלכלית אנחנו פועלים, מה היתרות ומה החובות שלנו. הנה כמה שאלות שחשוב שתהיה לכם התשובה עליהן – בכל רגע נתון –

• מהי ההכנסה החודשית של הבית?
• מה היתרה שלכם בחשבון העו”ש?
• מהם תשלומי החובה החודשיים הקבועים – וכמה זה משאיר לכם כהכנסה פנויה?
• מהו הגובה הממוצע של תשלומי האשראי, ומאילו רכישות מורכבת ההוצאות הכוללת על האשראי?

כעת, לאחר שעניתם על שאלות אלה, אתם יודעים מהי ההכנסה הפנויה שלכם בממוצע – גם רק בניכוי תשלומי החובה הקבועים, וגם בניכוי התשלומים בגובה ממוצע לכל חודש

#2 – וודאו, ושוב וודאו, שלקחתם בחשבון את כל ההוצאות

כשאתם פועלים על מנת לברר מה גובה ההכנסה הפנויה החודשית שלכם (כלומר, ההכנסה בניכוי הוצאות החובה), קחו בחשבון כל הוצאה על מנת לקבל תמונה ריאלית של הסכומים. גם הוצאות הדלק ואחזקת הרכב, הוצאות לא צפויות בגובה ממוצע, והוצאות נוספות, כדאי שייכנסו לרשימת ההוצאות שלכם. קחו בחשבון, שאם תעגלו את ההוצאות כלפי מעלה – תהיו בטוחים שאתם מתכננים תקציב יעיל וללא חריגות, בעוד אם תשמיטו הוצאות או תעגלו את הסכומים כלפי מטה (כלומר, תתכננו בתקציב שלכם הוצאות ברמה נמוכה מזו הקיימת בפועל) – התקציב שלכם פשוט לא יעבוד. דרך טובה להבין את גובה ההוצאות הלכה למעשה, היא לעבור על החשבון ולחשב ממוצעי הוצאות בכל תחום.

#3 – דאגו שסדר העדיפויות שלכם יהיה ברור, משותף, ומוסכם

אם התקציב שלכם הוא תקציב משפחתי, ויש לכם שותפים בתכנון התקציב – חשוב לבצע את הפעולות הללו ביחד, ולשמור על “קו אחיד” במהלך השינויים לקראת הקטנת הגירעון המשפחתי. השלב הראשון בארגון מחדש של התקציב החודשי הוא להבין, מה מבין ההוצאות הקבועות שלכם הוא חשוב לכם, ומהי הוצאה אקראית, רגשית, שאפשר לוותר עליה. על כן, פעלו על פי הסעיפים הבאים:

• עברו על כל ההוצאות בשלושת החודשים האחרונים, וחלקו אותן לקטגוריות (כמו למשל “אוכל”, “בילויים”, “חינוך”, “קניות”, “שכירות”, וכדומה)
• בדקו מה גובה ההוצאה בכל קטגוריה
• צרו רשימה מסודרת על פי תיעדוף של הקטגוריות, כך שתדעו מהי הקטגוריה החשובה לכם ביותר, ומה הן קטגוריות שאפשר לקצץ בהוצאות בהן או לוותר עליהן כליל
• בדקו את עצמכם – האם אתם רואים אפשרות לצמצם את רמת ההוצאות החודשית, מבלי לפגוע בקטגוריות החשובות לכם במיוחד?

נדגיש ונאמר, כי קביעת של סדר עדיפויות בהוצאות יהיה בחירה יעילה רק אם ישתתפו בה כל האחראיים על התקציב החודש, ויקבלו את תוצאות הבדיקה.

#4 – חשבו על הטווח הארוך

אם אין לכם לפחות 20% מההכנסה אשר מיועדים לחיסכון (לטווח בינוני או בחסכונות לטווח ארוך כמו חיסכון לפנסיה) – כדאי שתשקלו שוב את צעדיכם. ייתכן, שכשתבינו את גודל הטעות, כבר יהיה מאוחר מדי לתקן אותה. על כן, מומלץ להסב חלק מההכנסה לטובת חיסכון לטווח ארוך או השקעה רווחית, על מנת שתוודאו כי לאורך כל חייכם, כולל לאחר גיל הפרישה, תוכלו לחיות בכבוד וגם ליהנות מהחיים.

#5 – אל תתכננו צמצומים לא ריאליים

בהיבטים היותר פסיכולוגיים של תכנון התקציב, די בדומה לתכנון דיאטה, חשוב לקחת בחשבון שהצמצום הנדרש על מנת ללמוד לחיות ברמת ההכנסות הקיימת היא הליך לא פשוט, הדורש מאמץ ונכונות. על כן, אנחנו ממליצים לתכנן את ההצטמצמות באופן שלבי, ממונן, ולא חריף מדי – על מנת לוודא, שהתכנית שלכם היא ברת ביצוע. תכנית שתשנה את הרגלי הצריכה שלכם באופן שהוא למעשה לא ריאלי – תתגלה כבלתי אפשרית ולא תשפר את מצבכם. על כן, קחו זמן להתרגל, הפחיתו באופן שלבי בהוצאות – ותזכו לשינויים שיגדילו את הרווחה הכלכלית שלכם.