שכר מינימום בישראל לשנת 2017 – כל מה שחשוב לדעת
כולנו יודעים שמעסיקים בישראל מחויבים, עלפי הוראות חוק שכר מינימום תשמ”ז- 1987, לשלם לעובדיהם משכורת שאינה נופלת משכר מינימום בגובה שנקבע בחוק ומתעדכן מעת לעת. אולם, ככל שהדבר נוגע לשכר ולזכויות נוספות המגיעות לעובדים, קיימת פעמים רבות אי בהירות וכך יוצא שישנם עובדים אשר אינם עומדים על שלהם וישנם מעסיקים המנצלים זאת ומרשים לעצמם להעניק גמול נמוך מן המינימום המותר.
אספנו עבורכם מידע מועיל אשר יסייע לכם להבין מי זכאי לשכר מינימום, מה השכר המינימאלי המגיע לעובד, כיצד יודעים אם המעסיק אכן עומד בדרישות חוק שכר מינימום, מה ניתן לעשות אם מעסיק אינו משלם שכרו של עובד במלואו או שמעכב את תשלום השכר (מצב המכונה “הלנת שכר”) ועוד. כל מה שצריך לדעת על שכר המינימום העדכני בישראל – בסקירה המלאה שלפניכם.
מי זכאי לשכר מינימום?
זכאים לשכר מינימום כלל ציבור העובדים הבוגרים (מעל גיל 18), כולל מועמדים לקבל משרה אשר נדרשו להגיע ליום/תקופת חפיפה, הכשרה או בחינת התאמתם לתפקיד. עובדים ששכרם מבוסס על עמלות או בונוסים, אם בחודש מסוים מסתכם שכרם לפי עמלות ו/או בונוסים בפחות מן הסכום שנקבע כשכר מינימום על המעסיק להשלים את הפער. עובדים מתחת לגיל 18 (קטינים) זכאים לשכר מינימום לנוער כפי שנקבע בתקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) ומחושב, בהתאם לגילם, לפי אחוז מסוים משכר המינימום לבוגר. עובדים עם מוגבלויות הגורעות מיכולת עבודתם זכאים לשכר מינימום המחושב באחוזים, בהתאם לשיעור יכולת העבודה, משכר המינימום הרגיל לעובד בוגר. כדי להסיר ספק, מעסיקים רשאים לשלם לקטינים כמו גם לעובדים בעלי מוגבלויות שכר הגבוה מן המינימום הקבוע בחוק.
המספרים היבשים, נכון לאמצע שנת 2017
כאמור גובה שכר המינימום ונושאים נוספים הקשורים בו מתעדכנים מעת לעת. להלן המספרים היבשים נכון לאמצע שנת 2017:
שכר חודשי מינימאלי לעובד בוגר המועסק במשרה בהיקף של עד 43 שעות שבועיות- 5,000 שקלים. שכר מינימאלי לשעת עבודה- 26.88 ש”ח. שכר יומי מינימאלי לשבוע עבודה בן שישה ימים- 200ש”ח (בכל מקרה לא פחות מ26.88 ש”ח לשעה), לשבוע עבודה בן חמישה ימים- 230.77 ש”ח.
עובדים קטינים עד גיל 16 זכאים ל70% משכר המינימום למבוגר, בגילאי 16-17 75%, 17-18 83%. חניך (נער העובד כחלק מהכשרתו לעיסוק במקצוע מסוים) זכאי למשכורת מינימום בגובה של 60% משכר המינימום למבוגר.
עובדים עם מוגבלויות ששיעור יכולת העבודה שלהם עומד על 19-30% זכאים ל30% משכר המינימום למבוגר, 30-40% זכאים ל40% משכר המינימום, 40-50% ל50% וכן הלאה. עובד בעל מוגבלות ששיעור יכולת העבודה שלו הוא גבוה מ80% זכאי למלוא סכום שכר המינימום למבוגר.
רכיבי השכר הכלולים בשכר המינימום
הסכום שנקבע כשכר מינימום הוא השכר ברוטו וממנו מנוכים תשלומי חובה כגון ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, וחלק העובד בחיסכון פנסיוני המחויב עלפי חוק. ישנן תוספות שכר אשר אסור, עלפי חוק, לכלול בשכר המינימום (דהיינו העובד יקבל שכר מינימום + תוספות כגון אלה), ביניהן תוספת משפחה, ותק, עבודה במשמרות, משכורת י”ג, החזר הוצאות (כולל נסיעות) ועוד. מומלץ לברר (למשל באתר משרד הכלכלה או אתרי זכויות עובדים) אלו תוספות מגיעות בכל מקרה לגופו ולחשב את גובה השכר המינימאלי בהתאם.
הפרות טיפוסיות של חובת תשלום שכר מינימום
ישנם מעסיקים המרשים לעצמם לשלם משכורות הנמוכות מן המותר, פעמים אחרות ייתכנו חריגות בלתי מכוונות לרעת העובדים. כך למשל כאשר מעסיקים כוללים בשכר תוספות שהם מחויבים לשלם בנוסף לשכר המינימום, מעסיקים שאינם משלמים עבור ימי הכשרה ועוד. חשוב להדגיש כי אין תוקף חוקי להסכמים בין מעסיקים לעובדים במסגרתם נפגעת הזכות לשכר מינימום (גם אם העובד מקבל “השלמת הכנסה” מביטוח לאומי).
הלנת שכר
אי תשלום שכר מינימום במועד הקבוע בחוק מהווה עבירה פלילית כמו גם עוולה אזרחית בגינה ניתן להגיש תביעה נזיקית ולקבל פיצוי (פיצוי הלנת שכר). כך יוצא שמעסיק המאחר בתשלום שכר מינימום חושף עצמו לא רק לתביעה מצד העובד אלא גם לאישום פלילי, קנסות ועונשים נוספים (בדמות עיצומים כספיים).
למי פונים אם המעסיק אינו משלם את מלוא השכר המגיע
עובדים הסבורים שאינם מקבלים את מלוא זכויותיהם יכולים לפנות אל ארגוני סיוע לעובדים (כגון קליניקות לזכויות עובדים באוניברסיטאות, האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד וכד’), להסתדרות העובדים הכללית ועוד. נשים יכולות לפנות גם לארגון “נעמת”. בנוסף, ישנם גורמי ממשל האמונים על אכיפת חוקי עבודה, כגון מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, נציבות שוויון בעבודה, ממונה על חוק עבודת נשים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ועוד.
